newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרופאים והאחיות "בשטח" ניצחו את חוק ההזנה בכפייה

על אף חקיקת חוק ההזנה בכפייה - במערכת הביטחון הבינו כי לא יצליחו להפעילו, זאת בעקבות סרבנותם של הרופאים בבתי החולים לבצע את ההחלטה. ודווקא ועדות האתיקה עמדו מנגד

מאת:

כותבת אורחת: בטינה בירמנס

בשבועות האחרונים התחוללת דרמה אנושית, פוליטית ורפואית בבית החולים אסף הרופא. במוקד הדרמה – שני עצירים מנהליים פלסטינים, אנס שדיד, בן 19, ומוחמד אבו פארה, בן 29, שאושפזו בבית החולים אחרי שמצבם הרפואי הדרדר עקב שביתת הרעב עליה הכריזו. השניים נעצרו באוגוסט האחרון, וכחודש לאחר מכן פתחו בשביתת רעב.

לפני מספר שבועות, ואחרי שבג"ץ דחה את עתירתם להשתחרר מהמעצר המנהלי, החריפו השניים את השביתה, והודיעו כי יפסיקו גם לשתות מים. הם אף סירבו לעבור בדיקות גופניות, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה וניטור לב.

פרשה זו העלתה מחדש את הדיון סביב סוגיית ההזנה בכפייה וסביב השאלה עד כמה הרופא מחויב לחוק. כזכור, החוק שאמור לאפשר הזנה בכפייה של שובתי רעב עבר ביולי 2015 ומאז לא  הופעל על ידי המדינה כנגד שובתי רעב. החוק מאפשר פנייה לבית משפט אשר יוכל להורות או להתיר לצוות רפואי להזין או לטפל בשובת רעב בכפייה, כנגד רצונו באינפוזיה או באמצעות "זונדה" – צינור שיוחדר דרך הפה לוושט. הפנייה לבית המשפט אמורה להתבצע כאשר לפי דעת הצוות המטפל השובת נמצא בסכנת חיים ומסרב לקבל טיפול והזנה.

> שבעים ימי שביתת רעב: העצירים המנהליים דורשים אשפוז ברמאללה

הפגנת רופאים נגד החוק לאישור הזנה בכפייה, 2014 (קרן מנור / אקטיבסטילס)

הפגנת רופאים נגד החוק לאישור הזנה בכפייה, 2014 (קרן מנור / אקטיבסטילס)

בסיס כל טיפול רפואי הינו היחס בין הרופא והמטופל. יחס שמושתת על אמון ועל הידיעה שהרופא יפעל לטובת בריאות ושלמות המטופל בהתחשב באוטונומיה שלו, ועקרונות ההסכמה מדעת. כפועל יוצא מזה אוסרים עקרונות האתיקה הרפואית על הזנה בכפייה, משום שזו פוגעת בעקרון האוטונומיה של המטופל, מתעלמת מהעדר הסכמה מדעת ומהווה יחס אכזרי בלתי אנושי ומשפיל העלול להגיע לכדי עינויים.

הדיון לפני חקיקת החוק כלל התנגדות נחרצת של ההסתדרות הרפואית בישראל והמועצה הישראלית לביו-אתיקה, וזאת גם משום שהרופאים סבורים שניתן לטפל בשובתי רעב במסגרת חוק זכויות החולה. משרד הבריאות לעומת זאת תמך בחוק.

מאז חקיקת החוק המשיכו עצירים פלסטיניים רבים לפתוח בשביתת רעב כמחאה על החזקתם במעצר מנהלי, שהוא, כזכור, מעצר לתקופות ארוכות ללא משפט, יכולת הגנה או קבלת מידע לגבי ההאשמות המיוחסות להם. חלק משובתי רעב אלו הגיעו לאשפוז בבתי חולים ישראלים שונים. רובם שתו מים בלבד ללא תוספת ויטמינים או מינרלים וסירבו לעבור בדיקות כל שהן לרבות בדיקות דם. מצב זה מקשה כמובן על הטיפול הרפואי. עקרונות הטיפול בשובת רעב כוללות שיח מתמיד בין הרופא המטפל והמטופל שצריך להבין בכל שלב את השלכות מעשיו ולהגיד מחדש בכל שלב לאיזה טיפול יסכים או לחדש את סירובו.

שובת הרעב משתמש בשביתת רעב כאמצעי מחאה בלתי אלים מכוון שאין הוא רואה אפשרות אחרת להתנגד לעוול שמופעל נגדו – במקרה זה המעצר המנהלי. בצד כנגד נמצאת המדינה – רשויות הכלא ומערכת הביטחון, שמצד אחד לא רוצים להיכנע ללחצים ומצד שני חוששים מהשלכות נרחבות אם שובת הרעב ימות כאשר הוא במשמורת המדינה.

הרופאים עמדו בלחצים, אך דווקא ועדות האתיקה אישרו את ההזנה

מניתוח שערך ארגון רופאים לזכויות אדם עלה שצוותי בתי החולים עמדו עד-כה בלחצים של מערכת הביטחון לשבור את שביתת הרעב ולהעניש את השובתים. מאז חקיקת החוק נרשם מקרה אחד בלבד שבו איימה המדינה להפעילו, אך בשל סירוב רוב הרופאים לטפל בכפייה, הבינו ברשויות הביטחון כי אין טעם בהפעלתו. ברוב המקרים הצוותים הרפואיים בבתי החולים כיבדו את רצונם והאוטונומיה של המטופלים ולא הפעילו כוח בניגוד לעקרונות האתיקה. מעניין לגלות, כי וועדות אתיקה בבתי חולים דווקא אישרו לרופאים לטפל בשובתי רעב נגד רצונם במקרה של הידרדרות רפואית – אך הצוותים הרפואיים "בשטח" התנגדו לכך בטענה שהפעלת הכוח והצורך בקשירה וריתוק המטופל למיטתו לאורך הטיפול (מספר  ימים לפחות), עלולים לסכן את בריאותו וחייו.

עמידתם העיקשת של צוותי הרפואה "בשטח" מול הלחצים המופעלים עליהם מעוררת הערכה – ומחייבת גם הסקת מסקנות לגבי יוזמות חקיקה הפוגעות בכללי האתיקה הרפואית. יוזמות כאלה אולי משרתות מטרות פוליטיות – אך חוק ההזנה בכפייה מלמד כי הן צפויות להיכשל בשלב היישום. האתיקה הרפואית נועדה להגן על כל המטופלים ולהציב לרופאים גבולות ברורים ולמנוע פגיעה בזכויות הבסיסיות של כל מטופל. הקהילה הרפואית מבינה היטב שכללי האתיקה מגנים גם על כל רופא ומטפל בדיוק ממצבים בהם שיקולים של מערכות פוליטיות או שיקול ביטחוני יקבלו העדפה על שיקולים רפואיים טהורים.

ולכן, חקיקה המפרה זכויות אדם בסיסיות תוך רמיסה של כללי האתיקה הרפואית נדונה לכישלון. הפתרונות לדילמות ביטחוניות ומדיניות צריכים להיעשות בהתאם לאתיקה ולנורמות של זכויות האדם, אחרת יישארו על הנייר בלבד.

ד"ר בירמנס היא חברה בוועדת האתיקה של עמותת רופאים לזכויות אדם

> נתניהו: נייבא רופאים מהודו כדי להזין בכפייה פלסטינים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf