כותבת: מרב זונשיין

בערב חמישי האחרון התכנסו ביחד בלוגרים, עורכים, צלמים, מעצבים, קוראים עיתונאים ותומכים של שיחה מקומית ואחיו הבכור באנגלית מגזין 972+ כדי לקבל בצורה רשמית את המנכ"לית החדשה שלנו, סאוסן חליפה.

בלוגרים ועורכים משיחה מקומית וממגזין 972+ ב"אנה לולו" ביפו (צילום: אקטיבסטילס)

ערבית, עברית ואנגלית מילאו את החלל הקטן של הבר "אנה לולו" הממוקם בעיר העתיקה של יפו. חלקנו לא נפגשנו מזה זמן רב, בעוד יש כאלה שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים. כמה מאיתנו נסעו שעות בדרכים ואף עברו מחסומים כדי להגיע, אחרים צעדו חמש דקות ברגל או רכבו על אופניים. חלקנו מבלים את ימינו בשטח ואחרים מול המקלדת; חלקנו הצבענו לאותן מפלגות בעוד אחרים לא מצליחים להסכים ביניהם כמעט על שום דבר. מה שברור הוא שיחד – יהודים וערבים, להטב"קים וסטרייטים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילונים, ותיקים ומהגרים – הצלחנו לבנות במה תקשורתית ייחודית שמאתגרת את השיח הציבורי המיינסטרימי. ויותר מכך, הצלחנו לבנות קולקטיב איתן שעצם הקיום שלו מאתגר את מציאות ההיפר-לאומיות, חוסר הסבלנות וההפרדה שבה אנחנו חיים.

אנחנו לא עוסקים ב"דו קיום" ישראלי-פלסטיני אלא ביצירת רשת שהחיבורים בין חלקיה מבוססים על הנחישות המשותפת להתעמת עם מה שקורה סביבנו ולנו מידי יום ביומו בעיניים ביקורתיות, מודעות ורגישות, עד כמה שאנחנו יודעים, בהתבסס על הזהות ועל נקודת המבט האישית והייחודית של כל אחד ואחת מאיתנו. בעידן של פוסט-אוסלו, כאשר ההתנחלויות הן עובדה מוגמרת, ביקורת על הכיבוש היא בבחינת בגידה, ובלא אלטרנטיבה נראית לעין לשלטון הימין, מגזין 972+ ושיחה מקומית מהווים עבורי קהילה – וירטואלית ומציאותית – שבה אני יכולה להתמודד עם הסוגיות האלה. הקהילה הזאת יוצרת אלטרנטיבה לזמן שבו, בסופו של דבר, הכיבוש אכן יסתיים ומשהו חדש יהיה חייב להיווצר במקומו.

היחידים והקבוצות שעושים את זה בחברה הישראלית והפלסטינית הם מעטים אבל משמעותיים. הם לא דורשים או מקווים לשלום, אלא יוצרים את היסודות למציאות חדשה ומנסים לגלם את השינוי שאותו הם מדמיינים. "תעאיוש", קבוצה של יהודים ישראלים שמנסים להגן על התושבים הפלסטינים בדרום הר חברון מפני אלימות והתעמרות הצבא והמתנחלים – שעמדה בשבועות האחרונים במרכזו של קמפיין ההסתה וההשמצות נגד ארגוני זכויות האדם והמאבק בכיבוש – היא דוגמא כזאת.

> עונת הציד: למה ברור שמטרת המעצרים היא כלל מתנגדי הכיבוש

פעיל תעאיוש מתווכח עם חייל במהלך פעילות בדרום הר חברון. אוגוסט 2011 (אן פאק/אקטיבסטילס)

חלק גדול מהאקטיביזם והמודעות הפוליטית שלי עוצבו במהלך השנים בהן לקחתי חלק בפעילות בתעאיוש. הנוכחות באזורים האלה וההתמודדות פנים אל פנים עם הצבא והמתנחלים מחוללים שינויים, איטיים ביותר, של המציאות בשטח – עבור הפלסטינים החיים שם וגם עבור החיילים והמתנחלים שרואים פתאום ישראלים שמתנגדים למעשים שלהם.

באקלים הפוליטי הנוכחי, כאשר חלק מהישראלים היהודים מתחילים לקבל טעימה קטנה ממה שהפלסטינים נאלצים להתמודד איתם כל חייהם, חשובה לא רק הדרישה לשוויון וזכויות אדם אלא הניסיון ליישם את הערכים האלה יום יום.

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי יעל מרום.

> קמפיין השתולים בתרבות: התודות והפרחים לאם תרצו