newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

2015: השנה שבה החינוך הדתי-לאומי הרים ראשו

חינוך דתי לאומי, ובשמו המכובס: חינוך לערכים, הוא חינוך לאמת אחת שמצמצם את העצמאות והחופש של התלמידים. זאת הסיבה שמשרד החינוך בהובלתו של בנט מחרים ספרים, הצגות ומרצים

מאת:

לקראת סוף השנה התבשרנו כי משרד החינוך אסר ללמד את הספר "גדר חיה", שכתבה דורית רביניאן. וזאת מתוך "ראייה מערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם", כפי שפרסם עיתון "הארץ". וזהות העם היא יהודית לאומית, כמובן. החלטה שמתאימה כמו כפפה ליד לסיכום שלי לשנת 2015, מהזווית של המשרד שמוביל בנט: הסכנה שבשלילת עצמאותו של הילד וצמצום אופקיו באמצעות חינוך דתי לאומי, או בשמו הידוע יותר במדינה "חינוך לערכים".

חינוך דתי "על פי דרכו"

חינוך דתי מוסבר היטב בתנ"ך. לגבי מטרת החינוך כתוב "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב). "דרכו" היא דרכו של אלוהים, כלומר אמונה וקיום מצוות. כמו בפסוק "אשר יצווה את בניו, ושמרו דרך יהוה" (בראשית יח). מטרת החינוך היא אם כן להטביע בילד את האמונה באלוהים, חזק מספיק כך שלא יסטה ממנה עד סוף חייו.

יש כאלו המפרשים את "חנוך על פי דרכו" במובן של "דרכו של הילד". כביכול לכל ילד יש דרך חינוך מתאימה לו, ועל המחנך להתאים עצמו אליהם. אבל זה כמובן פירוש פוסט-מודרני של תורתנו. אדם דתי לא יכול לחשוב על זכות הילד לבחור לו דרך, שהרי זה עלול לדרדר אותנו לרב תרבותיות. ובעניין זה כבר אמר שר החינוך: יש רק אמת אחת. וזאת האמת של החינוך הדתי.

איך מחנכים לאמונה שלא תחלש עם השנים? גם זה כתוב: "איוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו" (משלי כז). כלומר – הילד הוא רע מיסודו ויש להוציא ממנו את הרוע (ולהכניס את האמונה) על ידי מכות. שבט הוא ענף עץ ירוק וגמיש, ששימש את הרועים כשוט להכוונת הכבשים בעדר. שבט מוסר הוא השוט המכוון את התנהגותם של הילדים.

כיום אסור להכות תלמידים, ולכן האלימות הפיזית מוחלפת באלימות פסיכולוגית. בתי הספר שלנו מלאים בכפייה, שנועדה לבטל את רצונו של הילד, את מאווייו, את החופש שלו, ולהכפיף אותם לאמונה באל, ולדרך החיים שהוא הכתיב.

חינוך לאומי לנאמנות

חינוך לאומי לא קיים בתורה, כי זאת המצאה מאוחרת, שירשנו מאומות העולם. גם כאן הרעיון הוא מאוד פשוט: "היסוד לכל המוסר הוא שליטה עצמית, השעבוד של דחף האנוכיות לאידיאל של הקהילה". את זה כתב יוהאן פיכטה, פדגוג פילוסוף גרמני שהמציא את החינוך הלאומי, בשנת 1806.

איך מחנכים לנאמנות והקרבה למען הלאום? פיכטה הבהיר למורים: "אם אתה רוצה להשפיע עליו, אתה צריך לעשות יותר מאשר רק לדבר אליו; אתה צריך לעצב אותו, ולעצב אותו בדרך כזו, שהוא לא יוכל לרצות אחרת מאשר אתה רוצה ממנו לרצות". אמרתי לכם – ביטול רצונו של הילד.

> מצע החינוך המיסיונרי של הבית היהודי

נפתלי בנט (אקטיבסטילס)

שר החינוך והאמת האחת, נפתלי בנט (אקטיבסטילס)

משמעת היא לא חינוך לערכים

ססמת החינוך לערכים מגיעה מהאמרה: "דרך ארץ קדמה לתורה". כלומר, קודם תתנהג כמו בנאדם, אחר כך נדבר על לימודים. מכאן רבים חושבים שראוי שבתי הספר יחנכו לערכים ולא יעסקו בהעברת ידע. נפתלי בנט, למשל, המליץ להורים להעביר את ילדיהם לחינוך הדתי, כי הוא "גאה בחינוך שמגדל צעירות וצעירים לערכים".

האומנם ערכים קודמים להשכלה? לא. יוהאן הרבארט, פדגוג פילוסוף גרמני, מי שהמציא את ההוראה המודרנית, טען שההשכלה מחנכת. הוא השאיר את מירב החינוך בידי ההורים, ואמר: "מסך כל הכוחות אשר יכולים לחנך אדם, יש לבית הספר רק חלק מוגדר, והוא גופי הידע". וזה לא מעט, שכן אדם מגבש לעצמו את השקפת עולמו ואת דרכי התנהגותו מתוך אוצר הידיעות, התובנות, המשמעויות וההתנסויות שאליהם הוא נחשף במהלך הלימודים.

על כן אמר הרבארט בשנת 1835: "קחו נא בחשבון האם זה חכם להתייחס להוראה כהצגה של דברים שיש לשננם בזיכרון, ולהשאיר למשמעת לבדה את המשימה לעשות בני אדם". כלומר, הוא הציע להמעיט בחינוך הנשען על משמעת (אלימות וביטול רצונו של הילד), ולהרבות בחינוך שבאמצעות השכלה. ככל שירחב חוג מחשבותיו של אדם, כך נקבל אדם טוב יותר.

חינוך באמצעות הוראה הוא חינוך שמרחיב את עולמו של הילד, ומאפשר לו לגבש את אישיותו.  מי שרוצה לכפות על הילד אמונה באלוהים או נאמנות ללאום, לא יכול להסכים לחינוך מאפשר שכזה. אם אמרנו שההשכלה פותחת אפשרויות, הרי חינוך דתי לאומי מצמצם אותן. כי יש רק דרך אחת שהיא נכונה, ואליה צריך לחנך.

אצל מי מצויה האמת?

חינוך דתי לאומי לערכים מבטל את היחיד, את מרחב ההשכלה שלו ואת עצמאותו, מסמא את עיניו מלראות את המציאות. המציאות היא מורכבת ופרשנותה מגוונת. כאשר אתה מתחנך לאמת אחת, אתה לא יכול לראות את המורכבות. לא כי אתה רע, אלא כי אין לך את הכלים. זאת הסיבה, למשל, שרבים בישראל מסרבים להכיר בכיבוש, גם אחרי 49 שנים. הם לא רואים אותו כי הוא לא קיים באמת שלהם. גם העם הפלסטיני לא קיים עבורם. באמת לא קיים – לא כאיזה שכנוע עצמי שקרי, אלא מתוך מגבלת האמצעים העומדים לרשותם לבחון את העולם.

וזאת גם הסיבה שמשרד החינוך מפחד לתת בידי הילדים ספר כגון "גדר חיה", כי הוא יודע שהם בורים, וחסרים את הכלים להתמודד עם מה שכתוב שם. וכדי לסיים גבוה, הנה אליס מילר, בספרה בראשית היה חינוך, שם היא תמצתה את כל הפוסט הזה למשפט חשוב אחד:

במילה 'חינוך' כלול הדימוי של מטרות מוגדרות שהחניך אמור להשיג – וכתוצאה מכך כבר מצמצמים את האפשרויות להתפתחותו

הלוואי שתבוא עלינו שנה של חינוך של אפשרויות והזדמנויות, ולא חינוך של שליטה ובורות.

> כשנתניהו יסתובב עם התג "ממומן על ידי שלדון אדלסון", נדבר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf