newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם החלה הספירה לאחור לקראת ביטול הסכמי אוסלו?

ב-26 בספטמבר אמור הנשיא מחמוד עבאס לשאת באו"ם נאום שבו, על פי השמועות, הוא צפוי להכריז על ביטול הסכמי אוסלו. מה תהיינה ההשלכות על הגדה אם יעשה כך? ומה תהיינה ההשלכות אם לא?

מאת:

כותב אורח: טלאל אל-ג'עברי

סמנו ביומנים את התאריך 27 בספטמבר. זה עשוי להיות יום משמעותי בגדה. וכמיטב המסורת המזרח תיכונית, זה עשוי להיות יום של חגיגות ושמחה בדיוק באותה מידה בה הוא עלול להפוך ליום שבו הטנקים יתגלגלו שוב לרחובות חברון, ג'נין ורמאללה.

מדוע, אתם שואלים? מכיוון שבבוקרו של ה-26 בספטמבר, הנשיא הפלסטיני עבאס אמור לשאת באו"ם נאום ובו, על פי השמועות, הוא צפוי להכריז על ביטולם של כל ההסכמים הקודמים עם ישראל, וכן הוא צפוי להכריז על פלסטין כעל מדינה עצמאית. בלב העניין עומדים הסכמי אוסלו אשר עבאס עצמו, למרבה האירוניה, שיחק תפקיד מרכזי בגיבושם.

כעת התאזרו נא בסבלנות ואנסה לסקור בקצרה את כשליהם הרבים של הסכמי אוסלו.

> מבואסים מביבי? אנחנו תקועים עם עבאס אפילו בלי בחירות

מחמוד עבאס נואם לכבוד שחרור אסירים, רמאללה, 2013 (אקטיבסטילס)

בתום שני עשורים, מה בכלל נשאר מהסכמי אוסלו? מחמוד עבאס (אקטיבסטילס)

התרגשות שהפכה לאכזבה, שהפכה לכעס

ראשית, הם מבוססים על ההנחה – כפי שמצוין במסמך הצהרת העקרונות – שהפלסטינים מכירים במדינת ישראל. מנגד, ישראל לא מכירה במשהו שמתקרב אפילו למדינה פלסטינית. זה לא נשמע הגיוני אז, וזה לא הגיוני גם עכשיו.

הסכמי אוסלו נועדו להיות תקפים לתקופת ביניים של חמש שנים. במילים אחרות, הם אמורים היו להתקיים עד לשנת 1999 בלבד. זה היה לפני 16 שנים. ישראל היתה אמורה לפרק את המנהל האזרחי; זה לא קרה. רבים מחברי המועצה המחוקקת, הלא הוא הפרלמנט הפלסטיני שהוקם מכוח אותם הסכמים, אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות, נמצאים בבתי הכלא הישראליים. ריכוזי האוכלוסין הפלסטיניים המרכזיים, שהוגדרו כשטחי איי ואשר אמורים היו להיות תחת שליטה פלסטינית מלאה, סובלים מפלישות יום-יומיות של הצבא הישראלי.

השורה התחתונה עבורנו, הפלסטינים, היא שהאמנו שהסכמי אוסלו עשויים להוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים שכבשה ישראל ב-1967, עם ירושלים המזרחית כבירתה. כעת כבר ברור כשמש שזה לא המצב. ישראל מסרבת לנהל משא ומתן על גבולות, על ירושלים או על ההתנחלויות, שלוש הסוגיות שסותמות את הגולל על סיכויינו למדינה עצמאית.

בחודשים שאחרי החתימה על הסכמי אוסלו ההתרגשות שלנו הפכה לאכזבה, ולאחר מכן לכעס. בתום שני עשורים, השרידים היחידים להסכם הם הדיכוי המתמשך על ידי הצבא הישראלי, ודיכוי נוסף על ידי הרשות הפלסטינית תחת האמתלה של שיתוף פעולה ביטחוני.

בעקבות שרון

לעניות דעתי, בפני הנשיא עבאס עומדות כעת שתי אפשרויות: האחת היא להכריז על מדינה פלסטינית תחת כיבוש ולעמוד בהשלכות, כולל פלישות של הצבא הישראלי (לא דבר חדש) והקפאת הסיוע האמריקני (התגובה האמריקנית האינסטינקטיבית). האפשרות השניה היא להכריז על פירוקה של הרשות הפלסטינית ולהניח לישראל לשאת בהשלכות הכלכליות והביטחוניות.

בהעדר גישה לגבולות, רצף טריטוריאלי וצבא שיוכל להגן על מדינה שללא כל ספק תעמוד תחת מתקפה מיידית, אני נוטה להעדיף את האפשרות שעבאס יכריז על פירוקה של הרשות הפלסטינית. כך או כך אני מעריך שכוחות הצבא הישראליים ימשיכו להיכנס לתוך מרכזים פלסטיניים אזרחיים גם בטווח הארוך, דבר שבתורו יוביל לשיתוקה של הרשות הפלסטינית. בשני התסריטים, סביר להניח שאלפי המועסקים על ידי הרשות לא יקבלו את שכרם.

ההסדר הזה לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן ויוביל לקריסתה של הכלכלה הפלסטינית, ופה טמון ההבדל הדק בין שתי האפשרויות: על הרשות הפלסטינית, או למען הדיוק על הממשלה של מדינת פלסטין, יופעלו לחצים בכדי שתסכים לוויתורים כאלה או אחרים במטרה למנוע משבר הומניטרי בגדה המערבית. לעומת זאת, אם הרשות הפלסטינית כבר לא תהיה בתמונה, אזי החוק הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש, קרי ישראל, להתמודד עם המשבר.

הדיווחים מספרים על כך שעבאס יידע את המדינות הערביות התורמות לגבי תוכן נאומו, וביקש חבילת סיוע על סך כמאה מיליון דולר לחודש כדי להזרים חמצן לממשלתו. ממשלת ארה"ב, בינתיים, עסוקה בפרסום איומים.

לפני למעלה מעשור, אריאל שרון הכריז על ביטול הסכמי אוסלו. בהחלט הגיע כבר הזמן שההנהגה הפלסטינית תלך בעקבותיו.

טלאל אל-ג׳עברי הוא יוצר דוקומנטרי ועיתונאי פלסטיני זוכה פרסים ממזרח ירושלים. הוא מצייץ כאן: TalalJabari@. הפוסט פורסם במקור באנגלית במגזין 972+ ותורגם על ידי אורלי נוי.

> סלאם פיאד: הדרך למדינה פלסטינית עוברת בעזה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf