אחרי 42 ימים בכלא, שוחררה הבוקר המשוררת דארין טאטור לחופשי. באוגוסט, לאחר שכבר שהתה כמעט שלוש שנים במעצר ולאחר מכן במעצר בית, נשלחה טאטור לחמישה חודשים בכלא, מהם נוכו 97 ימים ששהתה במאסר מלא לאחר שנעצרה.

טאטור אמרה עם שחרורה: "אני מאוד שמחה לצאת לחירות סופסוף אחרי שלוש שנים. אלו היו שלוש שנים של סבל, אבל עכשיו אני חופשייה". היא הבטיחה שלא תפסיק לכתוב. "אני מצטערת על זה שהכניסו אותי לכלא בגלל שיר, אבל אי אפשר יהיה להפסיק את הכתיבה שלי".

שחרורה של טאטור הוקדם במפתיע ביום אחד. כמה חברים ובני משפחה הגיעו כדי לקבל את פניה. בין הממתינים היה גם אביה, טאופיק טאטור, שסיפר ל"שיחה מקומית" בזמן ההמתנה כי הופתע לקבל אתמול בלילה שיחת טלפון שמודיעה על שחרורה מוקדם מהצפוי. "זה מאוד משמח, אני מאוד מתרגש", הוא אמר הבוקר, וסיפר שהצליח לראות את דארין רק פעם אחת מאז נכלאה. מחר (שישי) צפוי אירוע לכבוד שחרורה של דארין, וטאופיק מבקש להזמין את הציבור.

חיבוק ראשון מאבא. המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בתחילת מאי הורשעה דארין טאטור בהסתה לטרור ואלימות בגין שיר שכתבה, "התקומם עמי, התקומם", ושני פרסומים נוספים ברשתות החברתיות. טאטור נעצרה באוקטובר 2015, שהתה שלושה חודשים במעצר מלא ומאז במעצר בית תחת תנאים מגבילים ביותר. שישה חודשים העבירה בגלות מחוץ לכפר ריינה. בשנים שעברו התנהלה נגדה מערכה משפטית סהרורית שבמסגרתה הספיקו להצעיד לבית המשפט שורה של מומחים לשירה ולשפה הערבית, כדי לנתח את מילותיה של משוררת צעירה שהייתה אלמונית כמעט לחלוטין עד למעצרה.

השיר בגללו נשלחה טאטור לכלא: התקומם, עמי, התקומם נגדם

הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
בִּירוּשָׁלַיִם חָבַשְׁתִּי אֶת פְּצָעַי
וְתִנִּיתִי אֶת צָרוֹתַי לֵאלֹהִים
וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּכַפִּי.
לְמַעַן פָלַסְטִין עֲרָבִית
לֹא דַּי לִי בְּפִתְרוֹן שֶׁל שָׁלוֹם
לֹא אוֹרִיד לְעוֹלָם אֶת דְּגָלַי
עַד אֲשֶׁר אוֹרִידֵם מֵעַל מוֹלַדְתִּי.
הַכְנִיעֵם לַזְּמַן שֶׁיָּבוֹא,
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד שֹׁד הַמִּתְנַחֵל
וְלֵךְ בְּעִקְבוֹת שַׁיֶּרֶת הַחֲלָלִים.
קְרַע אֶת הַמִּסְמָכִים הַמְּבִישִׁים
הַמַּנְצִיחִים אֶת הַדִּכּוּי
הַמּוֹנְעִים מֵאִתָּנוּ לְהָשִׁיב אֶת זְכֻיּוֹתֵינוּ.
שָׂרְפוּ אֶת הַיְּלָדִים הַחַפִּים מִפֶּשַׁע
וּבְהָדִיל צָלְפוּ בְּפֻמְבֵּי
הָרְגוּ אוֹתָהּ לְאוֹר הַיּוֹם.
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
הִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד תּוֹקְפָנוּת הַמִּסְתַּעֲרֵב
אַל תַּטֶּה אֹזֶן לִמְשָׁרְתֵי הַשִּׁלְטוֹן
שֶׁקָּשְׁרוּ אוֹתָנוּ בְּאַשְׁלָיַת הַשָּׁלוֹם
אַל תַּחְשֹׁשׁ מִלְּשׁוֹנוֹת הַמֶּרְכָּבָה
כִּי הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבְּךָ חֲזָקָה יוֹתֵר
כָּל עוֹד אַתָּה מִתְקוֹמֵם בְּמוֹלֶדֶת
שֶׁחָיְתָה פְּלִישׁוֹת וְלֹא הִתְעַיְּפָה
עָלִי קוֹרֵא מִקִּבְרוֹ
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם
וּכְתֹב אוֹתִי בִּפְּרוֹזָה אֶל מוּל הַיָּרִיב
הָפַכְתָּ לִתְשׁוּבָה לִשְׂרִידַי
הִתְקוֹמֵם, עַמִּי, הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם.

השיר של דארין טאטור נכתב במקור בערבית. תרגום מילולי: תמר גולדשמיד, אילנה המרמן ואיריס בר.

חוזרת הביתה. חיבוק ראשון מאבא. המשוררת דארין טאטור ברגעים הראשונים מחוץ לכלא. 20 בספטמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)