ביום ראשון בבוקר, כשהמערכת הפוליטית והתקשורתית עסקו בוויכוחים על דגלים, בכפר הלא מוכר ח'שם זאנה נרצחה נורה אבו סלוב, בת 36 ליד ביתה. היא האשה הערבית השמינית שנרצחה השנה. היום (שני) בצהריים ערכו עשרות נשים הפגנה במחאה על האדישות החברתית ועל רשלנות המשטרה באיתור רוצחי נשים.

ההפגנה נערכה מול משטרת העיירות בנגב. המפגינות, רובן בדואיות יחד עם כמה פעילות יהודיות, לבשו מסכות לבנות קראו בעברית וערבית: "די לרצח נשים, די לרשלנות", "איפה המשטרה, איפה העצורים, איפה הרוצחים?״.

אבו סלוב, גרושה ואם לשבעה ילדים, נורתה למוות לפנות בוקר ביום ראשון בכניסה לביתה. הגרוש שלה מרצה עונש מאסר לאחר שבעבר תקף אותה. אבו סלוב יצאה לעבוד כדי לקיים את עצמה ומשפחתה לאחר הגירושים. ״היא היתה במעגל האלימות״, סיפרה אינסאף אבו שראב, אחת ממארגנות ההפגנה, ל"שיחה מקומית". ״למרות שהנושא הגיע למשטרה ולשירותי הרווחה, הם נכשלו בהגנה עליה. הכתובת היתה על הקיר. באנו כדי להפר את השתיקה, כדי להעביר מסר לכל החברה, ובמיוחד לנשים. אנחנו מפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה שעד עכשיו אין לה אף עצור״.

הפגנה נגד רצח נשים מול משטרת העיירות בנגב. המפגינות: למשטרה לא איכפת (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

המפגינות עמדו במשך כשעה לצד כביש 31 המוביל מבאר שבע לערד והחזיקו שלטים נוסח ״הרשלנות רצחה את נורה״ ו״אין כבוד ברצח״. חלק מהמכוניות שעברו צפרו לאות הזדהות, בעוד כמה מהנהגים היהודים חשבו שמדובר בהפגנה למען עזה, משום שחלק מהמפגינות מרחו צבע אדום על כפות ידיהן.

״אני מאוד מאוכזבת מההנהגה המקומית והארצית שלנו״, אמרה אבו שראב, "מהממשלה כבר אין לי ציפיות. רצח אישה בדואית לא תופס כותרות, זה מאוד מאכזב ומעורר בי כעס מאוד גדול. אני רוצה להיות אופטימית ולראות שמישהו מחברי הכנסת וראשי המועצות יצטרף למחאה הזאת וישמיע קול נגד הרצח״.

אמל אל נססרה, שכמו יתר המפגינות לבשה מסכה לבנה על פניה, אמרה: ״אף אחד מחברי הכנסת והרשויות המקומיות לא בא, וצר לי מאוד שרק הנשים, שרבות מהן אקטיביסטיות ופעילות בארגונים, הגיעו. רבים בוחרים לשתוק על דברים שקורים אצלנו בחברה, ואין שום מאמץ לפתור את הבעיות. הפגנו כאן בעבר בשביל חנאן אלבחירי (צעירה מלקיה שנרצחה ב2017 אחרי שיצאה לעבוד –  א.ז), היום אנחנו בשביל נורה ומחר אני לא יודעת בשביל מי נעמוד פה״.

עמאני אבו זייד, תושבת רהט שהצטרפה למחאה עם בתה הקטנה, אמרה: ״זה יכול להגיע לאחותי, לשכנה שלי, למישהי שאני מכירה. בדת זה אסור, אלוהים לא מרשה את זה. אנחנו צריכים לקחת אחריות ביחד עם הגברים, וגם המשטרה צריכה לעבוד יותר״.

לגבי ההתעלמות הציבורית אמרה אבו זייד: ״בדרך כלל לא שמים לב בכלל לרצח של נשים, לא רק בדרום אלא גם בצפון ובמרכז, ובגלל ההתעלמות הזו יש רצח נוסף כל חודשיים, צריך ללחוץ על ראש הממשלה ועל המשטרה שישמעו את הקול שלנו״.

חוסיין אל עוברה, תושב הנגב ואחד הגברים הבודדים שהצטרפו למחאה אמר כי ״הדם של בחורה לא  צריך להיות הפקר, לא יכול להיות שמישהו ירצח ויגיד שזה בגלל חילול כבוד המשפחה – זה שקר וכזב. זכותה של כל אישה לחיות, לחשוב, לאהוב, לצאת לבלות ולטייל. לרצוח זה לא בא בחשבון״.

אל עוברה קישר בין רצח נשים ליחס הכללי של המשטרה לאזרחים הפלסטינים בישראל. ״ברמלה נרצחו כמעט מאה איש מהמזר הערבי ולא תפסו אך אחד", אמר אל עוברה, "אבל כשנרקומן יהודי נרצח בטעות  מכדור תועה לפני כמה שנים, תוך 24 שעות תפסו את הרוצח. רק כי הנרצח היה יהודי. המשטרה צריכה להפסיק להגיד ׳זו המנטליות של הבדואים׳ ולהתחיל לפעול".

בסוף משמרת המחאה, צעדו המפגינות לתחנת משטרת העיירות, שוחחו עם מפקד התחנה סנ"צ משה זריהן והגישו לו מכתב. ״בעלה עצור על אלימות, איך לא עשיתם משהו כדי להגן עליה?" אמרו המפגינות, ״אנחנו דורשות לתפוס את הרוצחים באופן מיידי״. סנ"צ זריהן התגונן. "הדרישה שלכן תואמת לרצון שלנו״, הוא אמר, ״לא תמיד הכי בריא לעצור ישר את מי שחשוד בתיק. אין מה להפגין נגד המשטרה, אנחנו ביחד איתכם, אנחנו לא הכתובת, גם האינטרס שלנו הוא לתפוס את הרוצח״.