newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק נגד גיוס חרדים הוא מאבק לזכויות אדם, לא עסקנות פוליטית

בעוד חברי הכנסת החרדים מנסים להציג את ההתנגדות לגיוס חרדים כעמדה של שוליים קיצוניים, כוחות ההתנגדות בעולם החרדי שלא סרים למרותם של הפוליטיקאים מתעצמים. שותפיהם במאבק זה הם לא אחרים מאשר חברי הכנסת של הרשימה המשותפת

מאת:

גיוס חרדים. אותו צמד מילים שמהלך אימה על הפוליטיקה הישראלית חוזר לרדוף את הכנסת. שנת החסד שהעניק בג"ץ לממשלת ישראל לאחר פסילת החוק לגיוס חרדים (פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון) באוקטובר 2017 מתקרבת לסיומה. במשך שמונת החודשים שעברו מאז עבדו במרץ משרד הביטחון והמפלגות החרדיות במשותף על ניסוח תיקון חדש לחוק שירות ביטחון, שעלה אתמול (שני) במליאת הכנסת לקריאה טרומית. אלא שמתווה על הנייר לחוד, ומציאות פוליטית לחוד – ודווקא עכשיו כוחות ההתנגדות בעולם החרדי שלא סרים למרותם של הפוליטיקאים מתעצמים.

התקנות לגיוס חרדים שעלו להצבעה אתמול בכנסת דומות באופן מחשיד לתקנות אותן ביטל בג"ץ לפני כשנה. שוב, מכסות גיוס גבוהות ומתעצמות על העולם החרדי (החל מ-36%  ממחזור גיוס כבר ב-2018 ועד ל-43% בשלבי היישום הסופיים). שוב אפליה בין ישיבות שונות לפי יוקרה, גודל וזרם בהליך חלוקת דחיות השירות. ושוב, סנקציות פליליות כנגד סרבני מצפון והמוני החרדים שמסרבים להתגייס בכל מצב. אך באספקט אחד החקיקה החדשה אף קיצונית יותר מהקודמת: בהתאם לפסיקת בג"ץ, היא מניחה ששוויון בנטל, המגולם באמצעות מכסות הגיוס, הוא הערך העליון הבלעדי, בניגוד לרעיון "תורתו אומנותו". פירוש הדבר, שעל מנת לעמוד במכסות הגיוס ייאלצו הישיבות השונות לשלוח לצבא גם צעירים שעומדים באופן אישי בקריטריונים לקבלת דחיית שירות.

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": ההפגנה נגד מעצר העריק החרדי השבוע בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": הפגנה נגד מעצר עריק חרדי בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

קריסת מודל ההסכמה

במהלך השנה האחרונה שיתפו פעולה הממשלה, משרד הביטחון והמפלגות החרדיות בהצגה לפיה רק "הקיצוניים" מתנגדים לגיוס, על אף שידוע לכל שרוב מוחלט בציבור וברבנים החרדים מתנגדים לו. הממשלה ביקשה למנוע פריצת מחאות המוניות בדומה לתקופת יאיר לפיד, ובכך לשדר שהיא פועלת על בסיס הסכמה ציבורית רחבה, בעוד הפוליטיקאים החרדים ביקשו לבסס את מעמדם כמגיני עולם התורה, בזמן שהשאירו את ההפגנות בשטח וההתמודדות עם האלימות המשטרתית שנלוותה אליהם לאנשי העדה החרדית והפלג הירושלמי. אלא ש"מודל ההסכמה" הזה קרס, עם הפרסום אודות התנגדות מועצת רבני אגודת ישראל לחוק, אליה הצטרפו רבנים ספרדיים. בפעם הראשונה ההתנגדות למהלכי הפוליטיקאים לא נפלה על השוליים, אלא על המרכז החרדי. הפתרון הפרלמנטרי לתסבוכת נלקח הישר מבית הקלפים: חברי הכנסת החרדים ימנעו בהצבעה הטרומית, ויבנו על כך שחברי הכנסת מהרשימה המשותפת יעדרו ממנה לחלוטין.

הרשימה המשותפת הסכימה למהלך זה לאור הסיוע הפרלמנטרי שהעניקו המפלגות החרדיות בחודשים האחרונים בבלימת הצעות חוק של הימין הקיצוני בממשלה. אלא שגם הקבוצות המתנגדות באופן מוחלט לחוק הגיוס מבקשות את קרבתה. ביום שישי האחרון פרסם "ועד ארגוני ההצלה החרדים מכפיית הגיוס לצה"ל", גוף המזוהה עם העדה החרדית האנטי ציונית, מודעה בעיתון אל-איתיחאד בשפה הערבית, ונשלחה באופן אישי ללשכות חברי הכנסת מהמשותפת. במודעה נכתב: "תאוות הגיוס של ראשי הציונות אינה יודעת שובע. סכנת הגיוס לצבא ולמפעל הציוני מרחפת מעל ראשינו במשותף", תוך אזכור ההיסטוריה המשותפת השלווה של הישוב החרדי הישן בארץ הקודש עם הציבור הפלסטיני טרם הגיעה הלאומיות הציוניות. ארגוני ההצלה ביקשו את סיוע הרשימה המשותפת להתנגד "לניסיון לגייס, לחייל, ולחמש קהילה אנטי-ציונית ותיקה למאבק בשכניה הפלסטיניים".

כנגד הערך של שוויון בנטל אפשר להעמיד ערכים מקבילים: חופש המצפון ושמירה על זכויות מיעוט וקהילות ילידיות. (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

זכויות האדם החרדי

מאבקה של העדה החרדית בתוכנית הגיוס שונה לחלוטין ממאבקם של הפוליטיקאים החרדים. בעוד לפי "מודל ההסכמה" ביקשו הפוליטיקאים לייצר מצג שווא של אחדות ביחס למכסות הגיוס כלפי הממשלה מחד, ומצג שווא של היעדר ברירה לציבור החרדי מאידך, מודל המאבק של העדה החרדית מתבסס על זכויות אדם. כנגד הערך של שוויון בנטל אפשר להעמיד ערכים מקבילים: חופש המצפון ושמירה על זכויות מיעוט וקהילות ילידיות. ארגוני הסיוע של העדה החרדית הציבו חזית בצורה של מאבק כלפי משרד הביטחון והצבא, והציבו אלטרנטיבה פוליטית לציבור החרדי בכללותו. החיבור עם הרשימה המשותפת, המייצגת את המיעוט הפלסטיני שאף מולו עולות דרישות שלטוניות לשירות צבאי או לאומי הינו טבעי. כך למשל הגיעו מספר מפגינים מהעדה החרדית למחאות סביב העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ושיתפו פעולה עם רשת 'מסרבות' החילונית.

חוק הגיוס צפוי לחזור למליאה לקריאה שנייה ושלישית. עלינו לקוות שבהם יעמדו שוחרי זכויות האדם והסולידריות בין המיעוטים השונים שחיים בארץ בחזית בצורה של התנגדות לניסיון הממשלה לגייס, לחמש ולחברת בעזרת 'כור היתוך' מודרני את המוני החרדים שלא מעוניינים בכך.

אמנון ברונפלד שטיין הוא רכז המטה החילוני המסייע למאבק החרדי נגד הגיוס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf