דו קיום? כך תתרחב נווה שלום על חשבונם של השכנים הבדואים

במהלך השבוע הקרוב יאלצו בני משפחת עג'מי הבדואית להרוס את בתיהם בעצמם, אם לא יגיעו לפשרה עם היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. משפחת עג'מי מתגוררת עשרות שנים בסמוך לכניסה ליישוב נווה שלום. ניסיונות הפשרה בין המשפחה ליישוב יגיעו אל קיצם השבוע, ואם לא יצלחו – ארבע המשפחות, המונות 17 נפשות, יישארו ללא קורת גג.

היישוב נווה שלום הוקם בשנת 1972 על אדמות מנזר הסמוך ללטרון, כסמל לדו-קיום. חציו של היישוב מורכב ממשפחות יהודיות וחציו ערביות. משפחת עג’מי אף היא קיבלה אדמותיה מן המנזר, כך מספר אב המשפחה איברהים, ולטענתו הם מתגוררים באזור עוד קודם להקמת נווה שלום.

גורמים ביישוב מכחישים אמנם את טענת המשפחה, אך מודים כי המשפחה מתגוררת עשרות שנים בשטח. לוי מיסק, תושב מושב תרום הסמוך, שהשתתף בבוררות שנערכה בין הצדדים בשנת 2011, מצדד בטענת המשפחה כי היא וותיקה מנווה שלום. מיסק, בן למעלה מ-60,  סיפר לשיחה מקומית כי הוא גר במושב כל חייו, וזוכר ששיחק באדמות המשפחה בילדותו.

> בית המשפט ביטל כתב אישום נגד יהודי, כי בנגב הורסים בתים רק לבדואים

בשנים האחרונות, היישוב המונה כ-50 משפחות החליט להתרחב. מי ש"מפריעה" ליוזמת ההרחבה היא משפחת עג'מי. על מנת לאפשר את הרחבת היישוב יש צורך באדמות המשפחה, בהן היא גרה ומתפרנסת מרעיית צאן.

מכתב שהגיע לידינו מראה כי היישוב פנה למנזר וקיבל אדמות אלו בחינם, ללא ידיעת המשפחה המתגוררת עליהם. ביישוב מכחישים כי קיבלו קרקע זו בחינם. לטענת המשפחה, היישוב מסרב לספק לה את מכסת המים לה היא זכאית, וכן סירב לסייע להם בחיבור לחשמל, עד שנאלצה להתחבר באופן עצמאי, בעלות של למעלה מ-100,000 ש"ח.

בשנת 2007 הוגש כתב אישום נגד אב המשפחה בעוון בנייה בלתי חוקית, אך הוא בוטל מכיוון שמדובר בשטח הפקר שחוקי מדינת ישראל לא חלים בו, טענה שהתקבלה על ידי בית המשפט. זו טענה מורכבת שלא ניכנס אליה כאן, אבל אפשר למצוא הסבר לה בפסק הדין הזה.

לאחר ביטול כתב האישום נעשו ניסיונות פשרה בין היישוב לבין המשפחה על מנת שתתפנה, עד שבשנת 2011 הושג הסכם בוררות בין הצדדים לפיו בתמורה לפינוי, תקבל המשפחה ארבע חלקות בתוך היישוב. (מסמך ההסכם מצורף בסוף הכתבה).

על אף ההסכם שהושג בין המשפחה לנווה שלום, חזר בו היישוב מהסכמתו. מזכיר היישוב, איאס שביטה, הסביר לשיחה מקומית כי בנווה שלום ההחלטות מתקבלות בצורה דמוקרטית, ומכיוון שהוא לא הצליח להעביר את ההסכם באסיפה הכללית, הוא חזר בו.

ניסיון פשרה נוסף בוצע לאחר מכן, אך המשפחה דחתה אותו כיוון שלטענתה הוצע לה רק מגרש אחד ופיצוי כספי, מה שלא יכול להספיק לארבע משפחות המונות 17 נפשות. בנוסף, לאור התקדים של ביטול ההסכם הקודם, לא ברור כלל שההסכם החדש היה מתקבל באסיפה.

> למה בדואים עוברים על החוק כל הזמן?

משפחת עג'מי בבית המשפט, וביישוב מכחישים קשר

חמש שנים לאחר ביטול כתב האישום נגד משפחת עג'מי בעוון בניה בלתי חוקית, המדינה החליטה להגישו שוב. לאחר ביטול כתב האישום בפעם השנייה בבית משפט השלום בבית שמש, ערערה המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

המחוזי קבע כי "טענת שטח ההפקר" איננה מספיקה בכדי לבטל את כתב האישום, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום בבית שמש כדי שיקבל החלטה. בדצמבר האחרון קבע השופט ירון מינטקביץ כי המדינה תגיע להסכם עם המשפחה בדבר הריסה ללא כתב אישום עד ל-1.2.2016. בהמשך ניתנה הארכה.

משפחת עג'מי טוענת כי היישוב נווה שלום הוא זה שדחף להגשת כתב האישום, אך שביטה, מזכיר היישוב, דחה את הטענות ואמר לשיחה מקומית כי אין ליישוב כל נגיעה בעניין.

כשבוחנים את הנתונים, נראה כי טענת היישוב לא לגמרי מדויקת. ראשית, שופט ביהמ"ש המחוזי קבע כי נכון יהיה שהיישוב והמשפחה יגיעו לפתרון מוסכם. כלומר: גם אם ליישוב אין נגיעה לכתב האישום, ביכולתו להביא לביטולו בפתרון הוגן, בהתחשב בעובדה כי מדובר בשטח בבעלותו.

בנוסף, מכתב שנשלח מהיועצת המשפטית של המועצה לתושב היישוב נווה שלום והגיע לידינו חושף כי תושב היישוב, איתן קרמר, פנה למועצה כדי לברר על התקדמות כתב האישום הראשון בעוון בנייה בלתי חוקית. משמע, אחד מתושבי היישוב, הטוען כי אין לו נגיעה לאישומים נגד משפחת עג'מי, בירר מול המועצה מה הסטטוס של כתב האישום נגד המשפחה.

שוחחנו עם איתן קרמר בעניין זה והוא טוען כי הוא אכן התעניין במצב כתב האישום, ובטענות שעלו בנוגע לדין שטח ההפקר, אך לא פעל בשום אופן להגשתו.

> "הנגב של כולנו יהודים וערבים": מאות הפגינו בב"ש נגד הריסת אום אל-חיראן 

 פורום לדו קיום בנגב: קוראים להגיע להסדר, הריסת בתים אינה פיתרון

משפחת עג'מי אמורה להרוס את בתיה עד מחר, בכדי להימנע מקנס כספי, בנוסף לכך שביתה יהרס. מדובר בסיפור מורכב, שבמידה לא מועטה נוגע למאבקים רבים אחרים. יש לקוות כי היישוב, שחרט על דגלו את ערך הדו-קיום, יעשה מאמצים כנים על מנת למנוע את ההריסה, ובכדי שהנושא יבוא על מקומו בשלום, ומשפחת עג'מי לא תמצא את עצמה ללא קורת גג.

"פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי" הגיב לדברים: "אנו קוראים לכל הגורמים המעורבים לפעול על מנת להגיע לפתרון שימנע את הריסת בתיהם של בני משפחת עג׳מי. הריסת בתים אינה פיתרון, והיא ממיטה אסון של ממש על מי שחווה אותה. אין לנו ספק, כי ניתן להגיע לפיתרון צודק ומוסכם שיפעל לטובת כל הנוגעים בדבר, במסגרתו לא יהרס אף בית".

"בימים הקרובים נקיים ביקור סולידריות אצל משפחת עג׳מי בשל איום ההריסה המרחף מעל בתיה, ואנו מזמינים את כל מי שמתנגדים להריסת בתים להצטרף ולהביע את תמיכתם במשפחה בדרישה לבטל את צווי ההריסה", הוסיפו בפורום.

מנווה שלום נמסר: "ליישוב אין נגיעה לכתב האישום ולא צד בו. הצעת הבוררות הראשונה נדחתה על ידי אסיפת היישוב ולכן היישוב חזר בו ממנה. בבוררות השנייה הוצעו למשפחה שני מגרשים אך היא דחתה אותה. הצעה זו כהראה הייתה עוברת באסיפה הכללית".

היישוב אף הגיב לטענות המשפחה על התנכלות מצד היישוב: "לגבי טענת החשמל, היישוב הגיע להסכמה כי בתמורה לחשמל המשפחה תאשר סלילת כביש שיעבור במקום בו היא יושבת. למרות שניתן לה חשמל, המשפחה לא עמדה בהסכם. לגבי המים, היישוב סירב להעביר לאפשר העברת המכסה למשפחה מכיוון שהמהלך כזה היה מקבע את המשפחה בשטח עוד יותר.  חשוב לציין, שהמשפחה יושבת על קרקע בבעלות היישוב נווה שלום. מאז 1999 היא בבעלותנו".

> תגובה: מה אמור כפר יהודי-ערבי לעשות כשפולש מתנחל על אדמותיו?

ההסכם שהושג בין משפחת עג'מי לנווה שלום, שבוטל על ידי היישוב: