newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם כוחות הפינוי יתייחסו לח'אן אל אחמר כאל זירת מלחמה?

לאחר החלטת בג"ץ, בכפר ח'אן אל אחמר מתכוננים למחאה בלתי אלימה כשיחל הפינוי. במקום נמצאים פעילים רבים ועיתונאים. כולם מנסים לנחש מתי יגיעו הדחפורים, ומקווים שהפעם התנהלות המשטרה לא תוביל לסיום טראגי כמו באום אל חיראן

מאת:

אתמול (שלישי) בחצות, פג תוקפו של צו המניעה הזמני להריסת ח'אן אל אחמר. בשבוע שעבר דחה בג"ץ שתי עתירות נגד הריסת היישוב הבדואי שבאזור מישור אדומים, וכעת יכולים הדחפורים להגיע בכל רגע ולהרוס את הכפר, שהפך לאחד הסמלים לנישול הפלסטינים מאדמתם וגם למאבק לא אלים. כמאה פעילים נמצאים במקום בכל רגע נתון כדי שתושבי הכפר לא יהיו לבדם כשיגיעו למקום כוחות ההרס. הלך הרוח בכפר ברור – ההתנגדות מצד התושבים והפעילים שמגיעים לתמוך צפויה להיות אזרחית ובלתי אלימה. אם תהיה אלימות היא תגיע מצד כוחות הביטחון.

בלילה שבין שלישי לרביעי, מעט לפני חצות, הפעילים שהגיעו לכפר – פלסטינים, בינלאומיים וישראלים – מתארגנים לשינה בחצר בית הספר. מסביב אין סימן לכך שההריסה תצא לפועל כבר הלילה, אבל אף אחד לא לוקח סיכונים. "לא מריחים הריסה באוויר", אומר לי צלם פלסטיני ותיק שנשלח על ידי הסוכנות שלו לישון בכפר. ניידת משטרה בודדת עומדת במפרץ בחניה שמול הכפר, בכביש מספר 1 שמוביל ממעלה אדומים לים המלח. השוטרים לא מונעים מפעילים לצעוד לכפר.

לילה קודם לכן, במהלך ראש השנה, פעילים פלסטינים הקימו מאחז חדש בשם "ואדי אל אחמר" – בוואדי שבין הכפר להתנחלות כפר אדומים. הם הרימו בזריזות ארבעה צריפים מאלומיניום ועץ, וסיפרו שהשוטרים שהגיעו למקום לקראת סיום הפעולה נראו מבולבלים ולא הבינו מה מתרחש מולם. לדברי הפעילים, המאחז החדש הוקם על אדמה פלסטינית פרטית. שלא כמו במאחזים של מתנחלים ישראלים, הרשויות לא מיהרו לתת לו הגנה והפעילים מניחים שהוא יהרס ביחד עם הכפר.

מתכוננים לדחפורים. פעילים פלסטינים, בינלאומיים וישראלים בח'אן אל אחמר. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מתכוננים לדחפורים. פעילים פלסטינים, בינלאומיים וישראלים בח'אן אל אחמר. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואדי אל אחמר, ההתנחלות הפלסטינית החדשה ליד מעלה אדומים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואדי אל אחמר, ההתנחלות הפלסטינית החדשה ליד מעלה אדומים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בחצר בית הספר של הכפר, שהפכה בחודשים האחרונים למטה המאבק, הוקם אוהל גדול, ועשרות מזרונים ושמיכות מפוזרים בכל פינה. מספר גדול של פעילים משדרים בלייב את המתרחש, מראיינים אחד השני וקוראים לפלסטינים אחרים להצטרף. גם פעילים ישראלים – מ"לוחמים לשלום", "תעאיוש" וקבוצות אחרות נמצאים במקום.

אתמול פרסם משרד החוץ הצרפתי הודעה בהתייחס לפינוי הצפוי של ח'אן אל אחמר. "אני מצטרף לאיחוד האירופי בקריאה לרשויות הישראליות שלא להרוס את הכפר", כתב שר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן, שהזהיר מפני ההשלכות ההומניטריות והפוליטיות האפשריות של הרס הכפר ועקירת תושביו. "הריסת התשתיות והבתים בגדה המערבית, שטח פלסטיני כבוש, מנוגדת למשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובמיוחד לאמנת ג'נבה הרביעית", הוא הדגיש. עוד מוזכר בהודעה כי מדובר באזור אסטרטגי לרצף של מדינה פלסטינית וליכולת לממש את פתרון שתי המדינות.

אבל ההנחה בקרב הפעילים היא שגם האיומים של מדינות אירופאיות לא באמת ירתיעו את הממשלה. לכן ההריסה היא רק עניין של זמן, ותלויה ככל הנראה בשיקולים טכניים של הכוחות המבצעים. ועדיין, נושא השיחה הרווח בין הפעילים הוא הניסיון לנחש מתי יגיעו הדחפורים. השערות והימורים מופרחים באוויר, אך כולם מסכימים שקשה להבין את ההיגיון של משטרת ישראל. כזכור, בכפר אום אל חיראן בנגב בחרה המשטרה להגיע באישון לילה עם מאות שוטרים חמושים ומוכנים לירי – מה שהוביל לשרשרת האירועים במהלכם נהרגו תושב הכפר יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי.

פעילים מתעוררים במאהל בחצר בית הספר בח'אן אל אחמר. 12 בספטמבר 2018. כולם מנסים לנחש מה תעשה המשטרה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פעילים מתעוררים במאהל בחצר בית הספר בח'אן אל אחמר. 12 בספטמבר 2018. כולם מנסים לנחש מה תעשה המשטרה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפעילים והתושבים בח'אן אל אחמר מתכננים מחאה בלתי אלימה, במסגרתה יסרבו לעזוב את בית הספר של הכפר. במתחם עצמו לא נאגרו אמצעים להתבצרות, לא צמיגים או חפצים אחרים מלבד דגלי פלסטין וכרזות פוליטיות. המחאה צפויה להתנהל בידיים חשופות, אבל מכיוון שבית הספר הוא מתחם סגור יחסית, המוקף בגדר, הפעילים חוששים שהמשטרה תבודד אותם, תוציא את כלי התקשורת והצלמים מהמקום, ואז תפעיל אלימות בזמן הפינוי. השתלשלות האירועים במהלך הפינוי עצמו תלויה בהנחיות מפקדי הצבא והמשטרה כמו גם בהתנהלות הכוחות בשטח. קשה להניח שנראה, כמו בזמן פינוי המתנחלים המתבצרים בעמונה, שוטרים בסווטשירט כחול וללא נשק. הבחירה כיצד לפנות את הכפר, ובעיקר את בית הספר, עשויה להכתיב אם האירוע יגמר בתוצאות טרגיות כמו באום אל חיראן או בדרך אחרת.

קצת אחרי חצות, למרות הדיווחים על ניידת משטרה שבודקת רכבים בכביש שמגיע מכיוון ירושלים, מגיע משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הישר ממזרח העיר. לאחר מכן גם מגיע משלוח נוסף של מזרונים ושמיכות.

ארוחת חצות בח'אן אל אחמר. משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הגיע למאהל הפעילים הישר ממזרח ירושלים .(אורן זיו / אקטיבסטילס)

ארוחת חצות בח'אן אל אחמר. משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הגיע למאהל הפעילים הישר ממזרח ירושלים .(אורן זיו / אקטיבסטילס)

לקראת השעה שתיים, לאחר ערב ארוך של מוסיקה פלסטינית, הפעילים הולכים לישון. רבים מהם קמים בחמש בבוקר לתפילה הראשונה של היום. לקראת השעה שבע, מתחילים תלמידים מהכפר והקהילות הסמוכות להגיע לבית הספר לעוד יום לימודים. הפעילים מניחים שבשעות הפעילות של בית הספר לא יגיעו דחפורים. למרות הביקורת על פתיחת בית הספר מוקדם הקיץ, מה שנתפס בעיני רבים כצעד ציני למניעת הפינוי, התקיימו כל יום מאז פעילויות לילדים, ובשבוע שעבר החלה שנת הלימודים עצמה בכיתות הלימוד הצמודות לאוהל המחאה.

"אנחנו מקווים שנצליח להגן על ח'אן אל אחמר, מכיוון שהריסה כאן תשפיע על 225 קהילות שנמצאות במצב חוקי דומה, והן גם בסכנה", אומר ווליד עסאף, השר הפלסטיני לענייני הגדר וההתנחלויות שישן במקום, ל"שיחה מקומית". באזור E1 יש עשרים וארבע קהילות במצב דומה, והחשש הוא שההרס שמתחיל בח'אן אל אחמר ימשיך לכל שטח סי. להרס בח'אן אל אחמר יש השלכות נוספות, מסביר עסאף, "אם הם יצליחו כאן, זה יבודד את צפון הגדה מדרומה, יקדם את הטיהור האתני בשטחי סי וימנע את הקמתה של מדינה פלסטינית, שלא יכולה לקום רק בשטחי A ו-B". אלו הם גם הגורמים העיקריים ללחץ האירופי על ישראל למנוע או לדחות את ההריסה.

ברשות הפלסטינית מתכוננים גם ליום שאחרי ההריסה. והשר עסאף מבטיח: "אם הם יהרסו את ח'אן אל אחמר, האנשים פה לא ישארו לבד. נבנה את הכפר שוב ושוב, נשאר כאן, להגן כל הזכות ללמוד ולגור כאן". גם פעילים אחרים איתם שוחחתי מודאגים מהיום שלאחר הריסת הכפר. כך למשל פעיל מבית לחם, שאמר שלדעתו כדי להשקיע את המאמצים לא רק בהתנגדות לפינוי, אלא גם לסיוע פסיכולוגי, בעיקר לילדים, ליום שאחרי הפינוי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf