newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רוצים להשתכשך במעיין בשטחים? גוייסתם ל"גאולת הארץ"

מהלך ההשתלטות על מעיינות, כמו זה שלידו נרצחה רינה שנרב, הוא חלק ממהלך גדול יותר. המתנחלים, בחסות הצבא, משקיעים מאמצים בהשתלטות על מוקדי תיירות כדי למשוך את הציבור לנפוש בגדה המערבית – ובכך להשתלט על המרחב הפתוח של שטח C כולו

מאת:

"רואים את האיש הזה? לאיש הזה קוראים גדעון לוי והוא לא מכוחותנו". את המשפט הזה אמרה מרים צחי, צלמת "מקור ראשון", לארבעה חיילים שנשלחו לאבטח את המקום שבו היינו. המקום הוא עין אל בטמה ועין א-שונה, שני מעיינות שעליהם השתלטו תושבי ההתנחלות טלמון, בסיוע כמה גופים עתירי תקציבים ובראשם המועצה האזורית בנימין. הם מכנים אותם "עינות ענר". מדובר בשני מעיינות נוספים מתוך עשרות מעיינות הפזורים ברחבי הגדה המערבית, שמתנחלים השתלטו עליהם באמצעים שונים בשנים האחרונות, וסגרו אותם לכניסת תושבים פלסטינים.

סביב שני המעיינות הספציפיים האלה אין שער או גדר. גם אין צורך בכך. בשביל זה יש חיילים ומתנחלים חמושים, שדואגים שהפלסטינים תושבי הכפר הסמוך – ראס כרכר במקרה זה, שהמעיינות נמצאים בתוך מטעי זיתים שהם מעבדים במשך דורות – לא יגיעו למקום.

תהליך דומה, אם כי בשלבים מוקדמים יותר, מתרחש בשנים האחרונות בעין בובין – קילומטרים ספורים דרומית לשני המעיינות הללו, המקום שבו נרצחה רינה שנרב ואחיה ואביה נפצעו ביום שישי 23 באוגוסט. למה בשלבים מוקדמים יותר? התשובה לכך קשורה בראש ובראשונה למיקומו הספציפי של עין בובין – מרוחק יותר מההתנחלות הקרובה דולב וקרוב יותר לכפר הפלסטיני דיר איבזיע שבתוך אדמותיו הוא שוכן. התנאים האוביקטיביים הללו הופכים את משימת ההשתלטות על עין בובין וסגירתו בפני פלסטינים למשימה שדורשת גיבוי צבאי מתמשך ואלים. סביר שזה בדיוק מה שהמתנחלים דורשים עתה מהצבא לעשות במקום.

כל מקום ותנאיו ונסיבותיו הספציפיים, אבל סיפור ההשתלטות על מעיינות בגדה המערבית תמיד מתחיל בכך שמתנחלים חושקים באיזו נקודת חמד שלרוב יש בה בוסתן שבמרכזו בריכת מים. הוא נמשך בסיורים חמושים שמתפתחים להצקות, איומים, הטרדות והרחקות כפויות. משם הוא מתפתח לפריצת דרכים והצבת שלטים (בעברית ולעתים גם אנגלית) ושולחנות פיקניק.

ישראלים נהנים ממעיין עין בובין ליד ההתנחלות דולב בגדה המערבית (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ההשתלטות דורשת גיבוי צבאי מתמשך ואלים. ישראלים במעיין עין בובין ליד ההתנחלות דולב בגדה המערבית (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יוצרים תשתית תיירותית

מהלך ההשתלטות על מעיינות טבעיים, שתפס תאוצה בעיקר בשני העשורים האחרונים, הוא חלק ממהלך גדול יותר – שבו המתנחלים, בחסות הצבא ובסיוע גופים ציבוריים, משקיעים מאמצים גדולים בהשתלטות על נקודות בעלות ערך נופי, היסטורי, דתי או תרבותי, ובהן מקאמים (קברי קדושים), אתרים ארכיאולוגיים, נקודות תצפית, ואדיות, שמורות טבע, שבילי הליכה ודרכים המיועדות לרכבי שטח. האתרים הללו משולבים במפות "אתרי התיירות" שמפיצות המועצות האזוריות המשרתות את אוכלוסיית המתנחלים, על מנת למשוך את הציבור הישראלי לנפוש בגדה המערבית.

ההשקעות הגדולות הללו ביצירת תשתית תיירותית, הן ביטוי של התפישה שהתקבעה והלכה בקרב הנהגת המתנחלים בשנים שחלפו מאז החתימה על הסכמי אוסלו (1993-1995) – שהמאבק על עתיד השליטה בגדה המערבית אינו יכול להיות מוכרע רק באמצעות הגדלת שטחי ההתנחלויות ומספר המתנחלים. לפי התפישה הזאת, המאבק חייב להתמקד במקביל גם על השליטה על אזור C כולו, המהווה כ-61% משטח הגדה המערבית, ושבו על פי הערכות האו"ם חיו בשנת 2014 כ-300 אלף פלסטינים.

כדי להבין עד כמה ההשתלטות על המרחב הפתוח של אזור C היא קריטית בעיני מעצבי המדיניות הנוכחית של ישראל בגדה המערבית, קרי המתנחלים, אצטט קטע קצר מראיון שנערך לפני כחודשיים ב"מקור ראשון" עם קובי אלירז, שהיה עד לא מכבר יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות. אלירז הוא תושב מאחז היובל, אחד ממאחזי ההתנחלות עלי, והוא ככל הנראה אחד האנשים היותר מפוכחים ומתמצאים בפרטים שהימין המתנחלי העמיד משורותיו בשנים האחרונות.

תיירים באתר העתיקות הרודיון ליד חברון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מפתחים את התיירות בגדה המערבית. תיירים באתר העתיקות הרודיון ליד חברון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

לדברי אלירז בראיון, "את A ו-B נתנו ואת C לא נתנו, אבל אם לא נשדד מערכות ונתעורר מהר – אין לנו שטח C … הוויתור על שטח C נוח לנו – אנחנו מתמקדים בעיקר בהתיישבות הישראלית ובגידול שלה. אף אחד מראשי ההתיישבות כמעט לא מדבר על זה, אבל כדאי להבין את התמונה המלאה: כל התב"עות (תוכניות בניין עיר) שעליהם יושבים היישובים הישראליים, זה 2.5% משטח C. כל הפוטנציאל של התב"עות זה 8%. כלומר אנחנו מדברים על חצי מיליון אנשים שתופסים עד 8% מהשטח".

מהדברים עולה כי אלירז מבין היטב שבנייית התנחלויות היא תנאי חיוני אבל לא מספיק לשם השתלטות על אזור C, המתפרש על יותר מ-3.4 מליון דונם. לשם קידום משימה זו, יש צורך להשתלט על מקסימום שטחים שנמצאים בין ההתנחלויות ולהופכם נגישים אם לא רק, אזי בעיקר, לישראלים. ואת המשימה הזו כאמור, משיגים בין היתר באמצעות השתלטות על עשרות מעיינות.

את הדברים הללו מבינים, כך מסתבר, גם חבריו של אלירז במועצת יש"ע, שבאוקטובר 2016 הוציאו לאור את "מעיינוש" – מדריך למעיינות הגדה המערבית. בהקדמה לספר, שנכתב על ידי מנהל בית ספר שדה בהתנחלות עפרה, כתב ראש המועצה באותה עת כך: "לכבוד שנת היובל לששת הימים, שבה חזר עם ישראל אל חבלי מולדת, אנו שמחים להוציא לאור חוברת זו ובה 50 מעיינות ופינות חמד רטובות במרחבי ארץ התנ"ך ביהודה שומרון ובקעת הירדן. הביקור שלכם במעיינות יעצים את חווית הטיול במרחב, ויחזק את ההתיישבות ואת מדינת ישראל".

במילים אחרות: בא לכם להשתכשך במים ולעשות פיקניק בפינה מוריקה? זה נחמד, אבל על הדרך גוייסתם על ידי מועצת יש"ע למלחמה המתגלגת על "גאולת הארץ". ובמאבקים מסוג זה, כפי שלמדנו שוב לפני שבועיים, נופלים למרבה הצער מדי פעם חללים. ביניהם גם אנשים צעירים מאוד.

דרור אטקס חוקר את מדיניות האדמות הישראליות בגדה, והיה מכותביו של דו"ח "אל המעיין: ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים" שפורסם במארס 2012 על ידי OCHA – המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf