סלט הוא לא מגף של גוצ'י, מזון בריא אינו מותרות

כותבת אורחת: ריקי כהן בנלולו

משרד הבריאות מציג באתרו פירמידת מזון להרגלי תזונה נבונה ומומלצת לחיים בריאים. הפרסומות שוטפות לנו את העיניים ומדגישות את נחיצותו של סלט המורכב מחמישה צבעים של פירות וירקות. אולם למרות ההמלצות של משרד הבריאות למזון טרי בריא ומזין, הנגישות שלנו למזון כזה הולכת ופוחתת, וכשעלות המזון בישראל יקרה ב-25 אחוזים יותר מבשאר המדינות בעולם המערבי – זה מובן ביותר.

לסוג ואיכות המזון יש קשר ישיר על מצב התחלואה שלנו. אנו חיים בחברה חולה ומתחלה, שבה שכיחות המחלות נגררות תזונה לקויה נמצאות בעליה מתמדת – השמנת יתר, סכרת, סכרת הריונית, סרטן, מחלות לב ועוד. עם העליה בתחלואה עולות ההוצאות העצומות על בריאות. הממצאים מצבעים על כך שתוחלת החיים נמצאת בסימן ירידה לדורות הבאים, שיחיו פחות בגלל תזונה לקויה.

הסממנים לעוני במדינות מערביות שונים מבמדינות העולם השלישי. לא תמצאו כאן בטן נפוחה כמו שחיפש יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה, אבל כן תמצאו אנשים עם שיניים רקובות מחוסר אפשרות לממן טיפולים. לא תמצאו כאן ילדים עם בטן נפוחה מרעב אבל לעומת זאת תמצאו כי 26 אחוז מהילדים סובלים מעודף משקל כשהתזונה שלהם מתבססת בעיקר על פחמימות.

> תושבי כפר שלם מחדשים את המאבק. מוחים על תוכנית חדשה לפינויים

כל ילד שלישי בישראל עני, כתשע מאות אלף ילדים נמצאים מתחת לקו העוני, 360 אלף ילדים הולכים לישון רעבים בכל לילה. 12 אחוז מהילדים מכלל המשפחות הפונות לעמותות הסיוע אוספים אוכל מהרצפה או מפחי אשפה. תשעה אחוז מהילדים גונבים מזון. שליש מהילדים ניזונים מלחם. תוסיפו לזה את העובדה שמספר העובדים העניים הוכפל בעשור האחרון, ושתחולת העוני בקרב ילדים עלתה בשישים אחוז.

זה מקומם במיוחד לאור העובדה כי רק במדינת ישראל נזרקים לפח כמאה אלף טון מזון מיוצר בכל שנה. השפע קיים אך הוא נזרק לזבל. משם אמורים לאסוף אותו אלה שאינם מצליחים להרשות לעצמם לקנות עגבנייה או אבוקדו, והעודפים מוחזרים לחקלאים בשביל לא להוריד את המחיר .

ההגדרה לחוסר ביטחון תזונתי נמדדת בהיעדר נגישות פיזית וכלכלית קבועה לכמות מספקת של מזון טרי ובריא, מזון אשר מתאים להעדפותיו ולצרכיו התזונתיים של האדם הספציפי. בתוכנית ואקום של גל גבאי בפרק "רעב מערבי" מספרת דורית אדלר, מוסמכת לבריאות הציבור מבית החולים הדסה עין-כרם, כי מבדיקה שנעשתה בגן ילדים בבאר שבע בשנת 2007 נמצא שסל מזון בריא לילד עמד על כשבע מאות שקלים לחודש. היום סל של מזון בריא עולה כבר בערך אלף שקלים לחודש לנפש. אם תעשו חשבון פשוט אל מול שכר המינימום, ההוצאות הגבוהות על דיור, החשבונות השוטפים והמיסים הגבוהים – לא יישאר לכם כסף למזון במידה מספקת.

מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני – שממילא אינה פותרת את סוגיית הביטחון התזונתי, ולא באמת עוסקות בגורמים לעוני, כמו למשל העסקת עובדי קבלן – צפויות להיגנז. עם המלחמה המתמשכת נפלו עוד המונים נוספים אל מתחת לקו העוני. ונראה שהממשלה מחסלת את הסיכוי לקורת גג, כשהיא מחסלת את הדיור הציבורי ואיתו את הסיכוי למחירי דיור שפויים במשק.

> משפחת גוריאל לא בוטחת במילה של עמידר

הבעיה המרכזית היא באי קביעת מדיניות ממשלתית לטיפול בנושא, או בעצם בהתעלמות המוחלטת מצידה מהצורך הבסיסי ביותר למחייה – מזון. החלטת המדינה להימנע מלהחליט אם היא אחראית על תזונת תושביה היא פוליטית.

על המדינה לקבוע כי מזון הוא צורך בסיסי, שאינו למטרת רווח, ולהעביר את הטיפול בענייני המזון למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות. מזון לא יכול לעמוד בקנה מידה אחד עם מגף של גוצ'י או ג'ינס בסוף עונה שאותו יכולים להחליט אם לבחור לקנות או לא. סלט אינו מותרות, מזון בריא וטרי הוא לא מותרות – הוא חיוני להתפתחות תקינה ובריאה. בהיעדר מזון בריא ומותאם ההוצאות על בריאות עולות.

על המדינה לנקוט צעדים משמעותיים להורדת מחירי המזון הטרי והבריא ולהבטיח סל בסיס של מזון ראוי לכל אדם. ולא – חמגשיות של שניצל מתועש או חבילות מזון עם קופסאות שימורים ופסטה כמו שמתגאים יאיר לפיד שר האוצר ומאיר כהן, או הוספת ויטמינים ללחם עליה הוחלט לאחרונה, כדי לכסות על המחסור בתזונה דוגמת עגבניות או תפוזים – כל אלה אינם סל מזון ראוי לכל אדם.

> הכישלון העיקרי של ממשלת נתניהו הוא היעדר אסטרטגיה

על המדינה לשנות את שיטת התמחור ולחייב את רשתות השיווק לציין את מחיר הקנייה של פירות וירקות לצד המחיר לצרכן. כך יוכל האזרח להחליט בעצמו אם הוא מוכן לשלם את פערי התיווך הדרקוניים בגובה של מאות אחוזים, שהם הרווחים של רשתות המזון.

כדי להבטיח תזונה ראויה לכולם, יש להגביר את התחרות במשק ולחסל את הריכוזיות – לשנות את העובדה כי חמישה יצרנים מובילים אוחזים בנתח של 44 אחוזים משוק המזון. יש להוריד את המיסים על יבוא של מזון, להוריד את המע"מ על מזון בריא ולהחיל חינוך בהתנהלות פיננסית בתוך מערכת החינוך כבר מגיל צעיר, עוד מהגיל הרך, להקניית כלים להתנהלות מקיימת ונכונה .

על האזרחים ועל הממשלה להבהיר לתעשיינים ולרשתות השיווק כי הרעבתנות הגדולה שלהם לרווחים לא יכולה לעמוד אל מול הצורך הבסיסי של אדם למזון בריא. עלינו לדרוש כלכלה מקיימת אדם ולא כזו שרומסת אותו ושוללת ממנו את היסוד הכי בסיסי מזון בריא.

אל לנו לוותר על הזכות הבסיסית להגדרת סל מזון בריא לכל אדם ולחייב את היושבים על שולחן מקבלי ההחלטות לוודא כי מזון טרי ובריא יהיה מונגש וזמין כלכלית ופיזית לכולם.

ריקי כהן בנלולו היא פעילה פוליטית בקבוצת הלא נחמדות לא נחמדים, וחברה בפורום הדיור הציבורי.