newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך מצליחה מירי רגב לתעתע בכולם

כמו בוש הבן, שבבת אחת הפך מאיש האליטה האמריקאית הלבנה לבוקר טקסני בכובע ומגפיים, מאמצת מירי רגב בכוונה דמות מתלהמת וצעקנית. השמאל האשכנזי הגזעני מגיב מיד באופן אוטומטי, וגם למזרחים אין ברירה

מאת:

נועם חומסקי העיר פעם על ג'ורג' בוש הבן, שכשהוא הסתובב במסדרונות אוניברסיטת ייל ובית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, הוא לא לבש מגפיים וכובעי בוקרים, לא דיבר במבטא טקסני כבד, ולא עשה מעצמו צחוק על בסיס קבוע.

כל ההצגה הזאת של "ג'ורג' בוש הטקסני הפשוט והטיפש" היתה למעשה תרגיל פוליטי מבריק של יועצו הפוליטי קרל רוב. רוב שלח את בוש לאימון אצל קלינאי תקשורת כדי שילמד לדבר במבטא טקסני, וכנראה גם ביים מראש כמה מרגעיו המביכים של בוש. המטרה של רוב היתה פשוטה: להביא ליברלים לבנים מהאליטות של החוף המזרחי והחוף המערבי ללעוג בפומבי לבוש העילג והטיפש, הרדנק מטקסס (שנולד בקונטיקט ולמד כאמור באוניברסיטאות הטובות בעולם).

> כחלון ורגב, אתם קבלני הביצוע של ההגמוניה הלבנה

מתעתעת בכולם. שרת התרבות מירי רגב (צילום: פלאש90)

מתעתעת בכולם. שרת התרבות מירי רגב (צילום: פלאש90)

ברגע שהליברלים נפלו בפח ולעגו לו, ועל הדרך חשפו את הבוז שהם חשים כלפי לבנים עניים, קרל רוב ומכונת התעמולה הרפובליקנית יכלו לבוא לאותם הלבנים העניים שהיוו את בסיס התמיכה של בוש, להצביע על הלעג הזה ולהסביר להם שבוש הוא לא בן למשפחת אצולת נפט שנולד עם כפית זהב בפה, אלא קאובוי פשוט ממש כמוהם. בוש מבין אתכם, הוא אחד מכם, עובדה שהליברלים מניו יורק לועגים למבטא, למגפיים ולכובעים שלו.

למה אני מזכירה את כל זה? כי זה בדיוק, אבל בדיוק, הטריק של מירי רגב.

קשה לזכור את זה עכשיו, אבל באמצע העשור הקודם, תא"ל מירי רגב התמנתה לדוברת צה"ל, והיתה הדוברת הראשונה שצמחה מתוך היחידה, מתפקידים זוטרים ועד לפסגה. וזה אומר שני דברים: הראשון, שמירי רגב יותר טובה במשחק התקשורתי מכולנו. היא ממש לא טיפשה כמו שהיא רוצה שאשכנזים יגידו. היא מבינה את המשחק מצויין והיא משחקת אותו למופת. והדבר השני, שמירי רגב לא תמיד היתה הדמות המתלהמת והצעקנית שהיא אוהבת להציג היום. כשהיא התראיינה לתקשורת במדים, לא היה זכר ל"כפיים!" ו"גנבה" ושאר הצגות של אשה מזרחית בוטה ומתלהמת.

כפיים!

למעשה, במקרה של רגב אפשר ממש לזהות את הרגע שבו היא החליטה שהיא הולכת בכל הכוח על אסטרטגיית בוש-רוב: זו כנראה היתה אותה ההופעה הזכורה בדיון הפוליטי לקראת הבחירות לכנסת התשע-עשרה, בבית ברל בדצמבר 2012, מופע מתוכנן לפרטי פרטים שבו היא נתנה לנו בסאונדבייט אחד את "מירי רגב לא גנבה" ואת "כפיים", ומייד אחר כך נופפה בהתלהבות בדגל ישראל על הבמה.

שלא במפתיע, ההצגה עבדה לה מצויין. השמאל האשכנזי הגזעני לא יכל להתאפק מליפול למלכודת, ותקף אותה בגזענות בוטה ומבחילה מאז ועד היום. מירי רגב כמובן צוחקת על הטמבלים הגזענים כל הדרך לבנק, ובבחירות הבאות, כעבור שנתיים, כבר הצליחה למצב את עצמה כאשה החזקה ביותר במפלגת השלטון של ישראל.

ולא פחות חשוב מכך, הוא שלא רק אשכנזים גזענים לא יכולים לעמוד בפיתוי. גם מזרחים, מזרחים שמאלנים, לא יכולים שלא ליפול למלכודת הזאת ולצאת להגנת מירי רגב. יש לכך סיבה טובה: פרקטיקת הגסלייטינג האשכנזית, שמשכנעת את כולם שאין גזענות ושהכל המצאות של מזרחים היסטריים, היא פרקטיקה מרושעת במיוחד (ששמורה במקור לנפגעות אלימות מינית), שמכוונת כדי לגרום לאנשים לפקפק בשפיות של עצמם.

הפרקטיקה הזו שמה את המזרחים בעמדת מגננה מול הכחשת הגזענות האשכנזית, מה שמוביל לכך שכשמירי רגב מצליחה להוציא מהאשכנזים את הגזענות שלהם בשיא הבוטות והכיעור שלה, אי אפשר שלא לצאת נגדם להגנתה – הנה ההוכחה שגזענות והתנשאות אשכנזית היא עדיין מרכיב מרכזי בזהות השמאלנית בישראל!

וככה מירי רגב, אשפית ההצגות והתקשורת, מסובבת את השיח על גזענות בישראל על האצבע הקטנה. והאירוניה הגדולה? לא רק שהיא לא "סובלת" מגזענות, ודווקא מאוד נהנית ממנה, אלא שאת כל זה היא עושה כדי לקדם אידאולוגיה גזענית לא פחות, פשוט נגד ערבים ואפריקאים.

* תודה לליהי יונה על הדיון המחכים שהוליד את הפוסט הזה

> למה דוקא האמנות מוציאה את הימין הכל-יכול מהדעת? 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf