newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עיתונאי "הארץ" לא גרים כאן יותר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עיתון "הארץ" בידיעותיו על תוניסיה, בין אם בכתבות מקור ובין אם בתרגומים מהתנ"ך הגדול של הניו יורק טיימס, ממשיך להפגין בורות פרובינציאלית. אני מודע לכך שמנעד הכותרות בהארץ חייב לכלול את המילה "ישראלי" והמילה "כובש" בכל כתבה על משהו שקורה מחוץ לישראל. כך השף הישראלי מחדרה יכבוש את ניו יורק וכך זמר ישראלי יכבוש את תוניסיה.

לא הייתי נדרש לכך לולא עיתון "הארץ" היה נקרא במדינות האזור וגם נחשב כעיתון רציני. כך קבלתי אלי ריקושטים שהתפלאו על הכתבה על הזמר המצליח שאף אחד בתוניסיה לא שמע עליו. כמו על הקלישאות של שלום עם ערבים ועל תימן ואיראן, דיבור ישראלי בעיקרו. שאלו אותי האם ישראלים באמת חושבים כמו בכתבה הזו. "הארץ" הוא עיתון שנתפס כמהימן ומשמש כצינור עבור אנשים רבים להתבוננות במציאות הישראלית. החברים בתוניס ראו בכתבה בעיקר כתיבה קולוניאליסטית שאולי הייתה כזו כי הופיעה בלי עריכה במדור המוזיקה של העיתון.

פיגוע של אל-קאעידה מול מטרה מערבית בניו יורק או באירופה לא גורם לאותה ריאקציה אדנותית של עיתון "הארץ", להכריז שחיי יהודים אמריקאים או אירופאים בסכנה, כפי שניסו לטעון בכתבה שתורגמה מהאח הגדול. זהו שילוב של רומנטיזציה וטפיחה עצמית על השכם על "עשיית שלום" דרך המוזיקה ובמקביל התייחסות קולוניאליסטית ישנה, כזו שרווחה באותו עיתון משנות החמישים.

בשנת 2002, בשורה של פעולות טרור ברחבי העולם המערבי, אל-קאעידה פגעו בתיירים גרמנים ששהו בבית הכנסת הגדול של ג'רבה. בית כנסת שאינו פעיל ומשמש כאתר תיירות למערבים וגם למוסלמים מהאזור. יהודים לא נפגעו, כי אין יהודים בבית הכנסת הזה, זהו אתר תיירות שמופיע בכל מפות התיירות של האי הקטן.

קשה לי להתעכב היכן ואיך אני רואה את הטיפול החובבני של "הארץ" במדינות האזור. החל בתרגום שמו של הרב הראשי ל"ביטון" במקום ביתאן וכלה בהצהרה כי בית הכנסת היה המקום הקדוש ביותר ליהודים הדתיים שחיו כאן. דתיים, מונח ישראלי לחלוטין, מושאל לכאן בחוסר הבנה בסיסי של המציאות. אביו של רנה טרבלסי המצוטט בכתבה אינו "גבאי" בית הכנסת. זהו בית כנסת שאינו פעיל. פרץ טרבלסי הוא איש אמיד שמנהל את המקום ולא אחראי על הכיפות והסידורים.

התנהלות "הארץ" בכתבות האחרונות על תוניסיה מזכירה את הסיפור הבא: כשישראלים הגיעו לבקר בבית הכנסת אלגריבה, כחלק מטיולים מאורגנים, הם התבקשו בכניסה לחלוץ נעליים כמנהג המקום. מנהג שהשתרש מבית המקדש, הגיע לאסלאם ונשאר בבית הכנסת העתיק. חלק מהישראלים סירבו לחלוץ את הנעליים וטענו שזהו לא מסגד, אלא בית כנסת.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
דברים שרואים בתמונה (צילום: צלם)

דברים שרואים בתמונה (צילום: צלם)

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf