newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ומה אם היו הורסים את ביתו של ברוך גולדשטיין?

מעולם לא הוכח שהרס בתים הרתיע פלסטינים ממאבק אלים, מה שלא מנע מישראל להמשיך להרוס. על רוצחים יהודים השיטה הזו מעולם לא נוסתה. האם דווקא עליהם היא היתה עובדת? מחשבות לרגל 24 שנים לרצח רבין

מאת:

הטבח במערת המכפלה – 30 הרוגים ויותר מ 120 פצועים פלסטינים מירי אוטומטי של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בבוקר פורים (ואמצע רמדאן) ב 25 פברואר 1994 – העמיד בפני ראש הממשלה דאז יצחק רבין כמה אפשרויות לתגובה. הן היו מוגבלות בזמן, כי השטח רתח והיה צפי לפעולת נקמה מיידית.

רבין רצה לפנות את המתנחלים מחברון, היועץ לטרור התנגד. מערכת המכפלה אחרי הטבח שיבצע ברוך גולדשטיין (צילום: פלאש 90)

פרובוקציה כדי לעורר תגובה פלסטינית היתה מאז ומתמיד אבן יסוד בשיטת המתנחלים להרחיב את שליטתם. ובפעם הזו  – גם לפי עדות אשתו – מטרתו של גולדשטיין היתה לחסל את הסכם אוסלו בטבח שיחייב נקמה. כך קרה בעבר: הטבח בשיירת הרופאים והאחיות להדסה ב 13 באפריל 1948, שבו נרצחו 77 יהודים, בא מייד אחרי טבח דיר יאסין בידי האצ"ל והלח"י, ארבעה ימים קודם לכן. המתנחלים הפנימו ושכללו את השיטה.

בארבעים ימי האבל של הפלסטינים אפשר היה להרגיע את הרוחות ולחזק את המתונים הפלסטינים. סילוק מתנחלי חברון היה מוכיח שממשלת ישראל פועלת בנחישות והיה יכול למנוע את הנקמה האיומה שחווינו מאז אפריל 94'. והיתה סיבה מעולה לסילוקם: מתנחלי חברון היו מאז 1968 חבורה אלימה, שגרמה נזקים חמורים באזור שבו היתה הנהגה פלסטינית מתונה ומשתפת פעולה – ראשי העיר מוחמד עלי אל-ג'עברי ומוסטפה נאטשה, "אגודות הכפרים" של מוסטפה דודין, "התנועה הדמוקרטית לשלום" (1982) ואחרים.

אך התוכנית לסילוק המתנחלים מחברון נזנחה בעקבות חוות דעתו של פרופ' אהוד שפרינצק , המומחה לטרור ויועצו של רבין, בטענה שפינוים עלול להביא מלחמת אחים. ובינתיים נהרגו עוד עשרה ונפצעו מאות פלסטינים מידי צה"ל בהפגנות שפרצו בעקבות הטבח. בדיעבד הביע רבין ספק בפני דניס רוס, האם לא שגה כשקיבל את ההמלצה של שפרינצק.

במקום לפנות את המתנחלים ממרכז חברון, הוטל – כמו תמיד במצבי מתח  – עוצר על הפלסטינים בחברון והוזרמו כוחות מסיביים של הצבא להגנה על המתנחלים. הצעדים הללו – בעקבות לחצים של מועצת יש"ע (שהחלה במבצע "חברון מאז ולתמיד" מיד אחרי הטבח) ואיומים של המתנחלים – הוכיחו לפלסטינים שממשלת ישראל אינה מתכוונת לפעול נגד הרוצח וסביבתו.

החמאס והג'יהאד התגייסו לפעולות הנקם והציגו את ערפאת ואש"ף כמי שמזניחים את הגנת עמם. אחרי תקופת רגיעה משמעותית בעקבות החתימה על הסכם אוסלו, הטבח במערה עורר את סידרת פעולות הנקם שלא היו כמותן מאז מלחמת העצמאות. 164 ישראלים נרצחו בשמונה פיגועי תופת, כולם מידי החמאס והג'יהאד, כולם בתוך ישראל, כולם רק מחגורות נפץ וממטענים.  העובדות לא בילבלו את המתנחלים שהתגייסו לרקוד על הדם ולקרוא לרבין "בוגד" על זה ש"רבין נתן להם רובים". שהרי המטרה – חיסול רבין ואוסלו – מקדשת את השקרים.

רבין ואנשיו לא דנו באפשרות האחרת להרגעת השטח: הרס ביתו של גולדשטיין. זה היה משרת כמה מטרות: מונע את העימות ששפרינצק הזהיר מפניו, יוצר הרתעה משמעותית לפעילי הטרור המתנחלי והיה עשוי להגביר את חילוקי הדיעות בחברה הפלסטינית על התגובה הראויה לטבח. כי מה מרוויחים מפעולות נקם כאשר ממשלת ישראל פועלת בנחישות נגד המתנחלים?

מאז הכיבוש ישראל הרסה אלפי בתים של פלסטינים, ואף לא בית של יהודי אחד. פיצוץ בית בסלפית של פלסטיני שהרג ישראלים (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

מאז הכיבוש ישראל הרסה אלפי בתים של פלסטינים, ואף לא בית של יהודי אחד. פיצוץ בית בסלפית של פלסטיני שהרג ישראלים (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

צה"ל הרי התמחה בפעולת הענישה הקולקטיבית הזו ויודע לבצע אותה ביעילות של מחזה אימים –  הרבה רעש, עמוד עשן שנראה למרחוק, הכנות דרמטיות שמלוות בצילומי וידאו שמופצים בכל העולם. ישראל היתה יכולה להופיע כמי שמשקיעה מאמץ בצמצום העימות עם הפלסטינים בהתאם לרוח אוסלו וכמדינה שאינה מפלה בין רוצחים יהודים ופלסטינים.

ישראל פועלת בהרס בתים על פי התקנה המנדטורית 119 שמאפשרת השתלטות של המדינה על בתיהם של מי שמנסים לפגוע בה באמצעות פעילות אלימה. מאות בתי פלסטיניים שהיו מעורבים בפעולות אלימות נגד הכיבוש ונגד אזרחים ישראלים נהרסו כך מאז 1967, אך מעולם לא נהרס בית של יהודי, שהיה מעורב בפעולות אלימות נגד פלסטינים או ישראלים.

הצדקה משפטית לנוהל הזה נשמעה מפי השופט המתנחל נועם סולברג רק ב 2015:  "…במגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים. הציבור היהודי, ככלל,  מורתע ועומד ואינו מוסת". הטיעון הזוי. כנראה שלהתנחלות של סולברג לא הגיע עדיין המידע על ההסתות המסיביות לפגיעה בפעילי ארגוני זכויות אדם ואנשי תקשורת בשנים האחרונות. הוא לא קרא על ההסתה לפגוע בפעילי שלום עכשיו בימי מלחמת לבנון ולא שמע על רצח אמיל גרינצוייג ועל הפצועים הרבים מהרימון שהשליך חניך התנחלות עפרה יונה אברושמי, עיניו של סולברג לא חזו בהסתה המסיבית של אלפי מתנחלים לפגוע ברבין. רבים מהם באו מההתנחלויות, המכינות והאולפנות בגוש עציון שבו הוא מתגורר. טענות מערכת הביטחון בבתי המשפט הזויות לא פחות: איש לא הוכיח שפלסטינים מורתעים מהרס בתיהם, שהרי אלפי בתים נהרסו והמאבק האלים לחופש ממשיך כבר 50 שנה. האם הרס בתים אינו עלול דוקא לעודד טרור?

ואיש אינו יכול לבדוק את הטענה שיהודים אינם מורתעים.האם יהודים מורתעים פחות מפלסטינים ?  האם הנזק המוסרי שנגרם מענישה קולקטיבית שונה בין יהודים וערבים ?  אליקים רובינשטיין פסק – יחד עם ניל הנדל וצבי זילברטל – בעתירה של הוריו של מוחמד אבו ח'דיר להרוס את בית הרוצחים ששרפו את בנם בחיים כי "הריסתו או אטימתו של בית מחבל יהודי, אשר תביא להצלת חיים, ולו של אדם אחד, מצדיקה את השימוש בתקנה". איך אפשר להוכיח בכל מקרה של הרס בית שזה "יביא להצלת חיים ולו של אדם אחד" ?

ביקשו להרוס את בית הרוצח שהרג את בנם. הורי של מוחמד אבו ח'דייר בבית המשפט העליון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

ביקשו להרוס את בית הרוצח שהרג את בנם. הורי של מוחמד אבו ח'דייר בבית המשפט העליון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

ומה היה קורה לו הרסו את בתיהם של 29 הרוצחים והטרורסטים של המחתרת היהודית לאחר מעצרם באפריל 1984? האם הרס בתיהם של חגי סגל, מנחם לבני, האחים ניר, עוזי שרבף, יצחק נוביק, זאב חבר, נתן נתנזון, יהודה עציון ,ישועה בן שושן, משה זר ושל האחרים – היה יכול לחסל באחת את כל פעילות הטרור היהודי שבגינה ישבו ויושבים מאז כ-60 רוצחים ופעילי טרור יהודי בכלא,רובם מתנחלים דתים?. ייתכן שהטבח במערה היה נמנע לו ידע גולדשטיין שבית אשתו וילדיו עלול ליהרס. ולו רבין היה מחליט להרוס את בית גולדשטיין מיד לאחר הטבח,  האם אין אפשרות שיגאל וחגי עמיר היו חוששים לבית הוריהם  ולא מתכננים את רצח רבין ?  וייתכן שסידרת "הנערים" לא היתה נוצרת כי הרוצחים לא היו מעזים לחטוף ולשרוף את קורבנם ולסכן את בתיהם.

מצער שאלה רק מחשבות בדיעבד. לפני פחות משנה, בהצגת הבכורה של "אוסלו" בתיאטרון בית ליסין, נערך דיון שבו נשאל עמית סגל לדעתו על ההסכם. "ההסכם נועד לחסל את הציונות הדתית", פסק סגל.  אינני יודע אם רבים בציונות הדתית שותפים לדעה הזו, שיש בה הצדקה עקיפה לפגיעה ברבין שמתנכל להם, לדעתם. אבל מאז הרצח הגיעו ידיעות – שחלקן ממשיך עד היום (לאחרונה – איתי שטרן ב"הארץ") על תגובות השמחה של יחידים וקבוצות בציונות הדתית עם היוודע מותו של רבין.

מחשבות קשות, 24 שנים אחרי הרצח שאותו לא נשכח ועליו לא נסלח לעולם.

פרופ' עמירם גולדבלום שימש כדובר "שלום עכשיו" בזמן רצח רבין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf