newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה עושים המתנחלים בצעדת השוויון?

ההתנחלויות נהנות מתקציבים עודפים מול מקומות אחרים בארץ, ומהוות חלק מרכזי במשטר הפרדה גזעני ומנשל. אין שום קשר בין זה לבין שוויון וצדק חברתי

מאת:

בשבוע שעבר יצאה לדרך מהנגב לירושלים צעדת השוויון, צעדת מחאה של פעילים וראשי רשויות מקומיות. עם התקדמות הצעדה הצטרפו אליה לסירוגין פעילים נוספים, חברי כנסת, יו"ר ההסתדרות והיום גם הגיעה ויקי קנפו, הצועדת והמנהיגה המיתולוגית ממאבק האמהות החד-הוריות נגד נתניהו משנת 2003.

מטרות הצעדה – מאבק על תקציבי חינוך ורווחה לפריפריה – חשובות ומבורכות. גם הכלי של צעדה משותפת, שמאחדת אזרחים ממקומות שונים בפריפריה, הוא מעולה ומעודד מאוד. אפשר רק לייחל ליוזמות נוספות כאלה ולתרום ולהצטרף אליהן.

יש בעיה אחת עיקרית עם הצעדה הזאת: השותפות עם המתנחלים. בין השותפים ליוזמה, לצד ראשי העיריות של רהט ונתיבות (מהיישובים העניים בישראל), מופיעים גם ראשי המועצות האזוריות של מטה בנימין, גוש עציון ודרום הר חברון, למשל (שנמצאות במקום טוב באמצע). הם לא באו כדי לתמוך, להביע סולידריות ביישובים המוחלשים ביותר, אלא כדי להסתופף יחד תחת תגית הפריפריה המדוכאת.

שותפות זו מעלה שלוש שאלות מטרידות: ראשית כל, מה למועצות האזוריות של המתנחלים ולאפליה תקציבית (ואני עוסק כאן רק ביישובים הלא-חרדים. ההתנחלויות החרדיות כן סובלות מעוני ומצוקה קשה)? רק אתמול אישרה הממשלה העברה של עוד 82 מיליון שקל להתנחלויות, מעבר ל-340 מיליון שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים (וזה אפילו לא כסף שמותנה בהריסות בתים לא חוקיים, כמו בחברה הערבית).

> פרויקט דימונה: הצעירים שאוספים את ההיסטוריה של ותיקי העיר

צעדת השוויון (דוברות ההסתדרות)

אורן חזן, אבי ניסנקורן, סתיו שפיר ואחרים, צעדת השוויון, הבוקר (דוברות ההסתדרות)

ואלה רק התוספות. במרכז "מולד" מזכירים למשל שגני ילדים בהר חברון מקבלים אלפי שקלים יותר לכל ילד מאשר באשקלון או באשדוד. מענקי פיתוח ואיזון וחקלאות ממשלתיים גדולים יותר בהתנחלויות, מציינים במולד, ובאופן כללי המדינה משקיעה בכל תושב בהתנחלויות 28% יותר מאשר בתושבי הגליל למשל (לא כולל ביטחון). ועוד דוגמא: במרכז אדוה מצאו שב-2014 ההוצאה לנפש ברשויות המקומיות בהתנחלויות הלא-חרדיות הייתה הגדולה ביותר בארץ, אפילו יותר מאשר ב"פורום ה-15" של הערים החזקות ביותר.

כמו שמציין פעם אחר פעם דני גוטווין, בין היתר ב"מגש הכסף", ההתנחלויות הן החלופה שיצרה המדינה מחוץ לגבולותיה למדינת הרווחה. שם הדיור יותר זול, ההשקעה של המדינה בבנייה ובפיתוח גדולה פי כמה, והסבסוד לשירותים בסיסיים כמו תחבורה ציבורית הוא משמעותי (נסו למשל לעלות על אוטובוס מירושלים לתל אביב או ליישוב היהודי בחברון, ותראו את הבדלי המחירים). כלים חברתיים שמבוטלים כאן – מועברים לשם.

שוויון במשטר הצבאי?

על פניו היינו צריכים לשמוח על כך שהמדינה מקיימת עדיין סממנים של מדינת רווחה, אבל זה מה שמוביל אותנו לשאלה השנייה: מה לתושבי משטר הפרדה גזעני ולצעדה לשוויון? בהצטרפותם לצעדה מנסים ראשי הרשויות של ההתנחלויות "לנרמל" את מעמדם, להציג את עצמם בתור סתם עוד תושבים ישראלים, שזכאים לשוויון כמו כל השאר. אבל הם לא סתם עוד תושבים. הם יושבים מעבר לקו הירוק, מחוץ לגבולות המדינה, באופן שמנוגד לחוק הבינלאומי, והם שותפים פעילים למדיניות של נישול מתמשך, יום-יומי, בחסות המשטר הצבאי שבמסגרתו קיימות בשטחים שתי מערכות חוק נפרדות: אחת ליהודים ואחת לערבים (אפשר לקרוא כאן קצת מה זה אומר).

בעוד שתושבי ערד וירוחם יכולים לצעוד עם תושבי רהט וחורה, ראש המועצה המקומית של דרום הר חברון לא יצעד יחד עם תושבי סוסיא, נתיני המשטר הצבאי, שההתנחלויות במועצה שלו מנסות לרמוס. תחת הדגל של צעדת השוויון לכל מוסיפים המתנחלים, מעצם נוכחותם, כוכבית קטנה שאומרת: "רק לא לפלסטינים תחת הכיבוש בשטחים".

ניסח את זה להפליא במאמר בוואינט היום יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון: "ילד הוא ילד, מגיעה לו הזדמנות שווה בין אם הוא נולד בתל אביב, קרני שומרון, או טייבה". תל אביב כן, קרני שומרון כן, טייבה כן, אבל בורקין או שכם או דיר איסתיא, השכנים של יוסי דגן שסובלים יום-יום מההתנחלויות שהוא מנהיג – הם איכשהו לא ברשימה. שם דגן מותח את הגבול, ולוקח את כל צעדת השוויון איתו.

אז מה המתנחלים עושים באירוע בצעדה? מנסים לקנות לעצמם לגיטימציה. כורתים ברית עם פעילים ומנהיגים וראשי ערים בפריפריה האמיתית, ומצרפים את עצמם למאבק חברתי תוך ניסיון לטשטש את ההבדלים – המעמדיים, החוקיים והמהותיים – בינם לבין הפריפריה.

וכאן מגיעה השאלה השלישית: למה אפשרו להם להצטרף? למה ראש עיריית סח'נין, מאזן גנאיים, מוכן להיות שותף למהלך כזה? למה מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית של ירוחם ואיש של שלום ממפלגת העבודה, הסכים? למה "תנועת הפריפריות" צועדת איתם יד ביד?

אפשר וצריך לאחל להצלחת צעדת השוויון למען הפריפריה – אבל בלי המתנחלים.

> תגובה: לא מרוצים מהמתנחלים בצעדת השוויון? בואו ותשנו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf