אחד הסיפורים האהובים על אבא שלי, שעובד בענף הבניה כל חייו, הוא מאותה הפעם שבה הצליח ליפול לאיזו בור קטן בשטח ולשבור את קרסולו לחלוטין. בזמן שכל העובדים מסביב היו המומים למראה הרגל הפצועה אבא שלי, למוד התאונות, נתן הנחיות לכולם. לאחד הורה לקרוא לאמבולנס, לשני הסביר איך לחלץ את הרגל שלו ולקבע אותה ועל השלישי פקד להדליק לו מיד סיגריה לפני שהחובשים מגיעים. זה נגמר בניתוח וקיבוע עם פלטינות, ובכאבים שמהדהדים עד היום.

הוא אוהב לספר את הסיפור הזה כדוגמא לכמה היה מכור לסיגריות פעם ואיך הוא גיבור כי הפסיק לעשן, אבל מבחינתי זה סיפור על גבורה מסוג אחר, על היכולת שלו לשמור על צלילות ובדיחות הדעת גם במצבים קשים, ועל כמה מסוכנת היתה כל השנים העבודה שלו בשטח. בגשם, בשמש, מהשעות המוקדמות של היום וגם בלילה, בכבישים ובאתרי בניה, בין בורות וחפירות, משאיות וכלים כבדים. למזלי אצלו זה תמיד נגמר "רק" בפציעות.

> עיריית ת"א תהפוך את יד אליהו ליוקרתית, רק בלי התושבים שלה

נזכרתי בסיפור הזה כשראיתי את הפוסט שפרסמה הדס תגרי, מהקבוצה למאבק בתאונות הבניין, על פתיחת כביש 531 החדש "הכביש החשוב והיקר בישראל" שיפתח לתנועה הלילה לכל אורכו. כלי התקשורת הממסדיים הדגישו את עלותו העצומה של הכביש שסלילתו נמשכה כעשור – 4.7 מילארד שקל – אבל שכחו לציין מחיר אחד שגבה הכביש: מחיר הדמים של אנשי ענף הבניה. כלכלה ורווחים מסקרים במקום אחד, את ההרוגים סופרים, אם בכלל, במדורים אחרים. למה לערבב שמחת עשירים באבלם של עניים?

עוד בטרם פתיחתו, רק בחודשים האחרונים, גבה הכביש הזה שלושה קורבנות. ייתכן שיש לכך קשר לכך שקצב העבודות בוודאי גבר לקראת השקת הכביש הנוצץ, שהיזמית האחראית עליו היא החברה הלאומית לתשתיות "נתיבי ישראל". אחד מהם היה מודד, בדיוק כמו שהיה אבי במשך שנים רבות. קראו לו שולים לופטינסקי והוא היה בן 65 מפתח תקווה. הוא נהרג ב-1 בספטמבר 2016 במקטע רעננה דרום ליד מחלף סוקולוב בהוד השרון, כאשר משאית שנסעה לאחור דרסה אותו, החברה שאחראית על בניית אותו מקטע היא "שפיר הנדסה"..

חודש וחצי אחריו, ב-14 באוקטובר, נפל על משמרת אותו כביש 531, אחמד אלקרעאן בן ה-20, תושב כסייפה שבנגב. אלקרעאן, שהועסק כשומר באתר בניה במקטע הכביש באזור מחלף ח"ן באתר שהופעל גם הוא על ידי חברת "שפיר הנדסה". הוא נדרס על ידי שופל בשעות הבוקר המוקדמות בזמן שישן על מזרן באתר ונהרג במקום. הקורבן האחרון של הכביש היא חאלד סויטאת בן 47 מהכפר טבאש שבמועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה במחוז הצפון. הוא נהרג בבוקר ה-21 בפברואר האחרון, לאחר שקיר בטון התמוטט וקורה כבדה נפלה על ראשו, באתר באחריות "תען עבודות עפר". על פי הקבוצה למאבק בתאונות הבניין, הוא חולץ על ידי חבריו אולם נפגע באורח אנוש ולפראמדיקים של מד"א לא נותר אלא לקבוע את מותו.

בשנת 2016 נהרגו 48 עובדים בענף הבניה בתאונות עבודה. מתחילת השנה שילמו כבר עשרה עובדי בניה בחייהם על הזכות להרוויח מעט ולעבוד בתנאים קשים. האנשים האלו, שסוללים את כבישינו ובונים את בתינו מסכנים את חייהם באופן יומיומי, ולאף אחד לא אכפת.

> כל מה שאתם צריכים לדעת על מאבק הנכים לחיים בכבוד