newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המג"בניק כיוון, פגע בנער פלסטיני והרג אותו. התוצאה: תשעה חודשי מאסר

בית המשפט המחוזי קבע ששוטר מג"ב בן דרי ירה בנדים נווארה במטרה לפצוע אותו אף שלא סיכן אותו. אבל באקרובטיקה מילולית הירי המכוון הפך לרשלנות. כשמדובר בפלסטינים, ההגיון המשפטי מתעופף מהחלון

מאת:

מאת: איל שגיב

לפני כמה ימים גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על בן דרי, שוטר מג"ב לשעבר, תשעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בגובה 50,000 ש"ח למשפחתו של נדים נווארה המנוח. תשעה חודשי מאסר בפועל. עוד נחזור למספר הזה.

דרי הורשע במסגרת הסדר טיעון בפציעה בנסיבות מחמירות ובגרימת מוות ברשלנות של נווארה, נער פלסטיני בן 17, במהלך הפגנת יום הנכבה שנערכה כמעט ארבע שנים קודם לכן, ב-15.5.14 בביתוניא שבגדה המערבית. מצלמות אבטחה וצוות צילום של רשת CNN תיעדו את הירי הקטלני בנווארה, שבוצע ממרחק של עשרות מטרים.

פינוי הנער נדים נווארה רגע אחרי שנורה. אקרובטיקה מילולית הצילה את היורה בו ממאסר ממושך (סאמר נזאל)

פינוי הנער נדים נווארה רגע אחרי שנורה. אקרובטיקה מילולית הצילה את היורה בו ממאסר ממושך (סאמר נזאל)

זמן קצר לאחר הריגת נווארה, על סמך הממצאים המובהקים מזירת הירי, קבע "בצלם" שהוא נפגע מירי של כדור חי שהביא למותו. אף כי עובדות אלו באו לידי ביטוי בכתב האישום המקורי, הרי ששנתיים לאחר מכן, במסגרת עסקת הטיעון, נקבע תיאור עניינים מופרך, לפיו דרי "ירה במנוח בכוונה לפצוע אותו. זאת עשה, בסוברו כי המחסנית בנשקו מכילה חסרי קליע, מבלי שבדק את תכולתה, ומבלי שטען את נשקו בכדור גומי כנדרש. המחסנית הכילה קליע "חי". הקליע החי שירה הנאשם חדר לחזה המנוח, והאחרון התמוטט במקום".

אין אדם הגון שיקרא את תיאור צירוף המקרים הפנטסטי ויוצא הדופן הזה, ולא יתפלא  מן האקרובטיקה המילולית – לה הסכימה התביעה ואותה קיבל השופט – והכול כדי לטייח את העובדות הגלויות: ירי קטלני, ממרחק, לעבר נער שלא סיכן איש בזמן שנורה. ככה זה: כשמערכת המשפט הישראלית צריכה להתמודד עם הרג של פלסטינים בידי אנשי כוחות הביטחון הישראלים, ההיגיון מתעופף מהחלון וכל ניסיון להביא צדק – גם לנדים נווארה ולמשפחתו – נדון מראש לכישלון.

דרי "ירה במנוח בכוונה לפצוע אותו. זאת עשה, בסוברו כי המחסנית בנשקו מכילה חסרי קליע, מבלי שבדק את תכולתה, ומבלי שטען את נשקו בכדור גומי כנדרש. המחסנית הכילה קליע "חי". הקליע החי שירה הנאשם חדר לחזה המנוח, והאחרון התמוטט במקום".

אגב, באופן פנטסטי לא פחות, באותה הפגנה, בנסיבות דומות להפליא, נהרג גם הנער מוחמד סלאמה, בן 16, מירי חי לגבו. שניים נוספים נפצעו. על כך איש לא הועמד לדין ואיש לא ייתן את הדין.

בחזרה להתחלה: תשעה חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין כתב השופט דניאל טפרברג כי נסיבות ביצוע העבירות – "חמורות"; דרגת הרשלנות – "גבוהה" ו"חמורה"; והירי עצמו בוצע "ללא כל הצדקה". למרות זאת, הוא החליט לגזור את דינו "סמוך לתחתית מתחם העונש". דרי נמצא בחברה טובה – על אלאור אזריה, שירה בראשו של עבד אל-פתאח א-שריף, בן 20, כשזה שכב פצוע על הקרקע, נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, מתוכם ירצה בסופו של דבר תשעה בלבד. על החייל שירה והרג את עודיי דראוויש, בן 21, שברח מחיילים בזמן שנכנס לישראל ללא היתר כדי לעבוד בה, נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל.

בכל מקרה, דרי, אזריה והחייל שהרג את עודיי דראוויש, הם יוצאי הדופן. בשבע השנים האחרונות שלושה אלו בלבד הועמדו לדין והורשעו באשמת מותם של פלסטינים. בנוסף, בימים אלה מתנהל משפטם של שני החיילים שירו בגב ובראש של סמיר עווד, בן 16, והרגו אותו, כשניסה להימלט ממארב של חיילים ליד גדר ההפרדה. האשמה: "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה".

למרות נדירותם של כתבי אישום אלו ותוצאותיהם הקלושות, המדינה מתהדרת בהם כדוגמא לאכיפת דין יעילה. בכל מקרה, מקרים אלו טובעים בים של מקרי הרג אחרים שכלל לא נחקרים, ושל תיקים וחקירות שנסגרים ללא הגשת כתב אישום. מערכת המשפט הישראלית – הצבאית והאזרחית – משקיעה את מיטב מרצה בטיוח המקרים, ולא בחקר האמת. הטיוח הזה משמש את ישראל ליצירת מראית עין של משטר חוקי ולגיטימי, שמכשיר – מבית ומחוץ – את המשך הכיבוש.

המשמעות של מצב דברים זה מובנת לכל: דמם של פלסטינים הוא הפקר. הבנה זו, שמתורגמת מדי יום למדיניות הפתיחה באש – הן הרשמית והן זו המיושמת בשטח – מביאה להמשך הפציעה וההרג. את הביטוי הבוטה והמחריד ביותר לכך ניתן לראות בחודש האחרון ברצועת עזה, כשחיילים מיישמים הוראות המתירות ירי קטלני במפגינים לא חמושים, שאינם מסכנים את חייו של איש, הוראות שהדרג המדיני והצבאי מסרבים לשנותן, למרות התוצאות הקטלניות שלהן.

איל שגיב, רכז מידע ב"בצלם"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf