כן לממשלת אחדות!

כותב אורח: נועם תירוש

מעל דפי עיתון 'הארץ', בטור שכותרותו ״רק לא ממשלת אחדות״ (7.3), הגדירה קולט אביטל את ממשלת האחדות העתידית, אם תוקם, כ-״ממשלת כניעה״, והוסיפה כי: ״מי שנכנעים לטקטיקת ההפחדה המתמדת של הימין הלאומני, ומוכנים לתת לו גיבוי פוליטי, מבקשים לעטוף את האגרוף בכפפה דקה, ולהמשיך לספוג את המהלומות לנצח.״

אביטל חוששת כי ממשלת אחדות תעניק לימין הישראלי את הלגיטימציה שהוא כה משווע אליה ובכך תמנע שינוי מהותי בפוליטיקה הישראלית, אולם דווקא אלו המבקשים שינוי שכזה חייבים לייחל לממשלת אחדות כלל ציונית. הסקרים האחרונים לפני הבחירות, הראו כי על אף התחזקותו היחסית, אין גוש המרכז שמאל יכול להרכיב ממשלה. מן הצד השני של המפה הפוליטית נדמה כי אומנם ישנה אפשרות להקמת ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, אולם גם הוא מבין כי ממשלה כזו לעולם לא תתפס כשותפה לגיטימית בקהילה הבינלאומית. אם כן, שיתוף פעולה של הליכוד והמחנה הציוני, שיוביל ליצירת קואליציה רחבה מאוד מסתמן כתוצאה הריאלית היחידה של הבחירות הקרובות. שותפות זו תוגדר כ-״שותפות הציונית״ בין המחנה הציוני והליכוד, יאיר לפיד וכחלון, בנט ואולי אפילו ליברמן.

> תצביעו למי שיוציאו את החיילים מהשטחים

בפועל אין הבדלים אידיאולוגים ממשיים בין המפלגות שתרכבנה את הקואליציה הציונית. בסוגייה הפלסטינית, מפלגות אלו כולן תומכות במראית עין של משא ומתן בגיבוי בינלאומי אשר יגדיל את מרחב התמרון הדיפלומטי של ישראל ויאפשר לה ״לנהל״ את הסכסוך בצורה יעילה יותר. מבחינה כלכלית חברתית ההבדלים אף קטנים עוד יותר. מנואל טרכטנברג, שמונה על ידי נתניהו עצמו להתמודד עם הדרישות שהועלו במחאת 2011, הוא כיום מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר ומחזיק בתפיסת עולם ניאו-ליברלית. כחלון, לפיד ובנט פונים אולי במסריהם לקהלים שונים, אך תפיסתם הכלכלית זהה וכן גם הם ניאו-ליברליים.

ממשלה כזו לא תוכל לאחות את השסעים העמוקים בחברה הישראלית, לא תפתור את המצוקות הכלכליות, לא תסיים את הכיבוש, ובוודאי אין היא מציעה אופק שוויוני לאוכלוסיה הפלסטינית בישראל. אולם הקואליציה הציונית נושאת בחובה בשורה אחת ויחידה: בשורת האופוזיציה.

אל מול הממשלה הציונית תתגבש אופוזיציה ישראלית. בראשות אותה אופוזיציה יעמוד איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, כראוי להיותו נציג המיעוט הלא ציוני הגדול ביותר בישראל. לצידו יעמוד אריה דרעי, המבקש לייצג את השקופים היהודים אשר השכיל לייצר בבחירות האחרונות בית פוליטי גם לאינטלגנציה המזרחית הישראלית. נציגי החרדות האשכנזית גם הם ישתפו פעולה עם עודה ודרעי. כך, ברית המדוכאים שהוצעה ליושב ראש ש״ס על ידי נציג הציבור הפלסטיני בישראל כבר במהלך העימות הטלוזיוני בערוץ 2, תהפוך לעובדה קיימת.

לצד אלו תתייצב מפלגת מרצ המוכה והחבוטה. מרצ, שלא תוכל להצטרף לקואליציה הציונית הנצית, תעבור בהכרח שידוד רעיוני מקיף ותשלים עם מעמדה כשותפתן הליברלית של קבוצות המיעוט הישראליות. מרצ צריכה להתרגל להיותה שותפה, ותיאלץ לוותר על חלומות היותה נציגת המדוכאים.

אל מול ממשלה ציונית רחבה ושבעה, תסמל האופוזיציה הישראלית שינוי עומק בחברה הישראלית. ברית ראשונה והיסטורית בין הקבוצות שהופלו במודע על ידי מדינת ישראל החל משנת 1948. ממשלה ציונית רחבה שמולה תתייצב אופוזיציה חדשה ולוחמנית בראשות נציג המיעוט הפלסטיני בישראל היא בהכרח התוצאה האפשרית הטובה ביותר לה ניתן לייחל לקראת הבחירות הקרובות.

נועם תירוש הוא תושב העיר באר שבע ודוקטורנט לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

> אבי דבוש: "יש למרצ נקודות עיוורון, אבל עכשיו מרצ זה גם אני"