newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פיראטים בחסות החוק: כך מנסה המדינה להחרים את ספינות המשט

בדיון בבית המשפט לימאות בחיפה שהתקיים אתמול ניסו הבעלים של ספינת משט הנשים לחייב את המדינה לשמור על שלמות הספינה המוחזקת. נציג המדינה אמר שלא ציפה להתנגדות להחרמה

מאת:

כותב אורח: יואב חיפאווי

כבר יותר מעשר שנים שרצועת עזה נמצאת תחת מצור משתק, שהופך אותה לבית הכלא הגדול בעולם. אנו, כחלק מכוחות הקדמה והעולם הנאור, כמעט ולא עושים כלום כדי להתמודד עם העוול הנורא שנגזר על שני מליון תושביה. לכן שמחתי כשקיבלתי דואל ובו הזמנה לבוא לבית המשפט בחיפה בשעה אחת בצהרי יום שני, למחות על החרמת הספינה "זייתונה" שניסתה להגיע לעזה למרות המצור.

כזכור, לפני קצת יותר מחודשיים הפליגה הספינה "זייתונה-אוליבה" לעזה ממסינה שבאיטליה כשעל סיפונה 13 נשים, ביניהן כלת פרס נובל לשלום מצפון אירלנד מיירד מגוייר, שכבר השתתפה במשטים קודמים וגורשה מישראל. ב-5 באוקטובר השתלט כח צבאי ישראלי על הספינה במים בינלאומיים, עצר את הפעילות שעליה והשיט את הספינה תחילה לאשדוד ואחר כך לבסיס חיל הים בחיפה.

מסתבר שבחסות המצור על עזה מתפתח בחיפה ענף משפטי-כלכלי חדש. ספינות המנסות לפרוץ את המצור ולהביא עזרה הומניטארית לנצורים בעזה נעצרות ונתפסות על ידי הצבא – אבל בכך רק מתחיל מסע הייסורים. כדי להרבות את הנזק לבעלים ולהרתיע מפני נסיונות נוספים, הצבא מחרים את הספינות ומביא אותם למעגן הפיראטים בחיפה. אולם לפיראטים המודרניים אין רטיה על העין והם מחלקים את שללם בהתאם לחוק הישראלי ובתי המשפט שלו. או ליתר דיוק – לפי החוק הבריטי בדבר "שלל ימי" משנת 1864.

> כך נשארתי על החוף ופספסתי את משט הנשים לעזה

אורלי נוי וספינת הזייתונה לפני ההפלגה ממסינה, איטליה, לכיוון עזה

הזייתונה בימים טובים יותר: אורלי נוי והספינה לפני ההפלגה ממסינה, איטליה, לכיוון עזה.

השופט רון סוקול בבית המשפט המחוזי בחיפה מתמחה ביושבו כ"בית המשפט לימאות". בפניו התייצבו אתמול עורכת הדין גבי לסקי וצוות משרדה מתחילים בעצמם להתמחות בייצוג בעלי הספינות בניסיון לבטל את החרמתן. בבואם לבדוק ספינה חטופה אחרת הם נתקלו במקרה בזייתונה, וכעת הם מתלוננים בבית המשפט כי לא נעשו הצעדים המינימליים הנדרשים כדי לדאוג שלא תינזק, כפי שמחייב החוק. נציג המדינה מצדו מסרב לכל בקשה שלהם לקבוע צעדים לתחזוקת הספינה עוד לפני הדיון על עתידה. הוא מסביר כי ציפה שבעלת הספינה לא תגיע לבית המשפט ולא תהיה מיוצגת וכך יוכל לקבל החלטה המאשרת את החרמת הספינה ללא כל דיון.

מי שכן בא מוכן לדיון הם "כוחות הביטחון", שכנראה לקחו לתשומת ליבם את הדואל שקרא לבוא ולמחות נגד החרמת הזייתונה. נוסף לשלושה אנשי משמר בית המשפט, שהקפידו שאף אחד לא יצלם באולם, חיכו לנו גם שני שוטרים "כחולים". אם יהיו מעצרים במהלך הדיון יכול לזרז את התהליך. בפועל הקהל שבא למחות היה פחות מעשרה פעילים, רובם מותיקי השמאל החיפאי.

השופט סוקול שמר על כבודו וסרב לשמש חותמת גומי. אנו לומדים כי במקרים קודמים היו החלטות שונות – לא בגלל ספק לגבי עצם זכותה של המדינה להחרים כלי שיט אלא בגלל השגות טכניות על תהליך ההחרמה. סדר צריך להיות. אולם אנו שומעים כי גם במקרה אחר שבו הוחלט לבסוף על שחרור ספינה – התהליך מתעכב בערעור ובינתיים הספינה נרקבת ונהרסת בהעדר תחזוקה הולמת. השופט מציע שבעלי הספינה יביאו מומחה שיציע תוכנית תחזוקה לספינה ואם לא יגיעו להסכמה עם החוטפים (המדינה) יוכלו להגיש בקשה מלומדת ומנומקת לבית המשפט. איני יכול להימנע מלחשוב על גורל אלפי האסירים הנמקים בבתי הסוהר שגם עבורם הענישה הרשמית מוגברת בתנאים קשים ובהזנחה נפשעת כחלק ממערכת ממוסדת של נקמנות והתנכלות.

לבסוף נדחה הדיון עד להגשת עמדה מנומקת בשם בעלת הספינה נגד החרמתה. דיון נוסף נקבע ל-29 בינואר.

אותה הזמנה שקיבלתי להגיע לדיון הסתיימה במלים: "פעילים/ות מישראל החליטו להגיע לבית המשפט כדי להביע מחאה על המשך הסגר ולדרוש את הפסקתו. זוהי זכותם של תושבי עזה להפליג אל מרחבי הים התיכון ולקבל אליהם בנמל עזה ספינות מכל העולם – בדיוק כמו שיש זכות כזאת לתושבי חיפה בה יתקיים המשפט".

אלא שבמהלך הדיון בבית המשפט לימאות בחיפה המילים "סגר" ו"עזה" לא עלו כלל. כמובן שלנו כקהל לא ניתנה זכות הדיבור. אולם נוכחותנו במקום היא הזדמנות לחזור ולאמר: את המצור יש להסיר! לתושבי עזה, כמו לכל אדם אחר, יש זכות לחיות בחופש.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית (בעבריתבערבית ובאנגלית

> המצב בסוריה איננו שחור ולבן כמו שנדמה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf