newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם אפליה מתקנת על בסיס עדתי אפשרית בישראל?

לא חסרים מנגנונים טכניים ליישום אפליה מתקנת. הבעיה היא תמיד ברצון של בעלי הכח והנכסים בחברה לחלוק אותם עם אחרים

מאת:

בעקבות הידיעה על תגמול לרשימות מוניציפליות שיכללו ייצוג הולם לנשים, קוראת אורטל בן דיין בפייסבוק להכיל גם חובת ייצוג הולם של מזרחים בדירקטוריונים. הדיון בתגובות אצל בן דיין כבר עבר לשאלה של אפליה מתקנת בכלל, ובמיוחד בהקשר המזרחי. היו הרבה אנשים שהעירו שאין הגדרה ברורה למזרחי כמו שיש לאשה או לגבר, ולכן קשה יהיה ליצור מנגנון של אפליה מתקנת על בסיס עדתי. הנה שני הסנט שלי:

נתחיל בכך שאני תומך באפליה מתקנת. ראיתי טיעונים טובים לכאן ולכאן, והטרנד הנוכחי בפסיקה האמריקאית, אם אינני טועה, הוא נסיגה מהאפליה המתקנת בשם עקרון השוויון. אבל באופן אישי אני חושב שאפליה מתקנת היא הכלי הכי יעיל להביא לתיקון וסגירת פערים חברתיים. אני גם יכול לומר מנסיוני האישי במקומות שבהם יצא לי לשכור או למנות אנשים, שכל הרצון הטוב והמודעות הפוליטית לא שווים כמו האילוץ לגיוון מגדרי או אתני.

> כמו באמריקה: מה אפשר ללמוד מהדיון על פיצויים לשחורים

ברור גם שאין בעיה טכנית באפליה מתקנת כלפי ערבים או נשים בישראל, מפני שהקטגוריות האלו יחסית מופרדות ומובחנות. המוצא הוא סוגיה מורכבת יותר אצל יהודים. מצד אחד יש ריבוד חברתי מובהק בישראל – כלומר יש מקומות כמו האקדמיה או הכנסת או תפקידי שיפוט שבהם יש תת-ייצוג מזרחי מובהק, ולעומת זאת כמעט כל העניים היהודים בישראל הם מזרחים, ויש ייצוג ייתר של מזרחים בבתי הסוהר.

יש גם הרבה מחקרים על הדרכים החמקמקות יותר שבהן מזרחיות משפיעה על היחסים החברתיים בישראל – למשל בכל הנוגע לסיכוייו של מועמד להתקבל לעבודות מסוימות. השורה התחתונה היא שהתיקון החברתי דרוש, ובהקדם.

יש כמה סיבוכים שנוגעים לאפליה מתקנת על בסיס עדתי: ראשית, יש הרבה אנשים שהמוצא שלהם הוא חצי מזרחי-חצי אשכנזי (כמוני) או רבע-שלשת רבעים (כמו ילדי). אז איך מחשיבים אותנו? שנית, כמו שהעירו בדיון בפייסבוק, מזרחים, ערבים ורוסים (למשל) מהווים רוב באוכלוסיה, ובטח כשטוענים שגם נשים צריכות אפליה מתקנת, אז אולי פשוט נקבע נעשה אפליה נגד גברים אשכנזים יהודים? או שנקבע להם מכסת תקרה?

לא בטוח שזה רעיון כזה רע, אגב, כי היחסים המספריים רק מצביעים על האבסורד שבו קבוצת מיעוט (גברים אשכנזים יהודים) נהנית מייצוג יתר בממדים עצומים כל כך בכל המוסדות החברתיים החשובים.

אבל לדעתי יש רעיונות יומרניים פחות, שמסוגלים להתחיל ליצור שינוי, גם אם לא מהפכה כוללת. הנה דוגמה, שוב מהניסיון האישי שלי: בשנים האחרונות יצא לי לכתוב בקשות מלגות לטובת העמותה שמפעילה את האתר הזה. במקרה של חלק מהקרנות האמריקאיות צורף טופס Diversity, שמבקש מהפונה לפרט את הגיוון האנושי בארגון שלו, ובמיוחד בדרגי הניהול.

לפעמים זה סתם סעיף ולפעמים זו טבלה שלמה שבה אני ממלא כמה אנשים ממוצא מזרח תיכוני יש אצלנו, כמה נשים, כמה פלסטינים. אני לא צריך למלא שמות ספציפיים אלא רק מספרים, ואין לי מושג איך זה משפיע על בקשת המענק. יכול להיות שזה לא משפיע בכלל – אבל אפילו הצורך למלא את הטופס הזה גרם לי לחשוב על ייצוג הולם בעמותה ובמוסדות שלה.

אם ניקח את הרעיון הזה הלאה, על בסיס טבלה כזו קל לבנות אלגוריתם שיתגמל כל גוף על ייצוג הולם למגזרים מוחלשים, בלי להתחיל לכפות עליו מכסות ספציפיות של רוסים, מזרחים, נשים וכו'. כלומר – הטבלה תסוכם בציון מספרי. על פי זה אפשר לתת תמריצים חיוביים (כמו בחוק לקידום נשים ברשימות, שקישרתי אליו בפיסקה הראשונה), או לקבוע סף מסוים. נניח שמוסד X חייב להגיע לרמת ייצוג מגוון Y עד תאריך מסוים.

שיטה כזו לא כופה מועמדים לא מתאימים על הארגון ומשאירה בידיו חירות גדולה. יהיו חברות, עמותות או מוסדות שיבחרו נניח לייצג יותר נשים, חלק ייצגו יותר מזרחים, חלק ייצגו יותר פלסטינים – אבל יימנע המצב שבו דירקטוריון או רשימה יורכבו רק מגברים לבנים יהודים אשכנזים. מכיוון שמדובר בסיכום מספרי, הוא יכול לכלול כמות בלתי מוגבלת של קטגוריות (להט"ב, חרדים), וגם קטגוריות ביניים (חצי מזרחי).

כמובן שבאותה שיטה אפשר גם להצמיד ציון מספרי המבוסס על ייצוגיות למועמד למשרה (נניח בדירקטוריון), ממש כמו שאדם צובר נקודות זיכוי במס הכנסה על בסיס שיקולים חברתיים.

זה אולי לא פתרונות מושלמים אבל זו התחלה של הכנסת שיקולים עדתיים ומגדריים להרכבים של מוסדות חברתיים. ייתכן שאת ייצוג הנשים צריך לכפות באופן נפרד. אפשר גם לחשוב על עוד רעיונות כאלו. השורה התחתונה היא שבאפליה מתקנת הבעיה אינה טכנית. ניתן למצוא פתרונות לכל הסתייגות, למרות שאף אחד מהם לא יהיה מושלם. השאלה המהותית היא לא מנגנון הפיצוי, אלא הנכונות של בעלי הכח בחברה לחלק את הנכסים גם עם אחרים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf