newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"להגיב לגזענות באי-אלימות": חמישה דיוקנאות של מפגינים בירושלים

מודאגים מההווה, נלחמים על העתיד. קולות של מפגינים נגד השנאה והקריאות לנקמה

מאת:

כתב וצילם: מוריאל רוטמן-זכר

ימים של מתיחות, גזענות ואלימות עוברים על ירושלים. לילה אחרי שמאות פעילי ימין צעדו ברחובות העיר בקריאות לנקמה ו"מוות לערבים", אחר הצהרים אלפי מפגינות ומפגינים, חילונים ודתיים בכיכר החתולות בירושלים לאירוע שאורגן על ידי קבוצת "תג מאיר", שפועלת נגד גזענות ופעולות שנאה.

הנואמים דיברו בעד נחמה במקום נקמה, נגד קיצוניות משני הצדדים ושרו ״שיר לשלום״. מולם התייצבו קומץ של פעילים כהניסטים שנראו משועממים והסתובבו וקרעו מדבקות של "שלום עכשיו".

כשהסתיים הטקס החלו פעילים בחולצות חד"ש ומרצ לקרוא לקהל להצטרף לצעדה לכיוון בית ראש הממשלה ולקרוא סיסמאות שהאשימו את שרי הממשלה בהתדרדרות המצב. תוך שתי דקות, הכהניסטים כבר עמדו מנגד והתחילו לצעוק סיסמאות משלהם. אחד מהם ניגש אל צועד, ניסה לקחת לו את הכיפה ואמר לו: ״אתה לא באמת יהודי״. בניגוד לחשש שלי שנהיה מעטים התחלנו לצעוד ואנשים הצטרפו אלינו, ולבית ראש הממשלה הגענו יותר מאלף פעילים, מלווים בקבוצת המתופפות והמתופפים.

> אלפים הפגינו נגד הגזענות והאלימות בירושלים

החלטתי לפנות לכמה מהמפגינות והמפגינים ולבקש מהם לספר לי במשפט אחד: למה את/ה פה? הנה התשובות שאספתי:

"באתי כי אני נגד גזענות"

"באתי כי אני נגד גזענות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"באתי כי אני נגד גזענות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"אני כאן בסולידריות עם ערבים ויהודים".

"אני כאן בסולידריות עם ערבים- ויהודים". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"אני כאן בסולידריות עם ערבים ויהודים". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"המדינה נהיית יותר ויותר גזענית… ואנחנו צריכים להתנגד".

"המדינה נהיית יותר ויותר גזענית... ואנחנו צריכים להתנגד". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"המדינה נהיית יותר ויותר גזענית… ואנחנו צריכים להתנגד". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"כי אני מאמין בכוח של אי-אלימות".

"כי אני מאמין בכוח של אי-אלימות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"כי אני מאמין בכוח של אי-אלימות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"כי אני מרגישה שעוד מעט לא יהיה לי מקום פה… אני לא יכולה לסבול את האלימות והגזענות… ממש, אני דואגת לעצמי ולילדים שלי. השבוע זו הפעם הראשונה בחיים שלי- ואני לא צעירה בכלל- שהרגשתי שאולי אני לא רוצה לגמור את החיים שלי פה. אולי… תן לי שנייה עד שאתה מצלם? שאני אפסיק לבכות". 

"כי אני מרגישה שעוד מעט לא יהיה לי מקום פה... אני לא יכולה לסבול את האלימות והגזענות... ממש, אני דואגת לעצמי ולילדים שלי. השבוע זו הפעם הראשונה בחיים שלי- ואני לא צעירה בכלל- שהרגשתי שאולי אני לא רוצה לגמור את החיים שלי פה. אולי... תן לי שנייה עד שאתה מצלם? שאני אפסיק לבכות".  (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

"כי אני מרגישה שעוד מעט לא יהיה לי מקום פה… אני לא יכולה לסבול את האלימות והגזענות… ממש, אני דואגת לעצמי ולילדים שלי. השבוע זו הפעם הראשונה בחיים שלי- ואני לא צעירה בכלל- שהרגשתי שאולי אני לא רוצה לגמור את החיים שלי פה. אולי… תן לי שנייה עד שאתה מצלם? שאני אפסיק לבכות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf