המדינה סווגה מחדש מסמכי ארכיון על הנכבה ששוחררו לציבור בשנות ה-80
רבים מהמסמכים כבר צוטטו בהרחבה בספרי היסטוריה. הם מעידים על פקודות לגרש פלסטינים במהלך מלחמת 1948, ואינם תומכים בנרטיב הישראלי הרשמי לפיו הנכבה לא התרחשה והפלסטינים עזבו מרצונם החופשי
כותבת אורחת: ליסה גולדמן
מסמכים המצויים בארכיון המדינה אשר בשנות השמונים הוסר מעליהם הסיווג הביטחוני סווגו בשנים האחרונות שוב כמסמכים ביטחוניים וחסויים, כך עולה מדבריו של חוקר במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת מרילנד.
שי חזקני, מי ששימש ככתב הצבאי של ערוץ 10 בשנים 2004-2008 ועומד להשלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת ניו-יורק, דן בראיון (שהתוודעתי אליו לאחרונה במקרה) שהעניק בשנת 2014 לפודקאסט באנגלית "היסטוריה ע'ותמאנית" (Ottoman History), ברקע ובפוליטיקה מאחורי ההחלטה לסווג מחדש את המסמכים.
"היסטוריונים חדשים" מובילים דוגמת בני מוריס ("לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים"), אבי שליים ("קיר הברזל"), הלל כהן ("ערבים טובים" ו"תרפ"ט"), ואילן פפה ("הטיהור האתני של פלסטין") כבר עשו במסמכים שסווגו מחדש שימוש נרחב, והם צוטטו בהרחבה בספרי החוקרים.
אך למרות שספרים אלה, מטבע הדברים, זמינים לכל דורש, והם מצטטים מסמכי מקור מארכיון המדינה המצביעים על פקודות שניתנו לצבא-בהתהוות לגרש פלסטינים במהלך המלחמה בשנת 1948 – ממשיכה ממשלת ישראל לקדם את הנרטיב הרשמי לפיו הפלסטינים עזבו מרצונם החופשי. מכאן נובע הרצון של הממשלה, וליתר דיוק של הממסד הביטחוני, לשלוט בשיח על-ידי סיווג מחדש של המסמכים שכבר פורסמו.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
