newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דו"ח OECD: בישראל לומדים פי שלושה יותר דת מהממוצע

הדוח השנתי לחינוך של ה-OECD חושף את המכבש המופעל על תלמידי בתי הספר היסודיים בארץ: הרבה יותר שעות לימוד, הרבה יותר ימי לימוד ו-14 אחוזים מתכנית החובה שמוקדשים ללימודי דת

מאת:

הנתון המדהים ביותר בדוח השנתי לשנת 2018 על מצב החינוך (Education at a Glance) של ארגון המדינות המפותחות (OECD), עולה מתוך ההשוואה בין תכניות הלימודים הנהוגות במדינות השונות: 14 אחוזים מזמן הלימודים בבתי הספר היסודיים בישראל מוקדשים ללימודי דת. פי שלושה מהנהוג בשאר המדינות. אמנם גם במדינות אחרות לומדים דת, אלא ששם ההיקף הוא מצומצם בהרבה, או שהוא נתון לבחירה של בתי הספר או ההורים. ישראל היא מדינה דתית כחובה לכל ילדיה, בכל מגזרי החינוך, ללא התחשבות בעמדות של הורי התלמידים.

הנתונים שאציג עולים מתוך הפרק הבוחן את תכנית לימודי החובה בחינוך היסודי, בהשוואה בין המדינות (לוחות פרק D1). על נושאים נוספים בדוח, כתבתי בשבוע שעבר. חשוב להדגיש שתכנית החובה היא החלק הנקבע על ידי המדינה באחידות לכל התלמידים. בחלק מהמדינות התלמידים לומדים שעות נוספות ותכנים נוספים במסגרת תכניות רשות, הנקבעות באחריות ובבחירה של רשות החינוך המקומית, בית הספר, ההורים או בחירה של התלמידים עצמם.

לומדים יותר, מצליחים פחות

המאפיין הבולט הראשון של תכנית החובה בישראל הוא שהיא לא נגמרת. הכול חשוב בעיני משרד החינוך, על הכול המשרד מחליט, ודבר אינו נתון לשיקול דעתם של בתי הספר, ההורים או התלמידים עצמם. תכנית החובה בבתי הספר היסודיים כוללת 959 שעות לימוד בממוצע בכל שנה, שהן 160 שעות בשנה יותר מאשר היקף תכנית החובה בממוצע המדינות. זה לא בהכרח שילדי העולם לומדים פחות, אלא שהם לא לומדים תכנית אחידה ומחייבת מטעם המדינה.

בחרתי לשם השוואה ארבע מדינות: יפן ופינלנד, אשר באופן קבוע תלמידיהן מגיעים להישגים הטובים ביותר במבחנים הבינלאומיים. ואסטוניה ופולין, שתי מדינות שערכו רפורמה מוצלחת במערכת החינוך שלהן, והן בין המדינות שהניבו את השיפור הגדול ביותר בהישגים, במהלך השנים האחרונות. למשל, במבחני פיז"ה לשנת 2015 באוריינות מדעים, תלמידי יפן ממוקמים במקום השני מבין שבעים המדינות שנבדקו, אסטוניה במקום השלישי, פינלנד במקום החמישי ופולין במקום ה-22, עדיין מעל ממוצע כלל המדינות. תלמידי ישראל ממוקמים מתחת לממוצע, במקום הארבעים!

כמו שאתם רואים, אין קשר בין משך הלימודים להצלחה. למרות פערי ההישגים לרעת ילדי ישראל, הם לומדים מאתיים שעות יותר מאשר ביפן, ושלוש מאות שעות יותר בכל שנה מאשר בפולין. כאשר בודקים את מספר ימי לימוד החובה בישראל, בהשוואה למדינות העולם, המצב ממש מפחיד. ישראל בולטת ומבודדת במעמדה הקיצוני (ראו בתרשים הבא): ילדי בית הספר היסודי מחויבים ל-219 ימי לימוד חובה בשנה, 34 ימים יותר מאשר ימי הלימוד בשנה בממוצע המדינות.

הרבה יותר מדי לימודי דת

השאלה הבאה היא מה עושים עם כל כך הרבה לימודי חובה בבית הספר היסודי? מה כל כך חשוב למדינה "להנחיל" לילדיה, שהיא לא מאפשרת בחירה לבתי הספר או לתלמידים עצמם? התשובה מתבררת מתוך ניתוח מרכיבי תכנית הלימודים, לפי תחומי הלימוד השונים. כיוון שבכל מדינה לומדים מספר שעות שונה, הנתונים מובאים באחוזים: כלומר, מה החלק היחסי של כל תחום דעת מתוך תכנית לימודי החובה בבית הספר היסודי.

בלוח הבא מובאת השוואה של פילוח תכנית לימודי החובה, בין ישראל לבין ממוצע המדינות. ניתן לראות שברוב התחומים אין הבדלים של ממש. בשפות ההבדלים מתקזזים בין לימודי שפת האם ללימודי שפה שניה ושלישית (ממילא, במדינות רבות יש יותר משפת אם אחת).

ההבדל הבולט ביותר הוא בלימודי הדת. 14 אחוזים מתכנית החובה של ילדי ישראל הצעירים מוקדשת ללימודי דת, פי שלושה מאשר בממוצע המדינות. כפי שניכר בתרשים, עודף לימודי הדת בישראל בא על חשבון חלקם של החינוך הגופני ונושאים רב תחומיים. בעוד שבכל העולם סדר החשיבות הוא: שפה, מתמטיקה, נושאים רב תחומיים, אומנות, מדע, חינוך גופני, חברה ורק בסוף – דת. הרי בישראל סדר העדיפות הוא כמעט הפוך: שפה, מתמטיקה, דת במקום השלישי ורק אחר כך: אומנות, מדע, חברה, חינוך גופני ורק בסוף נושאים רב תחומיים, שהם בעצם ההתייחסות האמיתית לעולם הממשי שמחוץ לכיתה.

בתרשים הבא תוכלו לראות שוב את הפער: אחוז לימודי הדת במדינות השונות מתוך תכנית לימודי החובה לבית הספר היסודי. איפה אנחנו ואיפה העולם. חשוב להדגיש כי בלוח לא מופיעות 13 מדינות נוספות (מתוך 32 מדינות שנבדקו), שבהן אין בכלל לימודי דת חובה מטעם המדינה: אוסטרליה, איסלנד, אסטוניה, ארה"ב, הולנד, סלובניה, פולין, פורטוגל, צ'כיה, קוריאה, קנדה, שוודיה ושוויץ.

זה לא אומר שבכל המדינות האלה אין חינוך דתי. זה אומר שבכל העולם לימודי הדת הן לבחירת הקהילות, בתי הספר או ההורים, ואילו בישראל ילדים לא יכולים להימלט מחינוך דתי, לא משנה מי הם הוריהם, ובמה הם מאמינים. להדגיש: אין כאן דבר כנגד לימודי דת, אלא נגד חלקה של המדינה כמי שכופה על הילדים לימודי דת.

תנו לנו אוטונומיה

על רקע מכבש עודף שעות הלימוד, ימי הלימוד, ותכני הלימוד הדתיים, חייבת להישמע הקריאה למתן אוטונומיה לקהילות ולבתי הספר בישראל. למרבה האבסורד, גם במשרד החינוך חושבים כך. במסמך שפרסם המשרד לאחרונה, בנושא "מרחבי אוטונומיה לבתי הספר", נכתב כי "לצד תכנית לימודים אחידה המייצרת מכנה משותף רחב לכלל התלמידים, יש לאפשר לבתי הספר תכנית לימודית המותאמת לצרכיו".

האמנם? אני מקווה שכותבי המסמך (שבחרו שלא להזדהות), יקראו את הדוח השנתי של OECD ויפנימו עד כמה הם רחוקים מהמציאות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מוש הפוך

איזה יופי, כותרת נהדרת ומוצלחת שמלא יקראו

ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול. ומשנה לא פחות מרתק, ונפלא, ומקסים, וחמוד, וחתול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf