newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כדאי שתפנימו: הממשלה הבאה תקבע איך נשרוד את משבר האקלים

עד סוף 2020 תתקיים שורה של ועידות בינלאומיות שיקבעו את האופן שבו העולם מתייחס למשבר האקלים – או שהמדינות ישנו את משק האנרגיה שלהן מהיסוד, או שיסבלו מהשלכותיו החמורות. מה שיעשו הכנסת והממשלה הבאות יכריע איפה תהיה ישראל בשעת החירום הזאת וכיצד תתמודד עמה

מאת:

אנחנו מדברים על "תהליכים", על המדרון החלקלק, ובצדק. אבל איכשהו המשבר החמור ביותר שעומד בפני האנושות במאה ה-21 עובר מתחת לרדאר של החברה הישראלית. מערכת האקלים של כדור הארץ בקריסה, ואנשים, בעיקר נבחרי ונבחרות הציבור שלנו, מתקשים להבין שגם לישראל הקטנה יש חלק באסון המתגלגל הזה – גם בגורמים לו, כמו פליטת גזי חממה בעיקר משריפת דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז טבעי) לצורך ייצור החשמל, וגם בהשלכות מרחיקות הלכת שלו. התוצאות של הבחירות הקרובות יהיו קריטיות לאופן שבו ישראל מתנהלת מול המשבר העולמי הזה.

דבר ראשון, צריך להכיר בזה שמשבר האקלים כבר כאן. כן, גם בישראל. 49.9 מעלות בסדום באמצע יולי, שכבר הוגדר כחודש יולי החם ביותר מאז שהחלו המדידות בעולם, אחרי חודש יוני החם ביותר, הם רק שניים מהסימנים האחרונים שמשהו גדול באמת השתבש.

מה שאנחנו רואים בישראל מתיישב עם העלייה המואצת בטמפרטורה העולמית הממוצעת. תשע מתוך 15 השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו מאז 1880. למעשה, בזמן שבעולם הטמפרטורה הממוצעת עלתה במעלה אחת בערך מאז המהפכה התעשייתית לפני 170 שנה, נתונים מהשירות המטאורולוגי מראים שרק ב-30 השנה האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל בכמעט שתי מעלות.

במלים אחרות, אם אתן תלמידות ותלמידי תיכון, ובוודאי חטיבה או בית ספר יסודי, נולדתם אל עולם חם בהרבה – עולם שמערכת האקלים שלו הרבה פחות יציבה ממה שהיה כשאני וההורים שלכם היינו בבית ספר. המשמעויות של המשך התלות שלנו בדלקים פוסיליים, וההשלכות של שיבוש מערכות החיים הטבעיות על כדור הארץ כתוצאה מזה, הן מרחיקות לכת, בעיקר בשביל מי שלא יכולות ויכולים להצביע בבחירות היום. כך שהמחאה של בנות ובני נוער נגד אוזלת היד של הפוליטיקאים הישראלים בכל מה שנוגע למשבר האקלים היא בסך הכול די הגיונית. וזה בדיוק מה שקורה ממש בימים אלה בישראל וברוב מדינות העולם מאז הקיץ שעבר.

גרטה, הצעירה השבדית שהחלה את מחאת האקלים, הפכה מודל לחיקוי גם לצעירים בישראל. ההפגנה היול מול הכנסת (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

כלום לא יזוז בלי לחץ ציבורי מתמשך. צעירים בישראל מפגינים למען האקלים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הבחירות הקרובות יכולות להיות הזדמנות לחשוב מחדש על סדר העדיפויות הלאומי ולהחליט איפה ואיך בדיוק נכנס אליו המשבר העולמי הגדול ביותר כרגע. אבל נשאר פחות מחודש עד הבחירות, ואף מפלגה עדיין לא חשבה שההתמודדות עם משבר האקלים צריכה להיות אחד מהנושאים המרכזיים בקמפיין שלה.

יעל כהן-פארן במחנה הדמוקרטי ומיקי חיימוביץ' בכחול-לבן, שמובילות את התחום הסביבתי כל אחת במפלגתה, דחפו להתייחסות כלשהי למשבר האקלים, אבל בינתיים היא הופיעה באופן די ספורדי, שנראית כמו מס שפתיים. כמה מפלגות התייחסו למשבר האקלים במצעים שפרסמו – וזה בהחלט ראוי לציון – אבל לפני הסיבוב הקודם של הבחירות, האיום הגלובלי הזה והחלק של ישראל בו לא היו אפילו נושא שולי בשיח הציבורי.

רק ארבעה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שהלכנו לקלפיות. בינתיים, אסדת הקידוח מתקרבת ללווייתן, מאגר הדלק המאובן הגדול ביותר של ישראל, וקיבלנו כבר כמה תזכורות למשמעויות של משבר האקלים בארץ: השריפות שהשתוללו באותו יום יבש ולוהט של ה-17 ביולי והביאו לפינוי של מאות ישראלים וישראליות, וגל השריפות והלהבות שחרכו את מושב הראל ומבוא מודיעים במאי.

במקביל, גם החברה האזרחית מעלה הילוך ופעילי ופעילות אקלים, מגמה ירוקה וארגונים אחרים, חוזרים ודורשים ממקבלי ההחלטות להכריז על מצב חירום אקלימי, כפי שעשו כבר מאות ערים ואוניברסיטאות ברחבי העולם, וגם הפרלמנטים של בריטניה, אירלנד, קנדה וצרפת רק בארבעת החודשים האחרונים. מפלגות שרצות לכנסת ומתכוונות לקחת את סוגיית משבר האקלים ברצינות צריכות להתחייב, לכל הפחות, לקדם הכרזה דומה בכנסת הבאה.

חלון ההזדמנויות מוגבל, והזמן לשנות מתקצר

מדענים ומדעניות חוזרים ומתריעים שיש לאנושות חלון זמן מוגבל כדי לנסות למנוע את ההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים. גלי החום הקיצוניים שאנחנו רואים בארץ ובאירופה, מצוקת המים החריגה בהודו, שריפות הענק שמשתוללות בסיביר ואפילו בגרינלנד – כל אלה מתרחשים כשהטמפרטורה העולמית הממוצעת היא בסביבות מעלה אחת בלבד יותר ממה שהיה לפני המהפכה התעשייתית.

המדע מבהיר באופן חד משמעי שעלייה של מעלה וחצי היא הקו האדום מבחינת ההשלכות של משבר האקלים, ואם אנחנו רוצים לא לחצות את הקו האדום הזה, מדינות העולם מוכרחות להפחית 45% מפליטות גזי החממה עד 2030. בקיצור, 11 השנים הבאות הן קריטיות לעתיד האנושות.

במונחים פוליטיים ישראליים, 11 שנים זה משהו כמו שלוש-ארבע ממשלות, אבל רגעי ההכרעה קרובים בהרבה. במהלך 16 החודשים הבאים, עד סוף שנת 2020, מתוכננת שורה של ועידות בינלאומיות שיקבעו את האופן שבו העולם מתייחס למשבר האקלים. או שהמדינות השונות יקבלו על עצמן לשנות את משק האנרגיה שלהן מהיסוד או שאנחנו גוזרים על עצמנו ועל הדורות הבאים לחיות במציאות שבה המערכות שמקיימות את החיים על כדור הארץ מעורערות לחלוטין. להחלטות שיתקבלו בשיחות האלה יהיו משמעויות רציניות גם עבור ישראל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

לכן, מה שיעשו הכנסת והממשלה הבאות בעניין יכריע איפה נמצאת ישראל בשעת החירום הזו. וזו אחריות שלנו כאזרחיות ואזרחים לדרוש מהם תשובות ברורות – איך בדיוק המדינה נערכת למציאות החדשה הזו? מה הם מתכוונים ומתכוונות לעשות כדי לשנות את משק האנרגיה הישראלי כך שגם צריכת החשמל תרד וגם נחליף מקורות אנרגיה מזהמים כמו מזוט, פחם וגז באנרגיה סולארית וטורבינות רוח? איך הם מתכננות ומתכננים להשקיע בתחבורה הציבורית בארץ כדי לסיים את התלות חסרת התוחלת שלנו ברכב הפרטי?

כן, צריך לקחת בחשבון את העמדות של המפלגות השונות בנושא משבר האקלים כשאנחנו מגיעות ומגיעים לקלפי. אבל זה לא יספיק. כמו בסוגיות אחרות, גם אם יהיו חברי כנסת (כרגע, סביר יותר שחברות כנסת) מחויבים לנושא, כלום לא יזוז בלי לחץ ציבורי מתמשך של החברה האזרחית, איגודי העובדים, המגזר העסקי וגם התקשורת. התרגלנו לשמוע שככה זה ואין מה לעשות – כי "המצב". אלא שאם נרצה או לא, היום משבר האקלים הוא-הוא "המצב". בהבדל אחד – זה לא חייב להיות ככה ויש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כדי לשנותו.

עידו ליבן הוא פעיל סביבה ועיתונאי לשעבר. הוא עובד כיום בארגון הלא ממשלתי BankWatch, שמנהל קמפיינים בתחומי החברה והסביבה במרכז ובמזרח אירופה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf