מאייר "מאוס" ארט ספיגלמן מצייר את דוד וגולית מחדש

לאחרונה התבקשתי דרך כמה מחבריי בפייסבוק לכתוב את רשימת עשרת הספרים שהשפיעו עלי יותר מכל. קשה כמובן לחשוב רק על עשרה, אבל היום בדיעבד אני די בטוח ששכחתי לציין אחד שהיה באמת משמעותי עבורי, ועוד ספר קומיקס: "מאוס – סיפורו של ניצול", של המאייר ארט ספיגלמן.

ארט ספיגלמן (chris anthony diaz, ויקימדיה CC BY 2.0)

אחד הדברים שאני הכי זוכר מקריאת הספר הזה, הוא שהרגשתי שאני ממש מכיר את הדמויות האלה. הם כולם היו קרובי משפחתי, ניצולי שואה בעצמם, שהמשיכו את חייהם בחוף המזרחי של ארצות הברית אחרי המלחמה. הסיפורים דומים, הבעיות דומות – ספיגלמן הצליח אפילו להעביר את המבטא המזרח אירופאי הכבד בבועות הטקסט הקטנות ליד ראשיהם של העכברים.

כידוע, "מאוס" הפך לרב-מכר והשפיע על מיליונים.

היום גיליתי שספיגלמן מחזיק פרופיל בפייסבוק. בשבוע שעבר כתב את הסטטוס הבא וצירף את האיור מטה:

במשך כל חיי ניסיתי לא לחשוב על ישראל – מתוך החלטה שאין לה קשר אלי, כאיש בגולה, יותר מכל ה"מצעד החדשות הרעות" בשאר העולם. ישראל היא כמו ילד מוכה קשות עם תסמונת פוסט טראומה שגדל להכות באחרים. אבל… הנה קולאז' שעשיתי עבור המהדורה משבוע שעבר של מגזין ה"ניישן".

סטטוס הפייסבוק של ארט ספיגלמן מה-30 באוגוסט

קשה להגיד שהתרשמתי מהקולאז' עצמו. הרי זו לא הפעם הראשונה שקלישאת דוד וגוליית מנוצלת לתיאור הסכסוך. אך עצם העובדה שאמן יהודי ידוע כספיגלמן משמיע את קולו בדרכו הייחודית היא הוכחה נוספת שהשיח בקהילה היהודית בארצות הברית סוף-סוף משתנה, גם אם באיחור גדול מאד. גם אם באיטיות רבה מדי. נותר רק לקוות שזה ימשיך ויגבר.