newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בית המשפט הורה למנהל האזרחי בגדה לפרסם נהלים בערבית

בית המשפט נזף במנהל האזרחי בעקבות כשלונו המתמשך לעמוד בחוק חופש המידע והסחבת בה נקט, וחייב אותו לפצות את עמותת "גישה". המסמכים שיפורסמו מסדירים את נהלי חייהם של מליוני הפלסטינים החיים תחת שליטת המשטר הצבאי בגדה

מאת:

כותבת אורחת: נטשה רוט

בהחלטה כמעט חסרת תקדים, נזף בית המשפט בשבוע שעבר במנהל האזרחי אשר שולט בחייהם של מליוני פלסטיני בגדה המערבית, על התייחסותו בביטול לחובתו לפרסם ולהנגיש את נהליו גם בערבית. המנהל האזרחי לא פרסם נהלים אלו עד כה למרות שהוא מחויב להם על פי חוק חופש המידע.

בית המשפט הקציב למנהל האזרחי – שהוא חלק ממתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) היושב במשרד הבטחון – שישה שבועות לפרסם באינטרנט את כל מסמכי המדיניות והנהלים לפיהם פועל המנהל האזרחי בערבית ובעברית. מסמכים אלו משפיעים ישירות על חייהם של 2.8 פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית. נכון לעכשיו מדובר על 25 מהנהלים שלא פורסמו כלל, וארבעה נהלים אשר פורסמו, אך לא בערבית.

בנוסף, נזף השופט משה סובל במנהל האזרחי על העיכובים החוזרים והנשנים בפרסום הנהלים והנגשתם בערבית, והורה להם לשלם 30 אלף שקלים הוצאות משפט לתובעת, עמותת זכויות האדם "גישה", שעתרה כבר בדצמבר 2014 בדרישה כי הגוף הממשלתי יפרסם את מדיניותו ונהליו לציבור.

> אחרי נתק של שנים: ביקור סולידרות של אקדמאים ישראלים באונ' פלסטינית

מעבר קלנדיה ברמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מעבר קלנדיה ברמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מדובר במסמכים אשר מכתיבים את ההתנהלות היומיומית של פלסטינים בגדה כגון קבלת אשרות נסיעה או עבודה, היתרי כניסה לישראל והגשת בקשות לקבלת טיפול רפואי. פלסטינים המעוניינים לטוס לחו"ל, לבקר קרובי משפחה חולים, לקבל טיפול רפואי למחלות שאן להן טיפול במערכת הבריאות בגדה, להשתתף בחתונות ולחיות במקום זה או אחר כפופים ותלויים בנהלים אלו.

לכן, עבור הפלסטינים הנתונים למשטר הצבאי ולהם מיועדים הנהלים, הגישה למידע בערבית היא קריטית כדי שיוכלו לדעת מהן הזכויות שלהם וכיצד הם יכולים לתבוע אותן. ללא הידע הזה נתונה האוכלוסייה הפלסטינים לחסדי ולגחמות הכוח הכובש, והדרך החיונית של פניה לערכאות משפטיות חסומה בפניהם, כפי שהדגימה מדיניות מתפ"ש שאסרה על פלסטינים להיכנס באופן שרירותי דווקא לעיר אילת. עד שבשנה שעברה הוצאו הנחיות חדשות אף אחד לא יכל לאתגר את הכלל המשונה הזה לגבי אילת מאחר וכנראה אף אחד במתפ"ש לא ידע למצוא את האיסור המקורי, ויותר מכך – מדוע הוחלט עליו מלכתחילה.

מאז הגישה עמותת "גישה" את עתירת חופש המידע לפני כמעט שנה וחצי התחייב המנהל האזרחי בחמישה מועדים שונים – ורק תחת לחץ של בית המשפט – לפרסם את המסמכים. חמש פעמים הוגדרה מסגרת זמן לפרסום המידע. בכל חמשת המקרים המנהל לא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו.

חוק חופש המידע בישראל הוא חד משמעי באשר לאחריות של גופים ממשלתיים לפרסם ולהנגיש לציבור את המסמכים אשר מגדירים את צורת ונהלי עבודתם וכיצד אלו משפיעים על הציבור. המנהל האזרחי אינו פטור מחובה חוקית זו, ואינו מתיימר להיות פטור ממנה. כלומר – גרירת הרגליים והסחבת בפרסום הנהלים נעשים תוך ידיעה שמדובר בעבירה על החוק. ההחלטה של השופט סובל כי על המנהל האזרחי לשלם ל"גישה" הוצאות משפטיות מכירה בכך.

> עדויות חדשות: הרג האחים במעבר קלנדיה לא היה מוצדק

עובד פלסטיני, המחזיק בהיתר עבודה שהונפק על ידי ישראל, מחכה לעבור את מחסום קלנדיה, המפריד בין רמאללה בגדה המערבית וירושלים המזרחית, בשעות הבוקר המוקדמות של ה- 25 בפברואר 2016. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עובד פלסטיני, המחזיק בהיתר עבודה שהונפק על ידי ישראל, מחכה לעבור את מחסום קלנדיה, המפריד בין רמאללה בגדה המערבית וירושלים המזרחית, בשעות הבוקר המוקדמות של ה- 25 בפברואר 2016. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"סכום ההוצאות שפסק השופט משקף את הבוז המלא שרוחש המנהל האזרחי לחוק, להחלטות בית המשפט ולהתחייבויות שלהם עצמם", אמרה עו"ד נעמי הגר, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "גישה".

"על פי חוק חופש המידע, המנהל לא היה צריל לחכות לשאלה או פניה המבקשת מהם לפרסם את הנהלים שלהם – כאשר הם מוציאים נוהל חדש הם צריכים לפרסם אותו, בעברית ובערבית. אבל הם עושים רק את מה שהם חייבים, רק את מה שבית המשפט מכריח אותם לעשות. אחרת הם לא היו מפרסמים דבר", הוסיפה הגר.

ממתפ"ש נמסר בתגובה: "בהליך של חופש מידע התבקש המנהל האזרחי לפרסם את הנהלים והמדיניות באתר שלו. הליכים אלו דורשים הכנות טרם הפרסום ובכלל זה הבטחת הרלוונטיות של המידע. על מנת לפרסם את ההליכים כפי שנתבקש מפעיל המנהל האזרחי עבודת מטה מקיפה, למרות הלחץ בו הוא נתוו בחודשים האחרונים. בעקבות עבודת המטה רוב הנהלים כבר פורסמו. המנהל האזרחי התחייב לפרסם את שאר הנהלים בתוך 45 ימים כפי שקבע בית המשפט".

אם עץ נופל ביער…

איפה בעצם אמורים להתפרסם כל הנהלים ומסמכי המדיניות האלו? האתר הרשמי של המתפ"ש אינו פעיל מאז יוני 2015, סוגיה שהפכה לחלק מהעתירה המתמשכת של "גישה" שדרשה למעשה לכפות על המנהל האזרחי לעמוד בהתחייבויותיו תחת חוק חופש המידע. בניגוד למנהל האזרחי, המתפ"ש נוטה לפרסם את מסמכי הנהלים והמדיניות שלו, אולם הוא עושה זאת כבר כמעט שנה באתר זמני שעד לאחרונה לא ניתן היה למצוא בחיפוש בגוגל או למצוא לינק אליו באתר הישן והלא פעיל.

אמנם כעת ניתן למצוא באתר הרשמי (והלא מתפקד) של מתפ"ש קישור לאתר הזמני, אבל רק בעמוד בשפה העברית. באתר בערבית לא תוכלו למצוא קישור לאתר הזמני, למרות שזו השפה הרלוונטית יותר למליוני האנשים שעליהם שולטים מתאם פעולות הממשלה בשטחים ונהליו. מאז ה-24 במרץ מתחזק מתפ"ש עמוד פייסבוק פעיל בערבית, אותו השיק תשעה חודשים אחרי שפתח עמוד דומה באנגלית. האחרון עלה לאוויר בערך באותו זמן שבו פסק האתר הרשמי מלהתעדכן. אולם עמוד פייסבוק לא יכול להוות תחליף הולם לאתר אינטרנט מלא ומתפקד שניתן למצוא בו מידע.

מתפ"ש התחייב כי עד אוגוסט 2016 יפעיל את אתר האינטרנט החדש שלו. אם אכן יעמוד מתפ"ש בהתחייבות האתר יושק לאחר שנה שבה פעל מתפ"ש ללא אתר אינטרנט הולם. בשיחה קודמת עם מגזין 972+ (מגזין האח של שיחה מקומית בשפה האנגלית בו התפרסמה כתבה זו לראשונה), ייחסה דוברת מתפ"ש את העיכוב לחוסר תקציב ולמחסור בדוברי ערבית שיוכלו לבצע את התרגומים הנחוצים. עו"ד הגר מכנה את הטענות האלה "מביכות" תוך שהיא מזכירה לרשות משרד הבטחון עומד תקציב שנתי של 56 מליארד שקלים, וצוות המונה שפע של דוברי ערבית.

צורה זו של התנהלות, ובעיקר התעלמות, מאפיינת את התהליך הארוך שנדרש כדי לגרום למתפ"ש ולמנהל האזרחי לענות על חובותיהם הבסיסיות בשם השקיפות. בין כל העוולות היומיומיות של הכיבוש הצבאי כלפי האוכלוסייה שתחת אחריותו, הגבלת הגישה למידע היא עוולה שנוטים להתעלם ממנה, למרות שהיא מהווה את אחת הדוגמאות המובהקות לערמומיות השיטה. הניצחון של "גישה" בבית המשפט מהווה הישג ראוי לציון לנוכח תרבות ה"פטור מעונש" ששוררת בכל הקשור להתנהלות ישראל בגדה המערבית, ובעיקר כשמדובר בהפרת זכויות האדם של הפלסטינים. אבל כמו כל ניצחון נגד מנגנון שמעוגן באי-צדק, הוא גם משמש כדי להדגיש עד כמה דחוף הצורך להביא חצי מאה של דיכוי שוחק אל קיצו.

נטשה רוט היא עיתונאית, עורכת ואקטיביסטית שמתגוררת ביפו.
הפוסט פורסם במקור באנגלית בבלוג שלה באתר 972+, ותורגם על ידי יעל מרום.

> משרד הפנים אוסר על עומר ברגותי, מראשי תנועת החרם, לצאת מהארץ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf