newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

באמצע הלילה, מירי רגב גילתה אויב: סרטים של בדואיות בדרום

במסגרת פסטיבל קולנוע דרום בשדרות אמורים להיות מוקרנים סרטים שיצרו נשים בדואיות מהכפרים הלא-מוכרים שבהם הן מתארות את החיים שם מנקודת מבטן. עבור שרת התרבות זה "מופע חתרני של ליבוי שנאה"

מאת:

החל מאתמול בשעה שמונה בבוקר, הטלפון שלי מצלצל כמעט בלי הפסקה. עיתונאים שמעוניינים בתגובה שלנו לדברים של שרת התרבות, מירי רגב. למי שלא עוקב באדיקות אחר דף הפייסבוק של השרה – או אחרי אירועי תרבות בדרום – אסביר שבשבוע הבא מתקיים בשדרות פסטיבל קולנוע דרום, וביום שני, ה-4 ביוני, יוצגו שם בין היתר גם סרטים של מספר נשים בדואיות, תושבות הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

הנשים, תושבות כפרים שונים, צילמו וביימו את הסרטים האלה. הן גם היו גם שותפות מלאות בעריכתן במסגרת פרויקט 'מוכרות', שמפעיל פורום דו-קיום בנגב לשווין אזרחי, העמותה שאני עובד בה. אף על פי שאינני קשור לפרויקט באופן אישי, הוא אחת מהפנינים של העשייה הארגונית שלנו, וכולל סדנאות של אקטיביזם – צילום, במיוחד עבור נשים בכפרים הבלתי מוכרים. לא רק שהסדנאות מעניקות כלים של אקטיביזם למשתתפות, אלא הן גם לומדות להבין את הכוח שבקולנוע, הן מעורבות בעריכה ובהפקה של סרטים נפלאים, מלאי תוכן ייחודי ומעורר השראה, שלעיתים מצליחים לעשות את דרכם לפסטיבלים לאומיים ובינלאומיים.

אני מודה שבקריאה ראשונה של דבריה של שרת התרבות נותרתי חסר מילים למשך רגעים ארוכים, וחבריי יעידו שזה מצב שלא אופייני כלל. השרה מכנה את הסרטים המדוברים "מופע חתרני של ליבוי שנאה", שמנצל את הבמה הציבורית שניתנה לו כדי להסית ולחתור "כנגדנו" (אני מניח, המדינה). הפוסט של שרת התרבות תמוה בעיניי מכמה סיבות: עניין ראשון, אין ספק שהנושא חשוב לה, שכן היא טרחה לפרסם אותו ביום רביעי בשעה 23:40 בלילה, שלמיטב ידיעתי איננה שעת שיא בעולם המדיה הדיגיטלית, במקום לחכות לבוקר שלמחרת. כך שכנראה, לתפיסתה, מדובר בנושא בהול שצריך להגיע לידיעת הציבור באופן מיידי.

עניין שני: אין שום ספק שלא השרה מירי רגב, ולא אף אחד במשרד התרבות, ראה את הסרטים המדוברים. מסיבות טכניות לחלוטין, שקצרה היריעה מלהרחיב בהן, פשוט בלתי אפשרי שמישהו מהם צפה בהם. גם אם היה צופה בהם, לא ייתכן שהיה בוחר להגדיר אותם כ"הסתה מלבת שנאה". מרבית הסרטים עוסקים בחיים האישיים של היוצרות שלהן, בחיי המשפחה, בחיים בכפר, ביחסים בינן לבין האנשים הקרובים להן. ודאי שיש ליצירות הללו מימד פוליטי, הן לא מתרחשות בחלל הריק, אלא בכפרים בלתי מוכרים, שאינם מוכרים מסיבות פוליטיות. אבל ביסודו של דבר, לא מדובר ביצירה דוקומנטרית שמטרתה לבקר את המדינה, אלא לאפשר לקהל הישראלי לחוות, רק לרגע, את המציאות מתוך עיניים שזרות לו.

פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, נוסד בשנת 1997 על ידי קבוצה של בדואים ויהודים, תושבי הנגב. מטרת העמותה הייתה לייצר פלטפורמה למאבק משותף להכרה ולהסדרה של הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים ולקדם שוויון אזרחי בין תושבי הנגב הבדואים והיהודים בכלל. 21 שנים מאוחר יותר, זו נותרת המטרה המרכזית של הארגון, ומרבית חברי הצוות מקדישים את מיטב זמנם למחקר, להעלאת מודעות ולפעילות במשותף עם הכפרים הבלתי מוכרים למען זכויותיהם – עצירת הריסות הבתים, חיבור תשתיות מים וחשמל, קידום שיתופי פעולה אזוריים בין יישובים שכנים, מיגור אלימות משטרתית, קידום והעצמה קהילתית, ועוד.

כוחה של תרבות

אולם, אם אדם זר מתבונן על העמותה שלנו, רק דרך הפריזמה של התקשורת בישראל, סביר להניח שהוא היה חושב שרוב רובה של הפעילות שלנו מתמצה בהמצאה והפקה של אירועי תרבות וקולנוע חתרניים, שמטרתם להסתכסך עם מוסדות השלטון השונים. הרי בנוסף לפסטיבל הקולנוע בשדרות, פרשה שאני מקווה שתמצה את עצמה לפני שתגבה קורבנות, אנחנו אחראים גם למועדון "מולתקא-מפגש" הידוע לשמצה. בית התרבות הערבי-יהודי הזה נוסד ב-2006 במטרה להיות מרכז לקירוב לבבות וקיום משותף בבאר שבע, עיר אשר משנה לשנה הופכת ליותר ויותר מעורבת מבחינה דתית ולאומית, אך עושה ככל יכולתה להתכחש לכך.

מירי רגב (דוד כהן/ פלאש 90)

מירי רגב (דוד כהן/ פלאש 90)

מולתקא-מפגש הוא פרויקט מדהים ומעורר השראה. ממקלט מוזנח ומתפרק, הפכה אותו עמותת פורום דו-קיום ללב חי ופועם, יחיד מסוגו בנגב, שמארח מדי חודש עשרות, ולעיתים מאות אנשים, ערבים ויהודים, למגוון אדיר של פעילויות בשלל תכנים. בשנתיים האחרונות סופג המועדון הזה קיתונות של שנאה והשמצה מצד גורמים שונים בעיר באר-שבע, ומנהל מאבק משפטי על המשך קיומו, שמגיע בימים אלו לבית-המשפט העליון.

הלוואי והפעילות הפוליטית, שאנו מקיימים במסגרת המאבק להכרה ושוויון של הבדואים בנגב, היתה מקבלת עשירית מתשומת הלב התקשורתית שמקבלים הסרטים בפסטיבל קולנוע דרום, או מועדון מולתקא-מפגש. למרות המאמץ הכביר להעלות לשיח את המאבק הפוליטי שלנו, נראה שדווקא התכנים האומנותיים הם אלו שמצליחים, כמאמר השרה, 'ללבות את היצרים'  של הממסד. לא במקרה. תרבות ואומנות תמיד יהיו חלק בלתי נפרד מסיטואציה פוליטית, יש להן כוח בלתי רגיל לגרום לאנשים להקשיב, להבין ואולי אף לפעול.

ארנון פלג הוא תושב באר שבע, ורכז השטח והתקשורת של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf