במקום להגיש לנתניהו את הלחי השניה, פשוט לעבור לפרסומות
אף אחד לא קבע שכלי התקשורת צריכים לעבור לדום ולשדר בשידור חי את מופע האימים של נתניהו נגדם. חופש הביטוי שהתקשורת צריכה לדאוג לו הוא לא של משפחת המלוכה מבלפור אלא של כל מי שחושב אחרת מהם
שתי החלטות בעייתיות נלקחו אתמול במערכות החדשות בטלוויזיה – הראשונה היא בכלל לשדר את הנאום של הוד רוממותו נתניהו הראשון בשידור חי. זמן שידור יקר הופקע לטובת מי שמסית ולא מוכן להתראיין לעיתונאים ולענות על שאלות אלא אם הם כתבי החצר של ערוץ 20. המערכות היו צריכות להחליט מראש להקליט, לערוך, ואז לשדר דיווח בהקשר הנכון ולפרשן בביקורתיות. המשוואה פשוטה וביבי מכיר אותה היטב: ייתן ראיונות ויתייחס לשאלות – יקבל זמן מסך. לא ייתן – לא יקבל.
הטעות השניה באה אחרי הטעות הבסיסית בקונספציה. גם אם כבר החלטתם לעצור הכל מלכת ולהעלות שידור חי מופרך וארוך – עדיין אפשר היה לתקן. התגובה הראויה, כבר בסנוקרת הראשונה שנתניהו ניסה להעיף לעבר התקשורת, היתה פשוט לעבור הלאה. ואז – לחזור לאופציה הראשונה: להקליט, לערוך, לדווח, לפרשן.
> סרבנית מצפון בדרך לכלא: "מסרבת להיות כלי בידי השלטון"
זה שהוא מואיל בטובו לדבר, לא אומר שצריך לשדר כל מילה שיוצאת לו מהפה. נאום נתניהו הראשון ורעייתו (תומר נויברג/פלאש90)
אף אחד לא קבע שחייבים להעביר בשידור חי כל מילה שהקיסר מואיל להוציא מבין שפתיו. יש עוד חדשות בעולם. קורים עוד דברים חוץ מהתקפי הפניקה של ביבי (נגיד, זוג המטורללים מוושינגטון ופיונגיאנג שתיכף משמידים את כולנו בלחיצת כפתור). נאומי שנאה של נתניהו הם לא באמת עניין חדש. זה קצת כמו שלג דאשתקד. ותרגישו סבבה עם עצמכם, כלבי השמירה של הדמוקרטיה – להתבטאויות של נתניהו לא קוראים ביקורת תקשורת, ולמה שהוא עשה אתמול לא קוראים "נאום לאומה" אלא תשדיר בחירות פנים ליכודניקי, וניסיון להשפיע על מערכת אכיפת החוק ולאיים על כל מי שלא מסכים איתו.
חברים יקרים בתקשורת הממסדית, כמו שביבי חוזר ואומר – הוא לא צריך אתכם. אם אתם לא בעד ביבי – אתם האויב. וזה לא באמת משנה אם אתם ימין או שמאל. לביבי יש פייסבוק, וטוויטר ויוטיוב. ואם לא אז יש לו עיתון, וערוץ מורשת שלם בטלוויזיה, ואת הבן שלו שיכול להשמיץ ברשת בשם בדוי, ומלאאאא טוקבקיסטים בתשלום, ועורכי דין שהם קרובי משפחה, ומפכ"ל ויועמ"ש. נאמר זאת כך יונית, אין שום צורך לדאוג לחופש הביטוי של קומיסר התקשורת לשעבר.
מי שיש צורך לדאוג להם הם חופש העיתונות, חופש הביטוי של אנשים שמעזים לחשוב אחרת ממשפחת נתניהו, והבטחון האישי והקבוצתי של האנשים שביבי מקבל במה חופשית שוב ושוב להסית נגדם. לתקשורת הממסדית יש אחריות, והיא חייבת לשים קו אדום.
אפשר כבר להודות בפה מלא שההחלטה של אילנה דיין, שבחרה להקריא בפנים נפולות מילה במילה את תגובת ההסתה והשקרים של נתניהו בתגובה לתחקיר שעשתה על הוד מלכותו, היתה טעות שפתחה את שערי גיהנום התגובות של משפחת נתניהו, שערים שלא נסגרו מאז. מול בריונים אסור להתקפל. צריך לעמוד זקופים ויציבים. לשלב ידיים בקו אחד. לנצל את הכוחות שעומדים לרשותנו. לפעמים זה אומר פשוט להחשיך את המסך, או לעבור לפרסומות.
> האלימות משתלמת? השוטרים מאום אל חיראן לא צפויים לעמוד לדין
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
