newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החבירה של נתניהו למטורפי העולם היא הזדמנות פז למתנגדי הכיבוש

הקשרים החמים בין שורת המנהיגים האנטי-דמוקרטיים שצומחים בעולם ובין ישראל הם אמנם טראגיים, אבל הם גם חושפים את מהותה האמיתית של המדיניות הישראלית ביחס לפלסטינים. בכך עושה נתניהו שירות לא רע למתנגדיו. לנו נותר רק להרים את הכפפה

מאת:

ביום שני השבוע, שעות לאחר שמועמד הימין הקיצוני ז'איר בולסונרו נבחר לנשיאות ברזיל, התקשר אליו ראש הממשלה נתניהו. נתניהו קיבל את הזמנתו של בולסונרו לברזיל והציע לו אחת משלו, זאת לצד הפרסומים על כוונת הנשיא הנבחר להעביר את השגרירות לירושלים.

בולסונרו הוא אדם גס ואלים. הצהרותיו הרבות והתוקפניות לא משאירות ספק בקשר למדיניות אותה הוא מתכנן להוביל. לצד זאת, הוא לא מהסס בתמיכתו בישראל ובמעשיה, והאמת – זה כבר לא מפתיע אף אחד. אחרי טראמפ, אורבן, מודי, דוטרטה ועוד זה נהיה די מובן מאליו שמנהיגי הימין הקיצוני יזדהו מיד עם ישראל, והיא תגמול להם בחיבוק חם. יש מעטים שזה עדיין מביך אותם, אך לפחות ראש הממשלה נתניהו חוגג וצוהל וקושר כתרים לעצמו משל הוא הוא היה זה שהביא לבחירתם.

אדם גס ואלים שהצהרותיו התוקפניות לא משאירות ספק בקשר למדיניות אותה הוא מתכנן להוביל. ז'איר בולסונרו (ויקיפדיהCC  3.0 Fabio Rodrigues Pozzebom)

ככל שישראל מתלהבת יותר מכל מיני שאריות הפסולת ששרדו מהמאות הקודמות ונבחרו בתמיכת פוטין, ככל שהנבחרים הללו מרגישים חובה להצהיר מיד על אטימותם לסבל הפלסטיני ועל מחויבות עמוקה להמשך הכיבוש, וככל שפרשנים מטעמם מעמיקים את הטענה המרכזית של הימין היום – הסוס שניצח במרוץ הוא הסוס המוסרי, החכם והיפה ביותר – כך מתנגדיהם מבינים עד כמה הכיבוש וממשלת ישראל חייבים את הגזענות והאנטי נאורות כדי להתקיים.

ההלימה בין האלימות והשנאה שהנבחרים השיכורים הללו מפיצים לבין התמיכה המוחלטת שלהם בישראל ובירושלים – בלי שאלות, בדיקות, ביקורת או אפילו הכרת הפרטים – היא מדהימה. ספק אם יש משהו שמוכיח את חוסר הרלוונטיות של כל ההצדקות "הליברליות" להתנחלויות ולכיבוש כמו התמיכה הזו. חבר המושבעים העולמי רואה בשידור ישיר מי הם עדי האופי של ישראל היום בעולם. נותר רק למתוח קו. מה שהכי מצחיק הוא שמשרד החוץ, ההסברה, הסוכנות, התגלית והתרמית, כולם כולל כולם עסוקים בלשווק את החבילה הזו בכל הכוח. מי שמנהל את זה היום הוא כמובן נתניהו, הטיפש שבין מסבירני ישראל, שכמעט כל הופעה שלו על במה בינלאומית מוכיחה אחד לאחד את כל טיעוני יריביו, ושמעולם לא שכנע אף מנהיג עולמי לשנות את דעתו (כמה מהם השתכנעו הפוך). אבל כבר מזמן זה הפך לקו הרשמי של ישראל. מעולם נאשם לא השקיע כל כך הרבה משאבים בטיעוני התביעה. אחרי כזו הגנה לא יישאר לישראל אלא לטעון לחוסר שפיות.

ההבנה הזו חודרת לכל מתנגדי גל המנהיגים החדש, והיא בשורה טובה לפלסטינים ולפעילים שמנסים במשך עשרות שנים לשכנע את מנהיגי העולם הליברלי שהכיבוש וההתנחלויות הן מופע גזל ונישול פשוט. חזק שדורס את החלש. שאין לכך קשר לשואה או לביטחון, שהמגמה של ישראל היא אך ורק להעמיק את הכיבוש עוד, ושזהו המכשול היחיד לשלום ותום הסכסוך. עכשיו, במימון ישראלי ובקלות יחסית, לומדת את זה האופוזיציה הפנימית והחיצונית, האינטליגנטית והעממית, הליברלית והפועלית.

יש כאלה בישראל שזה נראה להם פשוט וברור שעד טראמפ האמריקאים התנגדו לכיבוש, אבל מי שמכיר את הפרטים יודע שזו בדיחה. טראמפ לא תומך בכיבוש הרבה יותר מאשר אובמה וקלינטון, ואם כן זה רק עניין של סמנטיקה. כך גם לגבי שאר מנהיגי העולם המערבי. חלקם דחפו למשא ומתן יותר וחלקם פחות, אבל הגיבוי היה ועודנו כמעט מוחלט. כלכלית, מדינית ואפילו מוראלית, ישראל נהנתה תמיד מחיקה החמים של חברת האומות.

הבחירה של ישראל להעמיד את כל יחסי החוץ שלה על החצי של המשוגעים והמטורללים היא אמנם בחירה גרועה שאופיינית לעידן נתניהו, הפרנואיד והחרדתי, זה שפירק ממשלה על שמועות שלפיד חובר לחרדים והלך להציע לנוני מוזס בעצמו עסקה מפוקפקת. אידיוט של יחסי אנוש והבנה בדעת קהל. אבל היא לא כל הסיפור: טראמפ, אורבן, מודי, דוטרטה ועכשיו בולסונרו קפצו מצידם על העגלה בשמחה. הם רוכבים על הקרדיט הליברלי של ישראל כדי לזכות בנקודות לעצמם, וכך מחסלים מהר את הקרדיט הליברלי הזה, בבולמוס אכזרי. ממש כבשת הרש.

העובדה שחדלי האישים הללו נבחרו היא מצערת ואיומה, לעולם ולאזרחי מדינותיהם. כך גם העובדה שהם בחרו לתמוך במדיניות ישראל, ואפילו העובדה שישראל בוחרת להלל ולתמוך בהם חזרה. אך במצב העניינים הנוכחי, משנבחרו ומשבחרו לעשות כך, הם הותירו לנו משימה ראויה ואפשרית. ביום שבו ההיסטוריה תשליך אותם לפח העמוס שלה, המאבק לסיום הכיבוש, לתום הסכסוך ולמען השלום יכול למצוא את עצמו חזק ויציב יותר, עם שותפים חדשים ורבים שכבר שנים משתפים פעולה עם כל גחמה של ישראל.

מתנגדי הכיבוש צריכים עכשיו רק להרים מהרצפה. אין ספק שדרושה התנהלות גם מול הממשלים הנוכחיים, מטורפים ככל שיהיו, כמו שדרושה התנהלות מול ישראל, הצבא, המנהל האזרחי, בית המשפט, המשטרה ושאר גזירות שמים. אבל לצד זה הותירה לנו החבורה הצוהלת את המחנה הליברלי כולו לחרוש בו תלמים ובריתות, ללמד אותו מה קורה מעבר לקו הירוק, להאיר בפניו את הנעשה שם – לא מעט בחסותו, בעזרתו ובמימונו – ולהילחם יחד עם הצד השפוי של העולם. אם מערכת יחסי הציבור המשומנת של ישראל בחרה מרצונה החופשי ללכת אחרי החלילן מבלפור, אנחנו יכולים רק לברך על כך. לנו יש את כל השאר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf