newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה ביטלה לעשרות פעילי שלום פלסטינים אישורי כניסה לישראל

עשרות פעילים בארגוני שלום התבשרו לאחרונה שלא יוכלו להמשיך להכנס לישראל. חלקם נכנסים לסדנאות דיאלוג כמה פעמים בשבוע מזה שנים רבות. פורום המשפחות השכולות: יש שתולים, ויש דרכים בירוקרטיות לפגוע בארגוני השלום. המנהל האזרחי: הנושא בבדיקה

מאת:

המנהל האזרחי הודיע לאחרונה לעשרות ארגוני שלום ישראלים-פלסטינים על שינוי במדיניות היתרי הכניסה לישראל של הפעילים הפלסטינים בארגונים – שינוי שבפועל הוביל להפסקת כניסתם של עשרות פעילים לשטחי המדינה. מדובר בפעילי שלום ותיקים, אשר אחדים מהם עובדים ואף מנהלים את ארגוני השלום לצד ישראלים. הפעילים נכנסים לישראל ומעבירים סדנאות על שלום, פיוס ודיאלוג בכל רחבי הארץ מזה שנים ארוכות.

בתחילת ינואר פנה סא"ל אייל זאבי מהמנהל האזרחי לפורום ארגוני השלום, המאגד בתוכו עשרות ארגונים שונים, ועדכן את נציגיו על שינוי המדיניות. עד אותו שלב נזקקו הפעילים הפלסטינים בארגונים להוציא היתרי כניסה לישראל שהיו בתוקף כל פעם לשלושה חודשים. הפלסטינים היו מחדשים את ההיתרים ארבע פעמים בשנה.

את האישורים מפיק המנהל האזרחי. בניגוד למשתמע משמו המנהל הוא גוף צבאי, שמנהל בפועל אספקטים רבים בחיי היום-יום של פלסטינים בשטחים, שחיים תחת המשטר הצבאי, לרבות מתן היתרי כניסה לישראל. במסגרת השינוי שעליו הכריזו במנהל תוגבל כניסתם של הפלסטינים ל-180 ימים בשנה בלבד, לא תתאפשר כניסה למדינה בשבוע הראשון אחרי חודש שבו הפעיל נכנס, וכן תבוטל האפשרות לבקש בדיקה חוזרת של בקשה שנדחתה מסיבות בטחוניות.

> צפו: הפגנה משותפת ישראלית-פלסטינית נגד הכיבוש במחסום המנהרות

פעילי לוחמים לשלום בהפגנה במחסום המנהרות עם מיצג חומה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המנהל האזרחי מציב חומה. פעילי לוחמים לשלום בהפגנה במחסום המנהרות עם מיצג (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בארגוני השלום הופתעו לא רק משינוי הנהלים, אלא במיוחד מכך שההחלטה על המגבלה ל-180 ימים מיושמת רטרואקטיבית, גם על התקופה לפני השינוי, כך שבמכה אחת איבדו כל הפעילים את יכולתם להוציא היתרי כניסה לישראל. כאמור, מדובר בעשרות פעילים בארגונים שונים, והדבר כבר הוביל את הארגונים לבטל סדנאות והרצאות בבתי ספר, מכינות קדם צבאיות, חוגי בית ואירועים אחרים שנקבעו במהלך ינואר ופברואר.

גם ישיבות הצוות המשותפות של עובדי הארגונים, שהיו מתקיימות לסירוגין בישראל ובערי השטחים, נאלצו לעבור כולן לתוך השטחים. כאן ראוי לציין שישראלים יכולים להכנס ללא כל הגבלה לערים הפלסטיניות, ולכן ישיבות וכן סדנאות וחוגי בית לבני נוער ומבוגרים פלסטינים נמשכים כסדרם.

"כל המהות של המפגשים שאנחנו עושים, במכינות קדם צבאיות ובתי ספר למשל, זה שהם מפגשים משותפים, ולכן ההחלטה משפיעה קשה על הפעילות שלנו", אומר אורי בן אסא, מארגון "לוחמים לשלום". "במפגשים באים ישראלי ופלסטיני ומספרים את הסיפור האישי שלהם. יושב פלסטיני שמספר איך הוא היה חלק ממעגל האלימות, חלק מהפלסטינים ישבו גם בכלא, ואיך הוא הגיע למסקנה שאלימות היא לא הדרך, ושהוא רוצה להשיג זכויות בדרך לא אלימה. צעירים ישראלים שואלים שאלות קשות, וזה טוב, והם מקבלים תשובות ישירות וכנות ומקבלים זווית אחרת על המצב.

"אם בדרך כלל יש לנו כעשרה חבר'ה שגם מדברים עברית וגם הצלחנו להשיג להם אישורי כניסה, אז עכשיו כל העבודה נופלת על איש אחד או שניים מירושלים, ואנחנו נאלצים לצמצם ולבטל אירועים".

דווקא בגלל המצב

ניצנים ראשוניים של השינוי ביחס המנהל האזרחי לארגונים הופיעו כבר בנובמבר. בעקבות הפיגוע בבניין פנורמה בתל אביב, שבוצע על ידי פלסטיני תושב חברון שנכנס לישראל עם היתר עבודה (ולא עם היתר של פעילות שלום), הוקפאו כל ההיתרים לכל תושבי חברון והסביבה, לרבות פעילי השלום שבהם. גם את ההתפתחות האחרונה רואים בארגונים כחלק מהמצב הפוליטי הכללי, הן בזווית של ריבוי הדקירות, הדריסות ומקרי הירי נגד ישראלים, והן במסגרת המתקפה של הממשלה וגופים נוספים נגד עמותות השמאל.

בפורום המשפחות השכולות, שמאגד כ-600 משפחות שכולות פלסטיניות וישראליות, חושבים שמישהו מפחד מהקול הייחודי של העמותה. "המטרה שלנו היא שאנשים ישמעו פלסטינים שמספרים על הכאב והשכול שלהם, ושמסבירים שהם לא רוצים לפעול מתוך נקמה אלא כדי לקדם דרכים לא אלימות של פיוס. כנראה זה מפחיד מישהו. יש שתולים, ויש דרכים בירוקרטיות לפגוע", אומר דובי שוורץ, המנכ"ל הישראלי של הפורום.

בשבועות האחרונים נאלצו בארגון לבטל כמה עשרות מפגשים כאלה, עם 20-30 פעילים פלסטינים. קבוצה אחרת של פלסטינים שלא קיבלה היתרים לא תוכל להגיע לסיור ביד ושם, שנועד להציג לפלסטינים את הטראומה היהודית מהשואה.

> דב ירמיה, הדיסידנט הציוני שסירב לעצום עיניים

טקס יום הזיכרון המשותף, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

האירוע בסכנה? טקס יום הזיכרון המשותף 2015, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בארגוני השלום מצביעים גם על כך שאישורי הכניסה של פעיליהם ממילא הוגבלו לשלושה חודשים, בהשוואה לשישה חודשים שמקבלים פועלים פלסטינים. גם עכשיו לא מדובר במהלך כולל של צמצום היתרי הכניסה לפלסטינים בכלל לארץ, ורק אתמול (ראשון) אישרה הממשלה תוספת של עוד 30 אלף היתרים לפועלים. רק פעילי השלום, מסתבר, יצטרכו להשאר בחוץ.

בשבועות האחרונים מנסים בארגונים להיאבק בהחלטה באמצעות פניות לגורמים שונים במנהל האזרחי, וכן דרך פניות לחברי כנסת. בתשובה שקיבל שוורץ מהמנהל האזרחי בשבוע שעבר נכתב בין היתר כי נושא היתרי הכניסה כולו עובר בחינה מחדש, וכי "אנו מבינים שתהליך עדכון נרחב כמו זה… גובה לעתים תקלות שכולן ככלל עולות לבדיקה ומהן אנו למדים מה נדרש להטמיע ומה לשנות". עוד הבהירו במנהל כי "אין במטרתנו לפגוע בפעילויות הפורום ובמפגשים אותם מקיימים הארגונים השונים ולכן אנו פועלים במרץ רב לעדכון וליישום הלקחים".

אף על פי כן, כאמור, מניעת כניסתם של הפעילים לישראל נותרת כיום בתוקף. מהמנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסרה לשיחה מקומית התגובה הבאה: "לאחרונה חודדו הנהלים למתן היתרים לשהייה בישראל למטרות שונות שאינן דורשות שהייה ארוכה ומשכך היתרים אלו מוענקים לפרקי זמן מוגבלים. לאור פניות רבות שנתקבלו הנושא נמצא בבחינה". כדאי להדגיש שבניגוד לאמור בתגובה לא מדובר ב"חידוד נהלים" – אלא בשינוי של ממש.

"אני לא כל כך יודע למה זה קורה, אולי בגלל המצב, אולי זה מגיע מפחד שאם נותנים לארגוני השלום היתרים אז מי יודע מה יקרה", אומר מאזן פארג', המנכ"ל הפלסטיני של פורום המשפחות השכולות, תושב מחנה הפליטים דהיישה, שפעיל בפורום מזה כעשור ונכנס לישראל כבר עשר שנים. "לדעתי זה צריך להיות בדיוק הפוך: העבודה של הארגונים תורמת לסיום הסכסוך, להיכרות ולפיוס, לא מתעלמת מהמציאות".

בנוסף למצוקה המיידית, בארגונים גם מתחילים להיערך ליום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף, שמאורגן כל שנה מזה 11 שנים בתל אביב, וחוששים שהשינוי במדיניות יפגע גם באירוע המרכזי הזה. בשנה שעברה ניסו בוועד מתיישבי השומרון להוביל לביטול האירוע וקראו לשר הביטחון לשלול מכל הפלסטינים המשתתפים בו את היתרי הכניסה שלהם. "כל שנה יש לנו קושי להכניס אנשים, ואנחנו בסוף מקבלים היתרים בערך לחצי מ-150 האנשים שאנחנו מנסים להביא. השנה אני לא יודע מה יהיה, עכשיו שכל הבסיס השתנה", מסכם בן אסא.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> צפו: יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף, 2015

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf