סרבנית המצפון יסמין ריצ'י-יהב בת ה-18 ממבשרת ציון נשלחה ל-20 ימי מחבוש נוספים בכלא בשל סירובה לשרת בצבא. זוהי תקופת המאסר השנייה הנגזרת על ריצ'י-יהב, לאחר שב-21 באוגוסט התייצבה לראשונה בלשכת הגיוס והכריזה על סירובה להתגייס, ונשפטה לעשרה ימי מחבוש. עם סיום התקופה הנוכחית, היא תרצה במצטבר 30 ימי מחבוש בכלא שש.

בהצהרה שפירסמה ריצ'י-יהב עם כניסתה לכלא כתבה: "כולנו חווינו ילדות שהוכתמה בלחימה ושנאה, וכולנו גדלנו במציאות שבה הודרכנו לפחד ולהרחיק את עצמנו מהצד השני. אבל אני מאמינה שיש דרך נוספת להתמודד עם המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים. דבר זה דורש דיון על אלטרנטיבות, כבוד הדדי ורצון לשינוי. בנוסף, אני מאמינה שהאחריות לקדם את השינוי נופלת על הדור הצעיר בישראל. אני מקווה שהסירוב שלי יתרום למאבק לבניית עתיד שהוא לא רק בטוח יותר למדינת ישראל, אלא גם מעורר גאווה ומאופיין בסובלנות וחמלה".

סרבנית המצפון יסמין ריצ'י-יהב (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מסרבות)

ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת הגיע לכלא כדי לתמוך בסרבנית, וכתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "יסמין אמרה לי שחשוב לה להעביר מסר: אפשר גם אחרת! הכיבוש אינו גזירת גורל, וזו אינה גזירת גורל להשתתף בו. צעירה אמיצה זו רואה את מה שרבים מהמנהיגים בארץ מסרבים לראות. אנחנו לא חייבים לחיות על חרב, ולא חייבים להחזיק חרב על גרונם של מיליוני פלסטינים".

ב-28 באוגוסט שוחררה סרבנית המצפון מאיה ברנד-פיגנבאום בפטור שניתן לה על ידי ועדת מצפון, אחרי 25 ימי מחבוש. עשרה ימים קודם לכן שוחרר סרבן המצפון רומן לוין לאחר 82 ימים בבידוד. רומן נכלא לראשונה בפברואר כשסירב להמשיך לשרת בצבא לאחר ששירת במשך כשנה וחצי כנהג ביחידת התובלה.

הצהרת הסירוב של יסמין ריצ'י-יהב

"שמי יסמין ריצ'י-יהב, בת 18, וב-21 באוגוסט 2019, התאריך שבו צה"ל דורש ממני להתגייס, אני מתכוונת לסרב. בעקבות זאת, אענש ככל הנראה במאסר לזמן לא ידוע. בכוונתי לסרב מכיוון שאינני מקבלת את הטענה שיש רק דרך אחת, דרך הכוח, להתמודד עם מצבה של מדינת ישראל.

"אני לא פוסלת את זכותה של מדינת ישראל לקיים צבא למען הגנתה. אין ברצוני להפחית מהכבוד וההערכה הראויים לכל האנשים שבאו לפניי ועשו כל שביכולתם לשמר את ביטחונה של מדינה, שהציעה מקלט למיליוני אנשים שהיו זקוקים למקום מבטחים. עם זאת, צה"ל אינו פועל בימינו אך ורק כגוף מגן, אלא גם ככלי מרכזי בדיכוי המערכתי של הפלסטינים.

"אני לא מקבלת את החזרה הבלתי נגמרת על סיסמאות כמו: 'אין לנו שותף לשלום', 'אין לנו עם מי לדבר', ו'אין אופציה אחרת מלבד השימוש בכוח'. בכוונתי לסרב בתקווה לקדם שיח יותר פתוח וביקורתי, בפרט בקרב הנוער, לגבי התפקיד המתמשך של הצבא ביישום מדיניות הכיבוש. אני מקווה שהצעד שלי יתרום, ולו במעט, לתהליך של שינוי תודעתי שיוביל בסופו של דבר לחיפוש פתרון שוויוני וצודק לישראלים ופלסטינים.

"כולנו חווינו ילדות שהוכתמה בלחימה ושנאה וכולנו גדלנו במציאות שבה הודרכנו לפחד ולהרחיק את עצמנו מהצד השני. אבל אני מאמינה שיש דרך נוספת להתמודד עם המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים. דבר זה דורש דיון על אלטרנטיבות, כבוד הדדי ורצון לשינוי. בנוסף, אני מאמינה שהאחריות לקדם את השינוי נופלת על הדור הצעיר בישראל.

"לאחר שארצה את העונש שצה"ל יטיל עליי, אתנדב לשירות לאומי. אני מאמינה שלכל אזרח יש את האחריות להחזיר לחברה שבה הוא חי ושניתן לעשות זאת במגוון דרכים. אני מקווה שהסירוב שלי יתרום למאבק לבניית עתיד שהוא לא רק בטוח יותר למדינת ישראל אלא גם מעורר גאווה ומאופיין בסובלנות וחמלה".