יוזמת משרד האוצר להגביל את שכר הבכירים בחברות פיננסיות מעוררת תמיהה במספר רמות.

ראשית, האוצר טוען שיש להטיל מגבלות דווקא על חברות פיננסיות מכיוון שהן מנהלות את כספי הציבור. לא ברור מה הקשר בין שני הדברים: חברות פיננסיות צריכות לנהל את כספי הציבור על פי סטנדרטים גבוהים, אבל הכנסותיהן (שמהן ממומנות משכורות הבכירים) מגיעות מתוך התשלום על השירותים שהן נותנות, בדיוק כמו חברות שנותנות שירותים קמעונאיים או שירותי בניה.

שנית, הדרך שבה האוצר רוצה להגביל את השכר היא באמצעות הטלת מס על כל חריגה מהתקרה של 3.5 מיליון ₪ לשנה. אבל מי ישלם את המס? לא הבכירים עצמם. גם לא מועצת המנהלים שאישרה את השכר זה. מי שישלם את המס הנוסף היא החברה עצמה, כלומר בעלי המניות. ורוב המניות הן בבעלות קרנות הפנסיה והחיסכון של הציבור הרחב. כלומר, לא די בכך שהציבור צריך לשלם את השכר המופרז של הבכירים – עכשיו הוא גם צריך לשלם מס על זה.

ההנחה שעומדת מאחורי הצעת האוצר היא שהחברות יגבילו את השכר מכיוון שהן לא ירצו לשלם את המס הנוסף, אבל מי שמקבל החלטות עבור "החברות" הם  אותם הבכירים שמקבלים את השכר המופרז וחברי הדירקטוריון שאישרו אותו. אם הם העדיפו לשלם סכומי עתק לעצמם על פני טובת החברה, מדוע שישנו את עמדתם רק בגלל שהעלות תהיה גבוהה יותר? כדי להתמודד עם בעיה זו, דורש האוצר ששכר חריג יאושר ע"י בעלי המניות של החברה. אלא שמי שמייצג את בעלי המניות – כלומר את הציבור – הן החברות הפיננסיות האחרות. לא מצב מבטיח במיוחד.

האמת היא שלא ברור מה מטריד את משרד האוצר בשכר הבכירים. הוא מרגיש שהם מרוויחים יותר מדי, שיש פה "חגיגה" על חשבון כספי הציבור. אבל זהו אותו משרד אוצר שדוחף את מדיניות ההפרטה ועומד מהצד מול "תספורות" למיניהן, שבאות גם הן על חשבון כספי הציבור. בהתחשב בכך ציניקן עשוי לטעון שמדובר במהלך פופוליסטי זול, שמטרתו להסיח את הדעת מדרכים מהותיות יותר להתמודד מהפערים החברתיים המתרחבים בישראל.

במקום תמרונים מורכבים שהשפעתם לא ברורה, ניתן להשתמש בדרך פשוטה ומוכחת לצמצם אי שוויון: להעלות את המסים על העשירים (כולל הבכירים בחברות פיננסיות), ולהשתמש בכסף כדי להפחית מסים על בעלי הכנסה נמוכה יותר, ולממן שיפורים בשירותים הממשלתיים וברשת הביטחון החברתית. בישראל, שבה המסים על עשירים נמוכים, המסים על המעמד הבינוני והנמוך גבוהים והשירותים החברתיים בהתדרדרות קשה, יש כר נרחב לשיפור בנושאים אלה. אין צורך בתכסיסים זולים.