newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"המאבק נגד האנטישמיות הוא גם מאבק למען השחרור הפלסטיני"

אחד מהדברים המסוכנים ביותר שעשה טראמפ הוא לזרוע פילוג באמצעות האשמות שקריות באנטישמיות, בעיקר בכל הנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל. הכוחות שמאפשרים לאנטישמיות לשגשג הם אותם כוחות שמופנים נגד מי שסובלים מדיכוי בעולם כולו. המתמודד על נשיאות ארה"ב, ברני סנדרס, במאמר מיוחד

מאת:

ב-27 באוקטובר היה יום השנה להתקפה האנטישמית החמורה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב – לאומן לבן נכנס לבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, רצח 11 אנשים ופצע שישה נוספים. הרוצח פעל מתוך אמונה מעוותת שיהודים הם חלק ממזימה מרושעת לחתור תחת אמריקה הלבנה – מזימה לסייע ל"פלישה" של שיירת מהגרים מאמריקה הלטינית לארה"ב. השקר השפל הזה בנוגע ל"פלישה" הושמע שוב ושוב בתקשורת הימנית, בפוקס ניוז, ברחבי האינטרנט, ולמרבה הבושה גם עלי ידי נשיא ארה"ב.

כן, מילותיו של הנשיא דונלד טראמפ עצמו נתנו השראה לפעולת האלימות האנטישמית הגרועה ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

אנדרטה מאולתרת לזכר קורבנות ההתקפה האנטישמית בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג (צילום: אנדראה הנקס, הבית הלבן)

דונלד טראמפ נתן השראה. אנדרטה מאולתרת לזכר קורבנות ההתקפה האנטישמית בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג (צילום: אנדראה הנקס, הבית הלבן)

איום האנטישמיות אינו רעיון מופשט עבורי. הוא אישי מאוד. הוא הרס חלק גדול ממשפחתי. אני לא מדבר הרבה על הרקע האישי שלי, מכיוון שאני מאמין כי מנהיגים פוליטיים צריכים למקד את תשומת הלב שלהם בחזון ובאג'נדה עבור אחרים, ולא עבור עצמם. אבל אני גם סבור שחשוב לדבר על האופן שבו הרקע שלנו השפיע על יצירת הרעיונות, העקרונות והערכים שלנו.

אני יהודי אמריקאי גאה. אבי היגר לארה"ב מפולין ב-1921 בגיל 17, כדי לברוח מהעוני ומהאנטישמיות הרווחת במולדתו. בני משפחתו שנשארו בפולין אחרי שהיטלר עלה לשלטון נרצחו על ידי הנאצים. אני יודע היטב לאן מובילה פוליטיקה של עליונות האדם הלבן, ומה יכול לקרות כשאנשים לא מתנגדים לה בפומבי.

האנטישמיות מתגברת במדינה שלי. לפי ה-FBI, מספר פשעי השנאה כנגד יהודים עלה ביותר משליש ב-2017,  והיווה 58% מכל פשעי השנאה מבוססי הדת בארה"ב. ב-2017 התבצעו בסך הכל 938 פשעי שנאה נגד יהודים, לעומת 684 ב-2016. משטרת ניו יורק דיווחה בספטמבר שפשעי השנאה האנטישמיים בעיר ניו יורק זינקו ביותר מ-63% ב-2019, ומהווים יותר ממחצית מכל פשעי השנאה המדווחים. רק בשבוע שעבר, ב-4 בנובמבר, למדנו שהרשויות הפדרליות עצרו אדם בקולורדו שהם מאמינים כי היה מעורב בקנוניה לפוצץ את אחד מבתי הכנסת הוותיקים ביותר במדינה.

צועדים בעצרת "איחוד הימין האמריקאי" בשארלוטסוויל, וירג'יניה, ב-12 באוגוסט 2017 (צילום: Anthony Crider)

לא שונאים רק יהודים. צועדים בעצרת "איחוד הימין האמריקאי" בשארלוטסוויל, וירג'יניה, ב-12 באוגוסט 2017 (צילום: Anthony Crider)

גל האלימות הזה הוא תוצאה של אידיאולוגיה פוליטית מסוכנת, שמכוונת נגד יהודים וכל מי שלא מתאים לחזון צר של ארה"ב ללבנים בלבד. אנחנו חייבים להדגיש בבירור כי אף שהאנטישמיות היא סכנה ליהודים בכל מקום, היא מסכנת גם את הדמוקרטיה עצמה. האנטישמים שצועדים בשארלוטסוויל, וירג'יניה, לא שונאים רק יהודים. הם שונאים את הרעיון של דמוקרטיה רב גזעית. הם שונאים את הרעיון של שוויון פוליטי. הם שונאים מהגרים, שחורים, להט"בים, נשים, וכל מי שעומד בדרכה של ארה"ב ללבנים בלבד. הם מאשימים את היהודים בתיאום של התקפה מסיבית על האדם הלבן ברחבי העולם, באמצעות שימוש בשחורים ובקבוצות מוחלשות אחרות – שעושים עבורם את העבודה המלוכלכת.

זוהי תיאוריית הקונספירציה שהניעה לפעולה את הרוצח מפיטסבורג: היהודים זוממים להביא למדינה מהגרים כדי ש"יחליפו" את האמריקאים. וחשוב להבין שזוהי מהות האנטישמיות: תיאוריית קונספירציה שטוענת כי מיעוט רב עוצמה שולט בחשאי בחברה. כמו צורות אחרות של קנאות – גזענות, סקסיזם, הומופוביה – האנטישמיות משמשת את הימין כדי לזרוע פילוג בקרב אנשים ולמנוע מאיתנו להילחם יחד עבור עתיד משותף של שוויון, שלום, שגשוג וצדק סביבתי. ולכן אני רוצה לומר זאת בצורה הברורה ביותר האפשרית: אנחנו ניאבק נגד השנאה הזאת, ונעשה בדיוק את ההפך ממה שעושה טראמפ – נאמץ אל ליבנו את ההבדלים האלה כדי לקרב ולאחד בין אנשים.

התנגדות לאנטישמיות היא אחד מערכי הליבה של הפרוגרסיביות. ולכן מטריד אותי מאוד לראות אנשים משתמשים בהאשמות באנטישמיות ככלי נשק פוליטי ציני נגד פרוגרסיבים. אחד הדברים המסוכנים ביותר שעשה טראמפ הוא לפלג בין אמריקאים באמצעות שימוש בהאשמות שקריות באנטישמיות, בעיקר בכל הנוגע ליחסים בין ארה"ב לישראל. אנחנו צריכים להיות ברורים מאוד בעניין הזה: ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל אינה אנטישמיות.

שביתות המורות החלו דווקא במדינות "אדומות" תומכות טראמפ,שיש בהן חוקים נגד שביתות (צילום: גייג' סקידמור)

מפלג בין אמריקאים באמצעות האשמות שקריות באנטישמיות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: גייג' סקידמור)

יש לי קשר ארוך שנים עם מדינת ישראל. ב-1963 חייתי בקיבוץ ליד חיפה, שם ראיתי וחוויתי בעצמי רבים מהערכים הפרוגרסיביים שעל בסיסם הוקמה ישראל. אני סבור שחשוב מאוד שכולם, ובייחוד הפרוגרסיבים, יכירו בהישג העצום של הקמת מולדת דמוקרטית לעם היהודי אחרי מאות שנים של עקירה ורדיפה.

אבל אנחנו חייבים להיות כנים גם לגבי זה: הקמתה של מדינת ישראל נתפשת על ידי עם אחר באותו חבל ארץ כסיבה לעקירה הכואבת שלהם. וממש כמו שהפלסטינים צריכים להכיר בתביעות הצודקות של היהודים הישראלים, תומכי ישראל צריכים להבין מדוע הפלסטינים תופשים את הקמת מדינת ישראל כך. ההכרה במציאות הזאת אינה עושה כל "דה-לגיטימציה" לישראל, לא יותר משההכרה בעובדות הקשות בנוגע להקמתה של ארה"ב עושה דה-לגיטימציה לארה"ב. זהו צעד נחוץ של אמת ופיוס, שנדרש כדי להתייחס לחוסר השוויון שממשיך להתקיים בשתי החברות האלה שלנו.

נכון שחלק מהביקורת על ישראל יכולה לחצות את הקווים ולהיהפך לאנטישמיות, בייחוד כשהיא מכחישה את זכותם של היהודים להגדרה עצמית, או כשהיא גולשת לתיאוריות קונספירציה על הכוח היהודי המופרז. תמיד אוקיע אנטישמיות כשאתקל בה. אבותי לא מצפים ממני לפחות מזה.

כנשיא, אני מתכוון לחזק את המאמצים הפנימיים והבינלאומיים להילחם בשנאה הזאת. אנחה את משרד המשפטים לתת קדימות למאבק נגד האלימות של הלאומנים הלבנים. לא אחכה שנתיים כדי למנות שליח מיוחד שיעקוב וייאבק נגד האנטישמיות, כפי שעשה טראמפ; אמנה אחד כזה מיד. בנוסף, אצטרף מחדש למועצת זכויות האדם של האו"ם, שממנה פרש טראמפ. ארה"ב לא צריכה להיות משקיפה מהצד בכל הנוגע לסוגיות החשובות האלה באו"ם; אנחנו צריכים לשבת ליד השולחן, ולעזור בעיצובה של אג'נדת זכויות אדם בינלאומית שנאבקת בכל סוגי הקנאות והאפליה.

הרבה דמוקרטים העדיפו לא לראות שנתניהו הוא ישראל. עכשיו זה יהיה יותר קשה. ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"כנשיא, אנחה את משרד המשפטים לתת קדימות למאבק באלימות של הלאומנים הלבנים". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

כשאני בוחן את המזרח התיכון, אני רואה שלישראל יש יכולת לתרום לשלום ולשגשוג באזור כולו, אך היא אינה מסוגלת לעשות את זה, בחלקו בגלל הסכסוך הבלתי פתור עם הפלסטינים. ואני רואה עם פלסטיני שרוצה מאוד לתרום – ושיש לו הרבה מאוד מה להציע – אך הוא כורע כבר יותר מחצי מאה תחת כיבוש צבאי, שיוצר מציאות יומיומית של כאב, השפלה וטינה.

סיום הכיבוש ומתן אפשרות של הגדרה עצמית לפלסטינים במדינה עצמאית, דמוקרטית ואיתנה כלכלית משלהם הם דברים שתואמים את האינטרסים של ארה"ב, ישראל, הפלסטינים והאזור כולו. הגאווה וההערצה שלי למדינת ישראל מתקיימות לצד התמיכה שלי בחירות ובעצמאות הפלסטינית. אני דוחה את הרעיון שיש כאן איזושהי סתירה. הכוחות שמאפשרים לאנטישמיות לשגשג הם אותם כוחות שמופנים נגד אנשים שסובלים מדיכוי בכל רחבי העולם, כולל הפלסטינים; המאבק נגד האנטישמיות הוא גם המאבק למען החירות הפלסטינית. אני עומד בסולידריות לצד חברי בישראל, בפלסטין ובכל העולם, שמנסים לפתור סכסוכים, לצמצם את השנאה ולקדם דיאלוג, שיתוף פעולה והבנה.

מחסומים בחברון, יולי 2019 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

מציאות יומיומית של כאב, השפלה וטינה. מחסומים בחברון, יולי 2019 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

אנחנו זקוקים כיום נואשות לסולידריות הזאת. בכל העולם – ברוסיה, בהודו, בברזיל, בהונגריה, בישראל ובכל מקום אחר – אנחנו רואים התחזקות של פוליטיקה פלגנית והרסנית. אנחנו רואים מנהיגים פוליטיים נטולי סובלנות ואוטוריטריים מתקיפים את יסודות החברה הדמוקרטית. המנהיגים האלה מנצלים את הפחדים של אנשים באמצעות הגברת הטינה, עידוד אי סובלנות והפצת שנאה נגד מיעוטים אתניים ודתיים, וכן הפצת עוינות כלפי נורמות דמוקרטיות והעיתונות החופשית, וקידום של פרנויה מתמדת בנוגע לקנוניות זרות. אנחנו רואים את זה היטב בארה"ב. זה מגיע מהרמה הגבוהה ביותר של הממשל. זה מגיע מהציוצים של דונלד טראמפ וממה שהוא אומר.

כעם שחווה דיכוי ורדיפה במשך מאות שנים, אנחנו מבינים את הסכנות. אבל יש לנו גם מסורת שמראה את הדרך קדימה. אני חבר גאה במסורת היהודית של הצדק החברתי. ואני מקבל כל כך הרבה השראה כשאני רואה כל כך הרבה יהודים נושאים את הדגל הזה, בעיקר הדור הצעיר של היהודים, שמסייעים להוביל תחייה של הערכים הפרוגרסיביים במדינה שלנו. הם רואים את המאבק נגד האנטישמיות ועבור השחרור היהודי כמשהו שקשור למאבקי השחרור של עמים מדוכאים אחרים ברחבי העולם. הם חלק מקואליציה רחבה של פעילים מרקעים שונים, שמאמינים בעומק ליבם, כפי שאני תמיד האמנתי, שכולנו נמצאים ביחד באותה סירה.

ברני סנדרס מתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב ב-2020. המאמר התפרסם לראשונה ב-Jewish Currents. תרגום: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מוש הפוך

איזה יופי, כותרת נהדרת ומוצלחת שמלא יקראו

ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf