newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפעיל החברתי אבי ילאו רץ לכנסת: "מבחינתי זו עוד דרך מחאה"

בזמן שמפגינים רבים איבדו אמון במערכת הפוליטית, החליט ילאו דווקא להקים מפלגה חדשה – צדק שמה - ששואפת לייצג את כל הקהילות המודרות בישראל. לדבריו, המטרה היא "להביא לתוך המערכת את כל מה שלמדנו מהשטח"

מאת:

את הפעיל החברתי אבי ילאו אפשר לפגוש כמעט בכל הפגנה. במערכת הבחירות הנוכחית הוא החליט לרוץ לכנסת, והקים את מפלגת צדק – בשאיפה לייצג את כל הקהילות המודרות בישראל. כשאני מנסה להבין מה גורם לאקטיביסט רדיקלי לרוץ לכנסת, ילאו אומר: "כל מי שחוו מחאה או שתיים בחייהם מבינים שאין ברירה. אנחנו עושים את זה במשך שנים בשטח, ופשוט רוצים לתרגם את זה לכוח פוליטי".

ילאו מסמן בבירור את המטרה של המפלגה שהקים: "להביא לתוך המערכת את כל המתודולוגיה, מה שלמדנו מהשטח, בחברה האזרחית, ולקדם את הנושאים האלה בתוך המערכת הפוליטית. מבחינתי זו עוד דרך מחאה".

למרות הייאוש של רבים מהמפגינים שלצדם הוא עומד ברחובות, שאיבדו אמון במערכת הפוליטית, ילאו מקווה לזכות בתמיכה שלהם ושל קהילות מודרות בחברה הישראלית: "ההיסטוריה מראה לנו שלצד ההפגנות צריך לבנות תוכניות אופרטיביות, וזה מה שאני רוצה לעשות".

אבי ילאו (צילום: אורן זיו)

"מה היה עוזר לי להיות מספר חמש במפלגה אחרת? הנושאים שחשובים לי היו נדחקים לשוליים". אבי ילאו (צילום: אורן זיו)

למה החלטתם להקים מפלגה?

"זו שאלת השאלות. זה התבקש במובן מסוים. בשנים האחרונות יצאתי לעשרות מחאות, ארגנתי מחאות, פעלתי בזירה החברתית במשך שנים. הגעתי לוועדות הכנסת ולוועדות שרים. ההחלטה לא היתה קלה. בסוף אתה מבין שאתה יכול להיות זה שמנער את המערכת מבחוץ, או שאתה יכול ליצור כוח פוליטי שיקרא תיגר על המערכת מפנים.

"מחאה אחרי מחאה, אתה מבין שבסוף יש איזשהו ריטואל קבוע – אתה מקבל הצעות בקול תרועה רמה, ובסוף זה מסתיים בקול ענות חלושה. בסוף מקבלי ההחלטות לא נמצאים שם כדי לשנות את הדברים. החלטנו לייצר פלטפורמה פוליטית, המורכבת מקבוצות מגוונות, שהמטרה שלהן היא לקדם צדק ולפעול בתוך המקום הזה".

לדבריו, הוא בחר להקים מפלגה חדשה ולא להצטרף למפלגה קיימת, אף שקיבל כמה הצעות למקומות ריאליים שהיו מבטיחים לו מקום בכנסת הבאה. "מה היה עוזר לי להיות מספר חמש במפלגה? הנושאים שחשובים לי היו נדחקים לשוליים. בחרתי להקים מסגרת חדשה, שבה אני יכול להביא את המאבקים לכנסת ולחולל שינוי אמיתי".

במפלגת צדק, שהקמתה הוכרזה בדקה ה-90 לפני סגירת הרשימות לכנסת, מוצבים ד"ר יצחק ספורטא במקום השני, ד"ר יוליה זמילנסקי במקום השלישי ודרור דסה במקום הרביעי.

דב חנין עשה את הפעולה ההפוכה, פרש מהכנסת כדי לפעול בשטח, ואפילו השתמש במשל דומה. לדבריו, את כיוון הספינה – מדינת ישראל – ניתן לשנות רק אם קופצים למים ומשנים מבחוץ.

"זה לא או-או. צריך לייצר אסטרטגיה שמנערת את המערכת מבחוץ, אבל צריך גם כוח פוליטי שיפעל מבפנים. בסוף צריך לייצר שילוב של הכוח האזרחי. יש המון יוזמות, שכולן מנסות לעשות את אותו הדבר. אני רואה מה ליברמן עושה עם 4-5 מנדטים. הנושא של האלימות המשטרתית, למשל, נושא הגזענות – כל הדברים האלה יכולים לקבל ביטוי. הם לא גזירת גורל. מדובר בדברים שאפשר לקבל החלטה ולשנות אותם. מצד שני, צריך גם לייצר פתחון פה לקהילות השונות ברמה הפוליטית, מתוך הידע והניסיון שצברנו מהעשייה החברתית שלנו".

עשה את הפעולה ההפוכה. אירוע פרידה מדב חנין בוועידת חד"ש האחרונה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

איך הופכים כוח אזרחי-מחאתי לכוח פרלמנטרי-פוליטי?

"בסוף ההחלטות מתקבלות בכנסת ישראל. אפשר להגיד כמה הם ציניים וכוזבים, אבל בסוף זה מתקבל שם. בשביל מה יוצאים למחות? כדי לנער את מקבלי ההחלטות. ואז מקימים איזו ועדה, מזמינים את הכוח האזרחי להגיד את מה שיש לו להגיד, בתקווה שהם אולי יישמו את זה.

"גם אני לא מאמין למערכת הפוליטית, אבל נואשתי מהרוטינה הקבועה של לצאת למחות ולדבר עם הממסד. אני מקווה שגם הפלטפורמה של 'צדק' תראה שיש פה אנשים שבאו מתוך השטח, שידחפו את כל הדברים האלה – פערי שכר, השתקה, סתימת פיות. אנחנו מכירים את הכל. באנו משם".

ילאו, 35, נולד באתיופיה ועלה עם משפחתו ארצה ב-1991, כשהיה ילד. הוא גר בקריית עקרון, וניהל בעבר את ארגון הל"ה הפועל לצמצום פערים בחינוך ואת רשת בוגרי עולים ביחד, הפועלת לשילוב יוצאי אתיופיה.

ילאו כיהן כנציג ציבור בוועדת השרים לשילוב מיטבי של הקהילה האתיופית, היה חבר בוועדה הממשלתית למיגור הגזענות במשרד המשפטים, וכן היה ממקימי פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות. במקביל, הוא פעיל באינספור מחאות – מהמאבק נגד אלימות משטרתית ועד למאבק בחוק הלאום (הוא נאם באחת ההפגנות הגדולות הראשונות נגד החוק). לא פעם הצהרות שלו מקבלות תהודה ברשתות החברתיות, כמו למשל הכרזתו שמבקשי המקלט הם "האחים שלו" יותר מפעילי ימין שתקפו אותו על עמדותיו נגד גזענות.

אבי ילאו בהפגנה נגד חוק הלאום בקיץ 2018 (צילום: אורן זיו)

אבי ילאו בהפגנה נגד חוק הלאום בקיץ 2018 (צילום: אורן זיו)

הקמפיין של המפלגה יתמקד באיחוד מאבקים?

"כל הרעיון של מפלגת צדק הוא איחוד מאבקים. זאת לא תהיה מפלגה של מגזרים, אלא מפלגה שמדברת בצורה רחבה – גם מבחינה רעיונית וגם מבחינת המגוון האנושי. יש לנו הזדמנות ליצור שיתוף פעולה שיניב תוצאות עבור קבוצות רבות".

אבל כולם מדברים היום על הצורך ב"חיבור מאבקים". האם זה בכלל אפשרי?

"למה זה קשה? כי כולם מכונסים בתוך קבוצות, ובטוחים שהמאבק שלהם הוא המאבק הנכון. מה גורם לי להסתכל בצורה רחבה ואוניברסלית יותר? מה לי ולחוק הלאום, למאבק הלהט"בי או למאבק הנכים? אני מבין שבסוף המאבקים שאני משתתף בהם – נגד האלימות המשטרתית, הפערים בשכר, להחזיר את אברה מנגיסטו הביתה, להעלות את יהודי אתיופיה – ברור לי שהם לא יצליחו בלי שיתוף פעולה של הקבוצות השונות.

"יכול להיות שנצליח לפתור משהו ספציפי, נגיד לא תהיה יותר גזענות נגד אתיופים. האם זה אומר שפתרנו את בעיית הגזענות בכלל? האם ערבים לא יחטפו משוטרים או יפסיקו להיות החשודים המיידיים? בשביל אותו בחור מאום אל פחם או קלנסווה שהוא החשוד הטבעי, שחווה את הפרופיילינג (שימוש במוצא כקריטריון לבידוק ביטחוני – א.ז.) כמו שאני חווה אותו – זאת אפשרות לשיתוף פעולה.

"יש הרבה דברים ייחודיים למאבק האתיופים, אבל יש גם הרבה נקודות השקה למאבקים אחרים. האם נצליח לעשות את החיבור? ננסה. אנחנו מנסים לבנות תשתית שתאפשר את הדבר הזה. אתה לא רואה את זה במפלגות אחרות. כשאני אחוקק חוקים נגד גזענות זה יהיה ברמה רחבה, נגד האפליה, לא ברמה הנקודתית סביב קבוצה מסוימת".

ילאו: "יש הרבה דברים ייחודיים למאבק האתיופים, אבל יש גם הרבה נקודות השקה למאבקים אחרים. כשאני אחוקק חוקים נגד גזענות זה יהיה ברמה רחבה, נגד האפליה, לא ברמה הנקודתית סביב קבוצה מסוימת"

האם לדעתך המאבק באלימות המשטרתית הוא הנושא שסביבו יכולות להתחבר הקבוצות השונות? 

"האלימות המשטרתית היא מופע, אחד משלל ביטויי הגזענות של ממסד שבנוי על עליונות של אנשים מסוימים מצד אחד, ומהצד השני נמצאים אנשים שאינם חלק ממנו. יש הבנייה חברתית שכוללת שיטור יתר ואלימות.

"זה מופע מאוד צורם, אבל צריך לזכור שזה לא הסיפור האמיתי. הסיפור האמיתי הוא הנושא הכלכלי, חלוקת המשאבים, רמת החינוך. את פעולות המשטרה מאוד קל לראות כי זה פוגע בנפש. אבל אותו שוטר הוא תוצאה של מערכת רקובה, שבה יש אנשים שנהנים מהמציאות הקיימת ואנשים שמודרים מהשלטון. אם המאבק היה רק נגד המשטרה, המצב שלנו היה טוב".

מדינת ישראל היא מדינה גזענית? 

"מדינת ישראל היא מדינה גזענית. אפילו ממשלתו של בנימין נתניהו אמרה שיש גזענות ממסדית. יש יחידה ממשלתית שהמטרה שלה היא מאבק בגזענות הממסדית. זה לא משהו שצריך לשאול – זאת עובדה, יש אפילו דו"ח שמתאר את זה.

"השאלה איך מפרקים את הדבר הזה. יש גזענות ממסדית – ויש גזענות חברתית. יש מי שמייצר גזענות שמבוססת על פחד וחרדה, יש מי שעושה את הפרופגנדה הזאת במשך שנים. אתה גדל על זה שהערבי הוא האויב שלך, ואני שואל – מי אמר את זה? מי אמר שאתיופי הוא בהכרח פושע? מי קבע את זה?

"באמצעות התקשורת והתכנים הלימודיים מייצרים פירוד בין הקבוצות השונות – אתיופים, ערבים, רוסים, מזרחים. אני אומר שהגזענות הממסדית שבנויה בצורה מערכתית – באקדמיה, במערכת המשפט בכל הפקידות הבכירה, את זה צריך לפרק".

במהלך המחאה האחרונה בעקבות הירי בסלומון טקה, כשצעירים יוצאי אתיופיה מחו ברחובות ושיתקו את המדינה, אבי ילאו עבר בין אולפני הטלוויזיה והיה בין הבודדים שהגנו על זכות המחאה של הצעירים הזועמים.

"היו הרבה קולות שקראו לא להתראיין ולא לשתף פעולה עם התקשורת", הוא אומר. אך לדבריו, הוא לא היה מסוגל לשבת בצד כשכתבים תידרכו נגד הקהילה שלו. "זאת לא מחאה שנהפכה לאנרכיה – זו אנרכיה שנהפכה למחאה", חזר ילאו על משפט שאמר לא פעם באולפני הטלוויזיה. "אני לא אגנה את החבר'ה האלה, שהחוויה היומיומית שלהם מצד הממסד היא לראות איך החיים שלהם נגמרים בשנייה".

מה אמרת לאלה שטענו ש"המחאה אלימה"?

"לבוא ולומר שהמחאה היתה אלימה זה לא להבין למה יצאנו למחות. זו קהות חושים ועיוות מושגים. מה שניסיתי להגיד באולפנים זה שאת סלומון טקה אף אחד לא יחזיר, וגם לא את יהודה ביאדגה או את יוסף סלמסה. את כלי הרכב שפגעו בהם, אחרי כמה ימים מי זוכר? הביטוח שילם. מי יחזיר את הילדים האלה?

תמונתו של סלומון טקה ז"ל בהפגנה בשכונת מגוריו של היועמ"ש (אורן זיו)

"להאשים את הקורבן שהפך להיות אלים זה נבזי, כי בסוף אנחנו שוכחים. ההיסטוריה מלמדת שכאשר יוצאים למחות מחאות שקטות – אף אחד לא מדבר על זה. כשיהודה ביאגדה נהרג (בתחילת 2019; א.ז) יצאנו 20 אלף איש, וזה לא הזיז לאף אחד. אז כשאנחנו יוצאים למחות אומרים 'איבדת אותנו'? את מי בדיוק? איזו אוכלוסייה? איפה ראינו אותם? זאת לא המחאה הראשונה. היו עשרות מחאות מאז שנות ה-80. איפה הם היו כל השנים האלה?"

"נתניהו לא מבין שהמציאות השתנתה"

זמן קצר לאחר שהודיע על ריצה לכנסת, זכה ילאו להתייחסות מצד המערכת הפוליטית, ולא סתם, אלא מצדו של יאיר נתניהו. בנו של ראש הממשלה צייץ לאחר הקמת המפלגה כי היא נועדה לגרום לאובדן קולות בגוש הימין, כי "הרוב המוחלט של עולי אתיופיה ימנים". לעומתו, ח"כ דוד ביטן מהליכוד טען כי ילאו הוא שליח של הקרן החדשה.

"פעם אחת יאיר אומר שהם מצביעי ימין, ופעם הוא אומר שהקהילה נשלטת על ידי ארגוני שמאל ומקבלת כסף גרמני", אומר ילאו בתגובה. "זה ממחיש עד כמה הם לא מבינים שהמציאות השתנתה. לקהילה האתיופית היתה הערכה רבה במשך שנים למנחם בגין ויצחק שמיר, בגלל הפעולות שהם עשו. העליות היו בתקופת הממשלות שלהם. אבל בין זה לבין מה שנתניהו עושה בשנים האחרונות אין דבר. תחתיו אנחנו חווים את הגזענות במלוא מערומיה".

כתבת בפייסבוק שהמפלגת צדק היא לא ימין ולא שמאל. למה הכוונה? 

"בוויכוח על ימין ושמאל אני אומר – אל תיקחו אותנו לדיון של גנץ וביבי. זה לא מעניין, זה פסה. תגידו לי, מה ההבדל בין שמאל לימין? ברור שהערכים שלנו בסוף הם ערכים של שמאל. אנחנו אומרים שאם המאבק לשוויון ולצדק, אם המאבק למען מיגור הגזענות, אם המאבק על בנייה של מציאות חברתית שבה כל אזרח, אזרחית, תושב ותושבת ירגישו בבית – אם זה שמאל, אז אנחנו שמאל גאה".

במפלגה, שרק השבוע מתכוונת לפתוח בקמפיין שיכלול שלטי חוצות ופרסום בדיגיטל, יוצאים מתוך הנחה שהמכשול העיקרי שעומד בפניהם הוא שהמצביעים פשוט לא מכירים אותם. לדברי ילאו, "יש הרבה אנשים שלא יילכו להצביע, אבל יש אחרים שלא התכוונו להצביע ויכולים להצביע בשבילנו".

"צדק" אינה המפלגה היחידה שמתחילה את הקמפיין רק כעת – גם חלק מהמפלגות הגדולות עושות כך. כולם מקווים בזמן הקצר שנותר עד הבחירות להגיע לבוחרים הפוטנציאליים בפייסבוק, וגם בחוגי בית ובמפגשים בשכונות. לצורך העניין, מתכוונים במפלגת "צדק" לפתוח בימים הקרובים גם בקמפיין מימון המונים, ובמקביל מגייסים כסף מתורמים פרטיים.

אתה חושב שתצליחו לקבל קולות בפריפריה? לפי בדיקה שלנו, למפלגות שמאל יש תמיכה כמעט אפסית בפריפריה.

"הציבור הזה שבוי בתוך הקונספציות הישנות, הם אומרים – המצב הכלכלי לא משהו, הכל מוזנח כבר 30 שנה, החינוך לא משהו, הילדים שלנו לא יהיו מהנדסים בכירים או טייסים, אבל יש את האיום האיראני, את הסכסוך, את חיזבאללה, את חמאס. זאת אשליה. בסוף אין הבדל בין 'מר ביטחון' למי שאינו מר ביטחון.

"הם לא חושבים על הדברים החברתיים כי הם מוותרים על הקיום שלהם בשביל הקיום של המדינה. המדינה לפני הכל – ולכן הם יצביעו לביבי. צריך להגיע אל הציבור הזה, להציג מפלגה חברתית שתפתור את הבעיות הכלכליות שמטרידות אותם, אלה שצריכים להתחנן לביטוח הלאומי או לעמידר שלא יפנו אותם מהבית. זאת תהיה משימה לא פשוטה בכלל, אבל יש אפשרות אחרת".

במקום השני במפלגה נמצא, כאמור, יצחק ספורטא, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב שנחשב במשך עשרות שנים לאחד הקולות הבולטים בעד שוויון, צדק חלוקתי וצדק חברתי. הוא היה ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית ואתר העוקץ. עד שהמפלגה תפרסם מצע מסודר, שעליו הם שוקדים בימים אלה, ספורטא פורש את המשנה הכלכלית-חברתית בפוסטים ארוכים שהוא מפרסם בחשבון הפייסבוק שלו. במפלגה מתכננים לפרסם בקרוב תוכנית כלכלית, שלדבריהם תהיה רדיקלית יותר מזו שפירסמה מפלגת העבודה-גשר.

לדברי ילאו, "אנחנו בונים תוכנית כלכלית שלא כוללת דברים כמו – תוך שנה לא יהיו עניים, אלא דברים קונקרטיים ואופרטיביים, שביום שניכנס לכנסת נדרוש ליישם אותם. גם הגזענות היא עניין כלכלי, כי היא פוגעת באחד ומאפשרת שגשוג של אחרים. לדבר על שוויון זה נחמד, אבל בילד במרכז הארץ משקיעים פי 16 מאשר בילד בפריפריה".

בפרסומים עד כה המפלגה לא מתייחסת כלל לנושא המדיני. יש לכם עמדה בתחום?

"אנחנו אומרים מראש שאנחנו באים להתעסק במה שקורה בתוך החברה, במאבקים שקורים כאן, כי שם נמצאת הסכנה האמיתית לישראל. אבל ברור שיש לי דעה. צריך לסיים את הדבר הזה ולפתור את הבעיה. לכל אחד מאיתנו יש אמירה ברורה. ברור שבסוף המציאות הנוכחית לא יכולה להימשך. אנחנו בתור מפלגה נתמוך בהידברות. זאת אינה ליבת העיסוק שלנו, אבל זה כן משפיע על החיים שלנו כאן. זה מזין אחד את השני.

"ברור שאמא שנמצאת כאן ואמא שנמצאת ברפיח, לשתיהן יש שאיפה אחת. זה שאנחנו נשלטים על ידי מנהיגים רקובים שלא מנסים לשנות את המציאות הזאת, כי אין להם ראייה לגבי העתיד כאן, זאת בעיה בפני עצמה".

ומה יקרה אם לא תעברו את אחוז החסימה?

"הרעיון הוא לא 'זבנג וגמרנו'. הקמנו פלטפורמה כדי להתחיל במשהו ארוך טווח, שייצור אלטרנטיבה אמיתית. אנחנו מקווים שבחודש הקרוב נגרום לציבור לתמוך בנו, אבל גם אם לא נצליח לעבור את אחוז החסימה – נמשיך לייצר תשתית רעיונית שתקרא תיגר על המפלגות הקיימות".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf