שיר מפרסית: קול
מאת פרוע' פרוחזאד
כשעמדתי שם על ראש ההר
מאורך המסע כושלות רגליי
לעצמי אמרתי כי בפסגה הזו
אלוהים ישמע קולי כבר בוודאי
אל שחור העננים שבמרומים
שילחתי את התקווה שבעיניי
מעומק לבבי קולי בקע:
אני אוהבת אותו, אוהבת אלוהי!
קולי חדר את מעבה העלטה
מקיץ כוכבים נמים מתוך חלום
מול ההיכל, מאובק ותשוש מאוד
דפק בכוח על שער הפז שבמרום
מלאכים באלפי ידיים זעירות
פתחו את כל המנעולים בכוח
ונמלטו מאחורי נוצת ענן
מטירופו של קולי חסר המנוח
בין עמודי השיש התמירים
עצים ריחפו בערפל הירקרק
בתוך בריכת טללים צלולה, זכה
שטף קולי מעל גופו את האבק
האל היה שקוע בחלום
מבטו חבוי בין עפעפיו
קולי ילל בשקט אנחתו
אל תוך הערפל של שרעפיו
אך אוי כי עד לשחר הבהיר
עצומים נותרו הם עפעפיי האל
ונחו כך על ארובות עיניו
ועל תקווֹת קולי המתאבל
מעומק יגונו קולי זעק
"מתי תקיץ סוף סוף מתנומתך?!
אני נשרף באש תחתית השאול
אתה ברקיעים על מיטתך!"
וכי כמה פעמים יוכל לנסוק
קול דואב ומרוסק עד היכלו?
כשהנץ השחר ועלה
נדם ולא נשמע יותר קולו
אבל עדיין כשיורד הליל
תקווה קטנה פוצעת את שמיי
התכיר את הקול הזה אלי?
אני אוהבת אותו, אוהבת אלוהי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות.
אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה
אהבת את הכתבה הזאת?
כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
הצטרפו לחברות של מקומית אנונימיים
מי שתורמים ותורמות לנו באופן קבוע, הן מי שמאפשרות לנו לעשות עיתונות עצמאית, חריפה, חוקרת ולא מתפשרת.
יש לך חשבון? לחצו כאן להתחברות
