newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה אפילו בגואנטנמו מתעדים חקירות ובישראל לא

השבוע הוארכה הוראת השעה שמאשרת למשטרה לא לתעד חקירה של חשודים בעבירות בטחון. הפטור מעניק חסינות למתעללים בחדרי החקירות של השב"כ והמשטרה, ולא מאפשר לחקור תלונות על עינויים

מאת:

כותב אורח: ישי מנוחין

ביום שלישי האחרון (23.6.2015) השתתפתי בדיון שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט שדנה בהארכת תוקף הוראת השעה לאי-תיעוד חקירת חשודים בעבירות ביטחון – הוראת שעה המוארכת באופן עקבי מאז 2002 ומתמקדת בחקירות משטרה בלבד. על פי החוק, חקירות משטרתיות שעוסקות במעשים שדינם יותר מעשר שנות מאסר מחויבות בתיעוד. לכן מבקש משרד המשפטים מהכנסת להאריך פעם אחר פעם את הוראת השעה שפוטרת את המשטרה מתיעוד חקירות של חשודים בעברות ביטחון. על פי החוק חקירות שב"כ לא מחויבות בתיעוד כפי שהמשטרה מחויבת, ולכן הוראת השעה לא כוללת אותן – לשב"כ יש מערכות הסתרה משל עצמו.

מניעת תיעוד חקירה של חשודים בעבירת בטחון היא אחד מאמצעי החסינות אותם מעניק המחוקק הישראלי למתעללים ולמענים בחדרי החקירות של השב"כ והמשטרה מזה שנים רבות. מניעת תיעוד חקירות שב"כ עומדת בניגוד גמור לאחת ההמלצות המרכזיות של ועדת טירקל, שבחנה את "מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי". הוועדה המליצה באופן חד-משמעי "לערוך תיעוד חזותי מלא של כל חקירות השב"כ, לפי כללים שיקבע היועץ המשפטי לממשלה בתאום עם ראש השב"כ". אם זו הייתה המלצתה לגבי חקירות שב"כ של חשודים בעבירת ביטחון, קל וחומר לגבי חקירות משטרה.

אולם, המלצותיה של ועדה ציבורית, שלוו על ידי המלצה דומה של ראש השב"כ הקודם, יובל דיסקין, אינן מחייבות את אנשי משרד המשפטים ואת חברי וחברות הכנסת; הם, כנראה, מחויבים לחסינות המוחלטת של החוקרים – אלה הפועלים בהתאם לחוק, אלה פורעי החוק ואלה המענים "באישור ובסמכות".

> כך נחקרתי בשב"כ על המשט לעזה כשחזרתי מחופשה ביוון

חדר חקירות. אילוסטרציה. (צילום: Paul Kehrer CC BY 2.0)

חדר חקירות. אילוסטרציה. (צילום: Paul Kehrer CC BY 2.0)

חוקים שמאפשרים עינויים

בעת האחרונה אנו עדים לתמונות ולסרטים של אלימות קשה של אנשי מערכות הביטחון השונות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. בחדר החקירות של שב"כ, להבדיל מהמעצר או ההפגנה, המפגש בין העצור לחוקר מתוכנן היטב, האלימות צפויה, ולנחקר אין כל אפשרות להימנע מנחת זרועם של החוקרים. במצלמות הרחוב קשה לשלוט, אך במצלמות חדרי החקירות קל. ברור שהענקת חסינות לאנשי ביטחון מכים מחייבת אי-תיעוד של אופני חקירתם, גביית העדויות והתנהלותם בחדר החקירות. ניתן לומר שתיעוד חזותי או קולי של הקורה בחדרי החקירות הוא חומר החיטוי המשובח ביותר לתרבות העינויים של חדרי החקירות של המשטרה ושב"כ.

למרות שהדיון בוועדה היה על הוראת שעה המיועדת לחקירות משטרה, אנשי השב"כ השתתפו בו. בחינת עדויות של נחקרים רבים החשודים בעבירות ביטחון מלמדת אותנו שחקירת המשטרה, עיקרה הוא גביית ההודאה אחרי חקירת שב"כ, בשלב מאוחר בתהליך החקירה.

תיעוד ההודאה לא מלמד על שיטות החקירה של שב"כ, כפי שטוענים התומכים באי-התיעוד, אלא מונע תיעוד של סימנים פיזיים ואת מצבו הפיזי והנפשי של נחקר שהודה – אותו נחקר שנתון מזה זמן רב תחת תנאי מניעת מפגש ולא זכה לראות עורך דין, או כל אדם אחר, למעט חוקריו.

מעבר לפגיעה בזכותם של נחקרים להליך חקירה הוגן וחוקי, מדובר במנגנון נוסף שמטרתו מניעת בדיקה של השימוש באמצעים אסורים בחקירות – אמצעים שהשימוש בהם מוכחש באופן גורף על ידי נציגי המדינה אך עולה באלפי עדויות חוזרות ונשנות של עצירים ביטחוניים. תיעוד חזותי או קולי היה מאפשר לבתי המשפט לקבוע מי דובר אמת ומי משקר.

המחוקק הישראלי מחוקק חוקים המאפשרים עינויים והתעללויות – בצד חוק שב"כ המונע זיהוי אנשי שב"כ ואוסר על פרסום אופני חקירה – חוקים המאפשרים לסגור ולמנוע חקירה פלילית של תלונות על עינויים שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה. שלטון החוק, האמור להיות מוגן על ידי כנסת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה, נפגע קשות כאשר למעלה מ-950 תלונות מוגשות ואפילו חקירה פלילית אחת לא נפתחת. מניעת תיעוד חקירה מונע חקירות פליליות ומסייע רבות לחסינות המענים.

הוראת שעה זו מעולם לא הפכה לחוק של ממש מעצם היותה בלתי מוסרית ומנוגדת לחוקים קיימים אחרים המגנים על זכויות נחקרים. בעבר נעשו ניסיונות רבים להפוך אותה לקבועה, אך הם לא צלחו. לא בכדי, אין במדינות המערב מקבילה להוראת שעה מסוג זה. אפילו בחדרי החקירות של גואנטנמו מתעדים על פי חוק את המתרחש.

בעת שוועדת חוקה של כנסת ישראל מקדמת חוק הפוגע בזכותם של נחקרים להליך חקירה הוגן וחוקי, הסנאט האמריקאי העביר בשבוע שעבר חוק הקובע שעינויים הם בלתי חוקיים. להבדיל מספר החוקים האמריקאי וספרי חוקים של כלל החברות הדמוקרטיות, בספר החוקים שלנו אין חוק נגד עינויים, אבל יש הרבה חוקים המאפשרים עינויים ומגינים על מענים, כמו הוראת שעה זאת.

עם סוף הדיון, נכנסו לחדר הוועדה חברי קואליציה, שלא השתתפו בדיון, והוועדה אישרה ברוב קולות הארכת נוספת בת שנה וחצי להוראת השעה.

ד"ר ישי מנוחין הוא מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו"ר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

> דו"ח האו"ם על צוק איתן: האם התחנה הבאה היא האג?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf