"לא רוצים אותנו בירושלים" – במילים אלה סיכם תושב עיסאוויה את המתרחש בשכונתו בשבועות האחרונים לצוות חדשות "כאן". מאז חודש יוני פושטת המשטרה כמעט מדי לילה על השכונה המזרח ירושלמית. מחסומים מוצבים בכניסות לשכונה, שוטרים וחיילי מג"ב חמושים עוצרים מכוניות, נכנסים לבתים מתעמתים עם תושבים, רומסים ברגל גסה את המרחב הפרטי והציבורי של השכונה המזרח ירושלמית למודת הסבל. גם בשכונה פחות מתוחה מעיסאוויה סבלנות התושבים היתה פוקעת מול פגיעה כה מקיפה ונמשכת.

בימים הראשונים טענה המשטרה שמדובר במבצע "אכיפת חוק", אלא שהפעילות הזו אינה מכוונת נגד מפירי סדר או עבריינים אלא כנגד עשרים אלף תושבי השכונה. ובכלל, מה הבהילות למצות תשלומי דוחות וקנסות בשכונה המצויה בתחתית שרשרת המזון של התקציב העירוני ומשוועת ללא הועיל לתשתיות ולשירותים מינימליים.

נשים משקיפות על שוטרים שפלשו לכפר. עיסאוויה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כעבור ימים נוספים של פשיטות יומיומיות, התפתחו עימותים קשים עם תושבים שהסתיימו במותו של צעיר מהשכונה. לדברי התושבים נאמר להם מפי השוטרים כי ימשיכו לפשוט על השכונה "עד שייפסקו זריקות האבנים" – במילים אחרות, השוטרים הודו שהשימוש באצטלת החוק אינו אלא אמצעי לענישה קולקטיבית. גם ממענה המשטרה לפניית "עיר עמים" מצטיירת עיסאוויה כזירת טרור ולא כשכונה בה חיים תושבים הראויים להגנת הרשויות והמשטרה כאחד.

פעולות המשטרה הנמשכות יוצרות אינספור חיכוכים עם התושבים, מותחות עד מעבר לקצה את עצביהם וסופן שהן מספקות למשטרה את התמונות שהיא מבקשת – עימותים, אבנים וזיקוקים. תמונות אלה – שבתורן יכולות לפרנס פרקים נוספים בסדרת התדמית "מחוז ירושלים" – מצדיקות עוד ועוד פשיטות אגרסיביות על השכונה ויוצרות מעגל אלימות והרס בלתי נגמר.

"לא רוצים אותם בירושלים" זה גם המסר שעולה מהצעות החקיקה ותכניות הממשלה להפרדה וסיפוח שעלו בקדנציה האחרונה ומככבות בקמפיינים של הימין. בצער יש לומר שתפיסות אלה זוכות לתמיכה גם בקרב חוגים לא מעטים בשמאל-מרכז הישראלי. יש בניהם אף הקוראים בהבל פה אחד לשותפות יהודית-ערבית ובשני מנופפים בדגל ההפרדה. בשני המחנות מתרבים המצדדים בתכניות הפרדה וסיפוח שאין כל דרך ליישם אותן אלא במהלכים כוחניים וחד צדדיים, ובשניהם דוגלים בירושלים אחת בשליטה ישראלית בלעדית הכוללת טרנספר – כן, אין מילה אחרת – של עשרות ואולי מאות אלפי תושבים פלסטינים מהעיר.

הלווייתו של מוחמד עביד שנהרג מאש שוטרים בשכונת עיסאוויה במזרח ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

די להסתכל על עיסאוויה בכדי להבין איך תראה הפרדה כזו. שמונה שכונות מזרח ירושלמיות כבר מופרדות מהעיר באמצעות גדר ההפרדה ותושביהן חיים בפחד מתמיד שכוונת ישראל היא לנתק אותן רשמית מהעיר. אם ינותקו מירושלים, הן יהפכו תחת כל הגדרה פוליטית, למובלעות מפורדות ומופקרות שאינן שייכות לשום מקום. הבאה בתור יכולה להיות עיסאוויה הממוקמת מעל כביש מספר 1 ובסמוך לקמפוס הר הצופים. הדברים שאמר תושב השכונה לכתב ערוץ "כאן" מדברים בעד עצמם – בעיסאוויה חוששים כי מבצעי "אכיפת חוק" דרקוניים אלה נועדו להטביע על השכונה סטיגמה של שכונת קצה אלימה ומפרת חוק ולסמן אותה כשכונה נוספת שיש להוציא אל מחוץ לגדר ולחוק.

עם הרבה מאוד כוח ואלימות אפשר אולי יהיה להוציא את עיסאוויה ושכונות פלסטיניות אחרות מירושלים ולהפוך אותן לעזה שניה אבל אי אפשר יהיה להוציא את ירושלים מהן. המדיניות האגרסיבית הזו תדון את כל הירושלמים למציאות של הסלמה ועימות בלתי פוסקים ותצריך עוד ועוד אמצעים כוחניים ששום גדר או מחסומים נוספים לא יצליחו לעצור. הראשונים להבין זאת הם הירושלמים עצמם. התנגדויות לתכניות חד צדדיות בירושלים משותפות לכלל תושבי ירושלים, ישראלים ופלסטינים כאחד, ולא בכדי רוב המצדדים בהן אינם ירושלמים.

יש רק דרך אחת לחיות בירושלים והיא להכיר באופייה הרב לאומי ולבנות צעד אחר צעד הבנות לקראת עתיד משותף ומוסכם. זוהי דרך קשה ומפרכת אך אין בלתה. ירושלמים רבים שותפים לחזון זה ואף בונים אותו בעמל רב מיום ליום. לא מעטים מהם חיים גם בעיסאוויה.

יהודית אופנהיימר היא מנכ"לית עמותת עיר עמים.