ועדת חוקה שמחה ועדת חוקה הצבעות

לקראת חודש רמדאן אנחנו רואים בלב נחמץ כיצד הממשלה דוחה הזדמנות נוספת להפסיק את האש ולחתום על הסכם שישיב חטופים הביתה. במקום זאת, הקולות שנשמעו בשבועות האחרונים מהממשלה העידו על כוונה לנצל את רמדאן כדי להתנכל למוסלמים בהר הבית/חרם א-שריף ולהטיל הגבלות שימנעו מרובם להיכנס לפולחן במקום הקדוש.

על רקע הדאגה הגוברת מפני הגבלת הגישה של מוסלמים אל מסגד אל-אקצא, פרסמה ביום שלישי לשכת העיתונות הממשלתית סרטון קצר, שבו נתניהו מצהיר על מחויבות לשמור על חופש הפולחן במהלך רמדאן. לשכת ראש הממשלה גם הודיעה שהוחלט לאפשר כניסת מוסלמים להר בדומה למספרים שהיו בשנים קודמות. כלי התקשורת דיווחו על ההחלטה, אותה מסגרו כדחיית הדרישות של בן גביר להטיל הגבלות.

אלא שנתניהו הוא – תמיד – נתניהו. האזנה זהירה למילים שלו מגלה שמדובר בהצהרה דו-משמעית, שמותירה עמימות לגבי הגבלת כניסתם של מוסלמים אל הר הבית/חרם א-שריף. בצורה אופיינית, נתניהו מצליח להגיד באותו משפט דבר והיפוכו: "נעשה את הכל לשמור על חופש הפולחן בהר הבית תוך כדי שמירה מתאימה של צורכי הביטחון והבטיחות ונאפשר לציבור המוסלמי לחוג את החג".

מעבר לעובדה שראש הממשלה שוגה ומכנה את רמדאן חג, מה צריך להבין מהמשפט הזה? לכאורה, המשמעות היא שמוסלמים יוכלו להיכנס באין מפרע אל מתחם אל-אקצא. אלא ש"חופש הפולחן" שנתניהו מבטיח כפוף לדבריו לשיקולי ביטחון ובטיחות. שיקולים שמתקבלים באופן חד-צדדי בידי הרשויות הישראליות.

מה שברור הוא שנתניהו לא כלל בדבריו אמירה מפורשת שלא יוטלו הגבלות על כניסת מוסלמים אל המקום הקדוש, ובעצם השאיר פתוחה את האפשרות למנוע פולחן תקין וחופשי בהר. בתקשורת נכתב "נתניהו דחה את דרישת בן גביר: הרמדאן יחל ללא