newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המלחמה בכורדיסטן התורכית שאיש לא מדבר עליה

הצלחת הכורדים בבחירות האחרונות בתורכיה והישגיהם בלחימה מול דאע"ש הובילו את ארדואן לשבור את הפסקת האש באמתלה של "מלחמה בטרור", ולדכא ביד קשה את האזורים הכורדיים בדרום מזרח המדינה. למרות גילויי האומץ והנחישות, הלחץ על האוכלוסיה האזרחית כבד מנשוא

מאת:

ביום שישי בשבוע שעבר הוסר לזמן קצר העוצר בן תשעת הימים שהטילה הממשלה התורכית על רובע סור בדיארבקיר, בירת החבל הכורדי שבדרום מזרח המדינה. יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור וכוחות צבא גדולים פשטו על השכונה הצפופה והענייה אותה ניתקו כמעט לחלוטין מהעולם. התושבים נותרו נצורים בבתיהם, מנותקים מחשמל ומים, עם מלאי מזון הולך ואוזל, ותחושת אימה וחוסר אונים גוברת. המטרה המוצהרת של המבצע, כמו רבים שקדמו לו בחודשים האחרונים בערים ושכונות רבות ברחבי החבל הכורדי, היתה "לחימה ממוקדת בטרוריסטים" והשבת הסדר על כנו.

אלא שאיש מהתושבים בסור לא הזמין כנראה את הכוחות הגדולים להחלץ להגנתו. "הטרור היחיד בחבל כורדיסטן הוא דווקא זה שמפעילה המדינה כלפינו, האזרחים הכורדים", חזרו באזני מספר תושבים בערים הנצורות עימם שוחחתי בימים האחרונים. מאז החליט הנשיא ארדואן להתנער בקיץ האחרון מהפסקת האש שהושגה לפני כשנתיים בין הממשלה לבין הכורדים ועצרה שלושה עשורים של לחימה עקובה מדם, המצב בדרום מזרח תורכיה רק הולך ומידרדר.

את השעות המעטות שבין הסרת העוצר לזמן קצר לבין ההכרזה על תחילתו של עוצר נוסף, שגם מועד סיומו אינו ידוע (ושנמצא בעיצומו גם בשעת כתיבת שורות אלה) ניצלו התושבים כדי לצאת סופסוף החוצה ולאמוד את מימדי ההרס שניבט מכל פינה, מנסים לעכל את שראו עיניהם. אחר כך מיהרו להצטייד במלאי מזון חדש לקראת התחדשות העוצר. מי שהיה להם איך ולאן, מיהרו לארוז מעט חפצים ולהסתלק משם ורק לא לעבור את הסיוט שוב.

> סוף להפסקת אש בת שנתיים: תורכיה תוקפת את הכורדים בשלוש מדינות

אשה כורדית ברובע סור בפתח ביתה ההרוס  11.12.2015 (באדיבות צוות המדיה- HDP)

אשה כורדית ברובע סור בפתח ביתה ההרוס 11.12.2015 (באדיבות צוות המדיה- HDP)

ואכן, בתשעת ימי המתקפה על השכונה הטילו לוחמי היחידות המיוחדות אימה על התושבים, כשהם מפעילים ברחובות הצפופים אש מקלעים, מל"טים ואפילו טנקים ולא פחות מכך גם לוחמה פסיכולוגית. הם הותירו את השכונה הרוסה ומוכת הלם. גם קורבנות בנפש היו.

מראות ההרס בסור בהפוגה  בין עוצר אחד לשני 11.12.2015 (באדיבות צוות המדיה- HDP)

מראות ההרס בסור בהפוגה בין עוצר אחד לשני 11.12.2015 (באדיבות צוות המדיה- HDP)

הדור הצעיר מחזיר את ההתנגדות העירונית

מולם עמדו מאות בני נוער וצעירים כורדים נחושים, כשפניהם רעולות, והם חמושים בבקבוקי מולוטוב ובמעט נשק קל. בחודשים האחרונים חפרו שוחות ברחבי השכונה והעמידו בריקדות כדי למנוע כניסת המשטרה והמשך הפשיטות האלימות בהן נעצרו מאות צעירים כורדים בכל רחבי החבל.

היו אלה צעירי תנועת ה- YDG-H  תנועת הנוער המהפכני הפטריוטי, התארגנות חדשה ומעניינת המקורבת לארגון ה-PKK (מפלגת הפועלים הכורדית) אך פועלת עצמאית, ושדווקא היא ולא ה-PKK הוותיק מתבלטת בחודשים האחרונים בהתנגדות העירונית לדיכוי התורכי המתחדש כלפי הכורדים.

בעוד שבעבר יצאו אלה שביקשו להתנגד לדיכוי להרים ומשכו את הלחימה לשם, כך בדיוק פעלה מחתרת ה-PKK, קם כעת דור חדש של לוחמים צעירים וריענן את דרכי המאבק. בגלגולה הנוכחי ההתנגדות מבוזרת מאוד ועירונית. לחימת הגרילה מתבצעת בתוך הערים וממותגת כהגנה עצמית מפני אלימות המדינה. כל עיר או שכונה והקבוצה האוטונומית שלה.

מאז שהחל גל המעצרים והפשיטות בקיץ, הכריז הנוער על אוטונומיה בערים ובשכונות בהן התארגן והודיע כי לא יאפשר עוד לכוחות הצבא והמשטרה להכנס פנימה ולפגוע בבטחון התושבים. שוחות נחפרו, בריקדות הורמו, והתושבים נהנו – לפחות זמנית – מתחושת ביטחון מחודשת. אלא שכעת מבקשת המדינה להחזיר לעצמה את השליטה ואת חופש התנועה של כוחות הבטחון בשטח והיא פושטת בכוחות גדולים על הערים.

> כורדים, פמיניסטיות ולהט"ב הם המנצחים הגדולים בבחירות בתורכיה

לוחמי YDG-H חמושים סביב בריקדה שהקימו בעיר דיארבקיר. (תמונה שהפיצו ברשתות ללא קרדיט)

לוחמי YDG-H חמושים סביב בריקדה שהקימו בעיר דיארבקיר. (תמונה ללא קרדיט שהפיצו ברשת)

מחיר ההצלחה

שתי סיבות עיקריות הביאו להדרדרות המצב ולחידוש ההתנגשויות. הראשונה שבהן היא הצלחתם המרשימה של הכורדים בבחירות האחרונות בתורכיה, שבהן הפכו למפלגה השלישית בגודלה, החלישו את מפלגת השלטון ובלמו את שאיפתו של ארדואן למעבר למשטר נשיאותי. הסיבה השניה היא הישגיהם של הכוחות הכורדים בסוריה בלחימה אפקטיבית בדאע"ש תוך שהם משיגים שליטה כמעט מוחלטת ברוג'אבה (כורדיסטן הסורית), ואינם מסתירים את שאיפתם לעצמאות החבל הגובל עם תורכיה, על פי מודל האוטונומיה העיראקי.

ההישגים הללו, ככל שזקפו את קומת האזרחים הכורדים בתורכיה, כך גם העצימו עוד ועוד את העצבנות התורכית והחשש מפני אבדן שליטה בדרום מזרח המדינה. אדי הדלק רק חיכו לניצוץ וזה הגיע לקראת סוף יולי בדמות פיגוע מחריד שביצע דאע"ש בעיירה הכורדית סורוץ' הסמוכה לגבול הסורי, בו נהרגו כשלושים צעירים ונפצעו עשרות. הפיגוע גרר עימו גל זעם ותסכול אדיר בקרב רבים בשמאל התורכי ובכללם הכורדים. לא זאת בלבד שארדואן וממשלתו יושבים על הגדר בעוד הכורדים מחרפים נפשם בקרבות מול דאע"ש, הרי שנראה כי דאע"ש פועל באין מפריע גם בתוך תורכיה ונהנה לכל הפחות מהעלמת עין של השלטון.

יומיים לאחר מכן נמצאו שני קציני משטרה ירויים בעיר אחרת, לא הרחק משם.  ארגון המחתרת הכורדית PKK נטל אחריות על הירי והבהיר שמדובר במעשה נקם על הפיגוע של דאעש, והשוטרים הואשמו בשיתוף פעולה עם כנופיות של דאעש. לארדואן זה הספיק כדי לבטל את הפסקת האש ולהכריז מלחמה על "הטרור הכורדי". מטוסי חיל האוויר התורכי הפציצו בסיסי PKK בהרי קנדיל שבצפון עיראק והמשטרה עבדה בתוך המדינה והחלה לעצור ולהתנכל בערים הכורדיות. ההתנגדות לא איחרה לבוא.

סור לא לבד

הנה כמה נתונים סטטיסטיים כדי להבין את סדרי הגודל: האגודה לזכויות האדם התורכית פרסמה בתחילת השבוע דו"ח ובו מתועדים מאז אוגוסט האחרון 52 מקרים שונים של הטלות עוצר המלווים בפשיטות כמו זו שתיארתי בסור. 17 ערים ושכונות גדולות ספגו אותו עד כה. חלקן שוב ושוב. בסור למשל זהו העוצר השישי כמעט ברציפות. חייהם של 1.3 מליון איש שובשו והועמדו בסכנה. העוצר הממושך ביותר עד היום נמשך שבועיים. 157 אזרחים שילמו בחייהם.

לצד שיתוק החיים המתמשך בסור, מצויות ממש ברגעים אלה תחת עוצר ומתקפה עזה מספר ערים נוספות ובהן גם ג'יזרה וסילופי במחוז שירנק, בהן תנועת ההתנגדות חזקה במיוחד. שתי הערים נצורות מאז יום שלישי והלחימה בהן נמצאת בשיאה. עשרות מטוסי צבא הנחיתו באזור למעלה מעשרת אלפים (!) חיילים המשתתפים בתקיפה לצד אלפי שוטרים, במה שרה"מ דבוטאולו הגדיר השבוע כמבצע התורכי הרחב ביותר מזה 30 שנה באזור. בין הכוחות הפועלים בערים גם יחידה מיוחדת המטילה מורא של ממש על התושבים וכפי הנראה זהו בדיוק יעודה. איש בממשלה אינו מאשר את דבר קיומה או מוכן להתייחס לשאלות לגביה, אולם את רישומיה ניתן למצוא בכל עיר שעברה "טיפול".

מעדויות של אזרחים מדובר ביחידה שכל אנשיה עוטי זקנים, המשתמשים באלימות קשה כלפי התושבים, בהפחדות והטחת עלבונות וגם מותירים אחריהם רישומי גרפיטי מאיימים במיוחד על קירות הבתים. הם מכנים עצמם Esedullah Tim – "צוות אריות האל" – ובכל עיר בה פשטו הם מותירים את חתימתם עם כתובות מאיימות נוספות.

הנה כאן שתיים מתוך כתובות רבות שתועדו בעיר סילבן בתום 12 ימי עוצר בחודש שעבר. הן שופכות מעט אור על הכוונות הפחות מוצהרות של המתקפה. כשמביטים בתמונות זה מרגיש קצת פחות כמו טיפול בטירור ויותר כמו נסיון להכניע את האזרחים הכורדים ולהפוך אותם ל"תורכים טובים". את שאר הגלריה הבאמת מדהימה של כתובות הגרפיטי הרבות תוכלו למצוא כאן.

"צוות אריות האל". גרפיטי בעיר סילבן 12.11.2015 (תמונות שהפיצו התושבים)

"צוות אריות האל". גרפיטי בעיר סילבן 12.11.2015 (תמונה שהפיצו התושבים)

"היו תורכים טובים או פשוט צייתו". כתובת על קיר בסילבן. 12.11.15 (צילומים שהפיצו תושבי העיר)

"היו תורכים טובים או פשוט צייתו". כתובת על קיר בסילבן. 12.11.15 (תמונה שהפיצו תושבי העיר)

טנקים בשכונה

ביומיים האחרונים הצלחתי ליצור קשר עם מספר תושבים בג'יזרה ובסילופי הנצורות. הטון שחזר על עצמו בשיחות היה מין ערבוב בלתי אפשרי בין נחישות ותמיכה בהתנגדות, לבין תסכול וחוסר אונים וגם פחד ודאגה אמיתית לחייהם.

מאטין, אם לשני ילדים קטנים מג'יזרה, סיפרה לי על קולות הפיצוצים שהיא וילדיה שומעים יום ולילה: "הם פוחדים וביקשתי מהם להכניס צמר גפן לאוזניים כדי לא לשמוע, מה עוד אני יכולה לעשות. יש כאן דאגה גדולה. ניתקו אותנו מהחשמל, זה משפיע גם על זרימת המים, כמות המזון שאתה יכול לאגור מוגבלת ואין לדעת מתי העוצר יסתיים. זו תחושה של אזור מלחמה. ואת עומדת מול זה חסרת אונים".

א', מורה בג'יזרה, שביקשה שלא אזכיר את שמה, סיפרה כי ביום ראשון השבוע קיבלו כל המורים במחוז הנחיה לעזוב את האזור ולצאת לחופשה בערי המוצא שלהם. רבים צייתו. אבל אחרים, כמוה, בחרו להישאר בכל זאת. "אני גרה ומלמדת כאן כבר ארבע שנים. זה הבית שלי. אני שייכת לכאן ובעצמי כורדית ואני לא מוכנה לעזוב את תלמידי, למרות שאני לא יכולה לפגוש אותם עכשיו בגלל העוצר. אני כאן איתם כשווה בין שווים. אנחנו אזרחים במדינה הזו. אני עובדת מדינה כאן ואני לא מבינה למה המדינה פוגעת בנו, הורגת ומתייחסת אלינו כאל אויב. לפעמים פשוט אין לי מה לענות לתלמידי. אני דואגת להם מאוד".

שימאל, בחור צעיר מסילופי שלח לי בוואצאפ תמונה של הבית שלו: "הבית שלנו גובל בשכונה בה נלחם הנוער במשטרה ובצבא. יש הרבה ירי בחוץ ואנחנו מנסים להגן על עצמנו מפני כדורים שלא יחדרו פנימה דרך החלון. אנחנו יושבים כאן בפנים ומתפללים שלא ניפגע. בשכונה ליד מסתובבים טנקים. גם חשמל אין. כדי לא להתנתק לגמרי מהעולם אנחנו מטעינים ניידים באוטו".

"ככה אנחנו מגינים על עצמנו מפני הירי בחוץ" . תמונת וואצאפ ששלח לי שימאל מביתו בסילופי

"ככה אנחנו מגינים על עצמנו מפני הירי בחוץ" . תמונה ששלח לי בוואצאפ שימאל מביתו בסילופי

אחרי שיחה בטלפון הוא מבקש ממני את כתובת המייל שלי. "יש דברים שהאנגלית המדוברת שלי לא מספיק טובה בשביל להביע", אמר לי. מהמייל הארוך והנוגע ללב ששלח לי דליתי מספר משפטים:

העם הכורדי כבר ראה הכל. ראה תקופות של לחימה ותקופות של הפסקת אש. לאנשים פה נמאס מהגזענות ומהתקפות והמעצרים נגדנו והנוער שלנו החליט לקום ולקחת את ההגנה על האזרחים לידינו. המדינה אומרת שהיא נלחמת בטרור, אבל זה שקר. הם נלחמים בנו האזרחים הכורדים. ומנסים להרוג כמה שיותר מאיתנו כדי להטיל אימה ולנסות לשבור את רוחנו ואת הרצון שלנו.

אבי יקר, שאלת אותי איך אני מרגיש. זו סיטואציה מאוד קשה עבורי ועבור משפחתי ועבור כל מי שגר כאן. אני יושב עכשיו בבית ולא יכול להרים את הראש. חוליות של רוצחים מסתובבות ברחובות והפקודה שקיבלו היא להרוג כל מה שזז. אגרנו קצת מזון ומים אבל אין לנו מושג כמה זמן כל זה יימשך ואם יהיה לנו די.

תבין, לפני שהוכרז העוצר יכולנו להסתלק מכאן. יש לנו איך ולאן. אני מהנדס, אחותי עורכת דין. אמא שלי רופאה. אנחנו מסודרים מכל בחינה. יש לנו איך להתחיל חיים חדשים בכל מקום בו נרצה ויש לנו את הכלים להצליח. אבל אנחנו שייכים לחבל הארץ הזה. לא משנה כמה רע יהיה, אנחנו לא נעזוב את אדמתנו. אפילו במחיר החיים עצמם. כי אני מאמין שאם נעזוב בכח, נאבד חלק ממי שאנחנו ולא נהיה שלמים יותר. אני מאמין שעוד נחיה חופשיים על האדמה הזו".

אז איפה העולם?

בכורדיסטן התורכית מתרחשת זה מספר חודשים מלחמה שאיש בחוץ כמעט שאינו שומע עליה. האזכורים בתקשורת התורכית מעטים ומוטים, והתקשורת העולמית פשוט מתעלמת. ברשתות החברתיות נתקלתי השבוע בהאשטגים מתחננים לקצת יחס מבחוץ, לתקשורת העולמית שתעיר מעט את דעת הקהל. אבל אם לא יקרה משהו יוצא דופן, הממשלות באירופה ובארה"ב וגם התקשורת צפויות להמשיך להתעלם מהמתרחש בדרום מזרח תורכיה.

לנשיא ארדואן ולתורכיה יש עכשיו שני תפקידים חשובים עבור המערב: תורכיה מיועדת לשמש שומרת השער של אירופה מפני המשך זרימת הפליטים ליבשת דרך חופיה, וגם נספרת כציר משמעותי בנסיון להגיע לפתרון המשבר המתמשך בסוריה. מול כל זה הכורדים, כרגיל, פשוט לא מספיק חשובים.

> שבוע בחברון: התנכלויות מתנחלים והגבלות תנועה מצד חיילים

תושבים באחת השכונות בסילופי שוברים את העוצר ויוצאים למחות ברחוב 16.12.2015 (תמונה שהפיצו התושבים בטוויטר)

תושבים באחת השכונות בסילופי שוברים את העוצר ויוצאים למחות ברחוב 16.12.2015 (תמונה שהפיצו התושבים בטוויטר)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf