בין החורבות: שג׳עיה מתאוששת אחרי המתקפה הישראלית
תושבי שג׳עיה מתקשים לעכל את גודל ההרס. השכונה במזרח עזה, מתמודדת עם אובדן של מעל למאה תושבים, הרס תשתיות מוחלט, ועם זכרונות ההפצצה הישראלית
צילמו: אן פאק, באסל יאזורי, עזה. כתבה: אן פאק.
קבוצה של פלסטינים יושבים בפתחו של אחד הבניינים שנהרסו כליל בשכונת שג׳עיה, במזרח העיר עזה. מולם, אזור ענק שהיה פעם כולו מבנים מאוכלסים, ועתה כולו חורבות. המים זורמים ברחובות בגלל שמערכת הביוב ואספקת המים לבתים ניזוקה. חלק מהתושבים חופרים כדי לתקן אותם. ההרס כל כך גדול שהתושבים מוצאים עצמם חסרי אונים.
רובם מגיעים במשך היום אל הבתים, אבל הולכים לישון באזור אחר במהלך הלילה. רובם עדיין מנסים לעכל מה שקרה פה בשכונת שג׳עיה. האזור שהיה פעם שוקק חיים הפך לעיר רפאים, במיוחד בלילה. בגלל הרס תשתית החשמל, הכל חשוך.
> צאו ותראו את הדם ברחובות שג'עיה
כששאלתי את מאהר, תושב השכונה, מתי הוא מקווה שביתו יבנה שוב, הוא משך בכתפיו ואמר, "הכל תלוי בפוליטיקה". כמו רבים משכניו, מאהר איבד את ביתו. הוא בנה אותו קומה אחר קומה במשך 30 שנה. עוד כ-15 מבני משפחתו הם עתה מחוסרי דיור.
מאהר מספר: "השקענו את כל הכסף שלנו בבית הזה". עתה הוא צריך ללוות כסף בשביל לשכור מקום לינה עבור משפחתו. דמי השכירות בעזה עלו באופן חסר תקדים בגלל הכמות העצומה של עקורים פנימיים.

מאהר, תושב שג׳עיה, עומד לפני חורבות ביתו באזור שהופצץ קשות על ידי הצבא. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)
מזרח שג׳עיה, הוא אחד האזורים שהופצצו קשות במתקפה האחרונה על עזה. בלילה של ה-19 ליולי, במהלך אחת ההפצצות הקשות, ברחו תושבים רבים מהשכונה. חלקם רצו יחפים, בפיג׳מות מן הבתים. ביממה אחת בלבד, ההפגזות הישראליות הרגו יותר מ-60 מתושבי השכונה, חלקם ברחוב עצמו. אמבולנסים לא הצליחו לעבור ברחובות כדי לחלץ את הפצועים, שחלקם היו קבורים חיים תחת הריסות הבתים. שג׳עיה הופצצה שוב לאחר הפסקת האש ב-30 ליולי. אזור השוק הופצץ בזמן שאנשים רבים פקדו אותו. באותו יום בלבד נהרגו 17 פלסטינים ומעל 200 נפצעו, מתוכם גם חובשים ועיתונאים.
עבור רבים, פינוי הבתים היה טראומתי ביותר. "לא יכולנו לקחת כלום", מספר לי מאהר, על הלילה שבו עזב את ביתו. "ראינו שהמצב מחמיר. רצנו ברחובות, וראיתי אנשים רבים, אזרחים, נהרגים" הוא ממשיך לתאר.
במהלך הפסקת האש מאהר חזר אל הבית ההרוס. פלסטינים רבים מתגאים בכך שבנו את בתיהם בעצמם, בתנאי החיים הקשים בעזה, זהו הישג גדול. את אבדן הבית, שהוא גם העוגן של המשפחה, לא ניתן למדוד בכסף. כששאלתי את מאהר כיצד הוא מרגיש כעת, הוא ענה, "איך אפשר לתאר רגשות לנוכח בית הרוס?"
> "התחלקנו לקבוצות כדי שאם אחד מאיתנו ייהרג האחרים יישרדו"

כיתת בית ספר הרוסה בבית הספר סובהי אבו-קארש, אשר הופצץ על ידי הצבא במהלך המתקפה על שכונת שג׳עיה. מזרח עזה, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

המשפט: "כל מה שאתם צריכים זו פצצה", ליד פסוק מן התנ״ך, נכתב על ידי חיילים ישראליים בתוך בית בשכונת שג׳עיה. נראה ב-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

אוסף של חלקי פצצות ונשק ישראלי, שנותרו בבית הספר סובהי אבו-קראש, ונאספו על ידי התושבים. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות.
אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה
אהבת את הכתבה הזאת?
כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
הצטרפו לחברות של מקומית אנונימיים
מי שתורמים ותורמות לנו באופן קבוע, הן מי שמאפשרות לנו לעשות עיתונות עצמאית, חריפה, חוקרת ולא מתפשרת.
יש לך חשבון? לחצו כאן להתחברות

















