פקקי התנועה שהמשטרה יוצרת בכוונה, ואף אפליקציה לא תפתור
לא צריך אירוע חריג כדי שהמשטרה תציב מחסומים בשכונות ירושלים המזרחית. מספיק דיווח על אבן שנזרקה כדי להעניש קולקטיבית שכונה שלמה ולתת לכל תושביה להמתין בפקקים
כותבת אורחת: סהר ורדי
לפני כמה שנים יצאה אפליקציה חדשה, המיועדת לאנדרואיד ואייפון, בשם "ازمة" (אזמה), כלומר – "פקק". לעומת וייז הישראלית, המקבילה הפלסטינית ממפה לא רק את הפקקים שבדרך, אלא לא פחות חשוב מכך, את המקור שלהם: מחסומים. איזה מחסום עמוס היום? איפה הקימו מחסום פתע שמעכב את התנועה? איזה מהמחסומים פשוט סגורים היום? בדיוק כמו כל אפליקציית ניווט אחרת, המטרה היא להביא את הנהגים ליעדם כמה שיותר מהר עם כמה שפחות פקקים בדרך, אלא שבמקרה הפלסטיני לרוב הפקקים יש סיבה אחת מובהקת.
השבוע נסענו לנו, פעיל נוסף ואני, בירושלים המזרחית, ברחוב רבעה אל-עדוויה. זהו הרחוב הראשי בשכונת א-טור (הר הזיתים), רחוב עליו שוכנים שני בתי החולים הפלסטינים הגדולים ביותר בירושלים וארבעה בתי ספר. בעודנו מפלסים את דרכנו, גילינו כי פתאום נחסם הכביש. שתי ניידות משטרה עמדו באמצעו וחסמו את שני נתיביו. שוטרת מנומנמת ניפנפה מידי פעם למכוניות שהגיעו מכיוון דרום והחלו ליצור במקום עומס לפנות ימינה או שמאלה. אז מה אם זה לא לוקח אותם לכיוון הנכון? לפחות להם היה לאן ליסוע לעומת יושבי המכוניות שהגיעו מצפון לצידו השני של אותו מחסום משטרתי ונאלצו פשוט לעמוד ולחכות.
> לצעוד ברחוב יפו בפעם הראשונה אחרי 22 שנות חיים בירושלים
יצאנו מהרכב כדי לנסות להבין מה קורה, והצטרפנו להתקבצות של פלסטינים שהתגודדו סביב השוטרים הלבושים באפודים ואוחזים בידיהם ברימוני גז מדמיע ואלות בהיכון. צעיר פלסטיני ניסה לתרגם לשוטרים את צעקותיו של איש מבוגר מהכפר שדרש מהשוטרים לפתוח את הכביש. השוטרים טענו כי הכביש נחסם בגלל זריקת אבן. מתי? מאיזה כיוון? מה הקשר? מה זה משנה, לשוטרים יש הוראה: בכל פעם שנזרקת באזור אבן או נורה זיקוק, הם חוסמים את הכביש. לכמה זמן? לפי איך שזה נראה, עד שנמאס להם. צעיר שעמד לידנו אמר שמדובר בפעם השלישית שהצומת הזאת נחסמת באותו היום.
הניסיונות שלנו לטעון שחסימת כביש ראשי בתור ענישה קולקטיבית לא אמורה להיות מדיניות לגיטימית, על אחת כמה וכמה כשהכביש המדובר נמצא בין שני בתי החולים המרכזיים של העיר המזרחית – נקטעו על ידי סירנות של אמבולנס. האמבולנס שיצא מבי"ח אוגוסטה ויקטוריה נתקע בפקק שיצר המחסום, ולקח כמה דקות טובות עד שהשוטרים החליטו לפתוח נתיב אחד כדי לאפשר לרכב החירום לעבור איכשהו בין כל המכוניות שבשלב זה כבר חסמו שני נתיבים והמשיכו להצטבר. כי מה זה משנה אם האמבולנס יגיע לחולה או לפצוע הפלסטיני בזמן. גם ככה בעיני הישראלים כולם ברי "ניטרול".
כמעט חצי שעה עמדנו ברחוב ללא תנועה. מיותר לציין שבמשך הזמן הזה לא נזרקה שום אבן סביבנו, ולא נורו זיקוקים אל תוך שמי הערב הירושלמי, אך השוטרים היו בשלהם – "למען בטחון האזרחים". כשהתקשרנו לדוברת המשטרה בירושלים כדי לברר מדוע נחסם הכביש, התגובה היחידה שלה הייתה: "לא היה שום אירוע חריג. אם יהיה אירוע חריג, תצא הודעה". והשיחה נותקה.
האמת היא שבאמת לא קרה שום דבר חריג. זה לא חריג לאותו היום עצמו שבו הכביש נחסם כך כבר שלוש פעמים. לא חריג לשכונה שרגילה שכוחות משטרה חוסמים בה כבישים, ובטונדות מפוזרות בה בכל פינה, מוכנות, בכדי להקל על חסימות כאלה. לא חריג לתושבי מזרח העיר שבשנים האחרונות התרגלו לשכונות שלמות המכותרות לאורך שבועות ארוכים. לא חריג לפלסטינים שהורגלו במחסומים, בדיקות תעודות, סתם חסימות.
מסתבר שמכל מגוון כלי הדיכוי של הכיבוש, הפקק הוא אחד היומיומיים והמשומשים ביותר. דרך אלגנטית, כמעט בלתי נראית לאלו מאיתנו שרגילים לראות את פקקי איילון, לענישה קולקטיבית. אבל לעומת הפקקים שאנחנו רגילים לעמוד בהם, הפקקים האלה מכוונים, ולא צריך מתכנן ערים או אפליקציות כדי לפתור אותם, רק צריך להפסיק את המדיניות של ענישה קולקטיבית.
סהר ורדי היא אקטיביסטית ירושלמית וחלק מקבוצת הפעילות "פרי ג'רוזלם".
> המדינה תפצה תושב מז' ירושלים שנעצר כדי למנוע ממנו להפגין
תקועים בפקק: מחסום פתע משטרתי בכניסה לצור באהר, ירושלים המזרחית (הדס פרוש/פלאש90)
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
