newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כאיש סגל, אין לי עוד אמון בהנהלת האוניברסיטה העברית

מודעת ההתנצלות שפרסמה האוניברסיטה בעקבות פרסום רצוף שקרים על מרצה שכביכול נזפה בחיילת במדים היא חציית קו אדום. אין לעבור לסדר היום על הפקרה מכוערת של קולגה מול מסע שיסוי מסוכן

מאת:

בצער ובכאב אמיתיים, אני מבקש להביע את אבדן האמון שלי בהנהלת האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה שלי, ולקרוא לאחרים/ות להצטרף, ולחשוב על צעדים אופרטיביים בהתאם.

מודעת ההתנצלות של האוניברסיטה העברית

מודעת ההתנצלות של האוניברסיטה העברית

אני מבין היטב שהלחצים המופעלים על הנהלת האוניברסיטה אדירים. אני מבין גם שקל יותר – הרבה יותר – להפגין אומץ ונחישות מעמדתו של איש סגל מן השורה, מאשר מעמדתו של נשיא האוניברסיטה. נאמנים עליי הדברים שאני שומע מהנהלת האוניברסיטה על עומק המשבר הניהולי בעקבות הפרשה האחרונה, שהובילה לאיומים על המרצה ד"ר קרולה הילפריך בעקבות פרסומים כוזבים לפיהם היא נזפה בחיילת במדים.

גם מטעמים אלה, וגם מטעמים אחרים, לא ביקרתי ישירות את הנהלת האוניברסיטה בפרשה הנוכחית עד כה, גם כשהתבטאתי פומבית בנושא. לא הייתי שלם עם נוסח ההתנצלות הראשונית, אבל חשבתי שאולי היה בה ניסיון (כושל, כפי שלמדנו) לכבות שריפה, כשרבים מהפרטים עדיין אינם ידועים. הייתי מוכן להשלים עם שתיקתה של האוניברסיטה מאז, מתוך ניסיון להנמיך להבות. אבל המודעה שמתפרסמת הבוקר משנה את כל זה.

המודעה הזו מהווה הפקרה מכוערת של קולגה אל מול מסע שיסוי מסוכן. היא מהווה כניעה מוחלטת בפני ארגון מקארתיסטי שניזון מפחד, ולכן גם מחזקת אותו מאוד. היא תגרום, כמובן, לאפקט מצנן נוראי באוניברסיטה שלנו ועוד יותר מכך במוסדות שבטוחים בעצמם עוד פחות. היא לא כוללת אפילו מילה אחת על העובדה שמדובר במסכת שקרים מתוזמרת היטב. והיא גם לא תשיג את האפקט המקווה של השקטת הרוחות, שהרי (אני מאוד מקווה) היא תיתקל בתגובות רבות נוספות מסוג התגובה הזו שלי.

בניגוד למקרים קודמים, כאן ההנהלה לא השכילה להפגין אומץ או שיקול דעת, ולא הגנה כנדרש על אשת סגל. בזמנים קשים כשלנו, כשלונות אלה הם מהקשים שהנהלת אוניברסיטה יכולה להיכשל בהם. ולכן אין לי עוד אמון בהנהלת האוניברסיטה העברית.

פרופסור דוד אנוך, הפקולטה למשפטים והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

כניעה מבישה למקארתיזם. האוניברסיטה העברית (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf