newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי ידברו בכנס מרקס על "שיח זהויות"? גברים אשכנזים

בכנס שעוסק בדיון וביקורת על שיח זהויות אל מול השיח המעמדי, מתוך 27 דוברים יש שני ערבים, שש נשים, אפס יוצאי אתיופיה. גם הייצוג המזרחי ושל דוברי הרוסית כמעט לא קיים. אחד ממארגני הכנס: "מבין 27 הדוברים בכנס יש 27 עובדים שכירים ואפס בעלי הון"

מאת:

בסוף השבוע הקרוב יתקיים במועדון "הגדה השמאלית" בתל אביב, השייך למפלגת חד"ש, כנס מרקס השנתי. מארגני הכנס החליטו השנה למקד את הדיון "באחת מהגישות הרעיוניות הבולטות כיום בשמאל, המכונה 'פוליטיקת זהויות'", כך נכתב בהזמנה לאירוע. אולם הזהויות שייוצגו בכנס בפועל הן רובן של גברים אשכנזים.

כנס מרקס מתקיים בכל שנה החל מ-2007. בשנה שעברה הנושא המרכזי של הכנס היה "המרקסיזם בישראל ופלסטין". ב-2009 נדונו "המשבר הקפיטליסטי העולמי – פרספרקטיבות שמאליות". השנה החליטו מארגני הכנס לעסוק באחד הנושאים הלוהטים ביותר בשיח הציבורי כיום המכונה "פוליטיקת זהויות" ועוסק רבות בייצוג, יחסי מדכא-מדוכא, בהכרה בקבוצות השונות בחברה על מאפייניהן הייחודיים ובפירוק מבנים חברתיים שמשמרים את הכוח אצל קבוצות ספציפיות, בדרך כלל ממוצא מערבי וכמובן – גברים.

מארגני הכנס – שמו המלא אגב הוא "פוליטיקה מעמדית או 'שיח זהויות'?" (שיח זהויות במרכאות) – הגדירו כי "מטרת הכנס היא לפתח דיון סביב שאלות כגון: מהם השורשים ההיסטוריים של 'שיח הזהויות'; האם מרקסיסטים מתעלמים מדיכוי מגדרי ועדתי; בעלת-הון מזרחית ועובד-שכיר אשכנזי – מי מדכא את מי; האם יש משמעות לשאלה 'מי מדוכא יותר?'; האם נשים וגברים או יהודים וערבים יכולים לפעול יחד במאבקים משותפים; כלפי מי ביקורתית 'התיאוריה הביקורתית'; מהן פריבילגיות, למי יש אותן, ומה עושים עם זה; האם מעמד חברתי-כלכלי הוא קטגוריה דומה לקטגוריות דוגמת לאום, עדה ומגדר".

על שאלות מעניינות וחשובות אלה יזכו לדבר כאמור הרבה גברים, מעט נשים, עוד פחות פלסטינים ואחרים. ובמספרים: מתוך 27 דוברים ודוברות בכנס, שעוסק כאמור בשיח הזהויות, ידברו שש נשים ו-21 גברים, שני ערבים מול 25 יהודים, אפס יוצאי אתיופיה. גם הייצוג המזרחי ושל דוברי הרוסית כמעט לא קיים.

> ארגון העיתונאים פנה לנתניהו במחאה על סגירת כלי תקשורת ערבים

קרל מרקס

קרל מרקס

את העין תופס כמובן היעדר הייצוג הפלסטיני מכנס שמזוהה עם חד"ש, מפלגה שהמרבית המוחלטת כמעט של מצביעיה הם ערבים, ושבבחירות האחרונות רצה במסגרת של "הרשימה המשותפת". מדהימה עוד יותר העובדה שהשיח הציבורי הער במדינה על ייצוג, מגדר, מזרחים, יוצאי אתיופיה ואחרים לא מצליח לחלחל לפעילי מפלגה שמתיימרים לפעול למען שוויון.

מי הם הפועלים?

פנינו לאורי וולטמן, אחד ממארגני הכנס, ושאלנו אותו לגבי היעדר הייצוג של קבוצות שונות באוכלוסיה. בתגובה הסביר וולטמן כי "השאלה מה הרכב הדוברים מבחינה לאומית, עדתית ומגדרית היא שאלה שאין להקל בה ראש. חשוב לנו ריבוי קולות בין הדוברים בכנס מרקס, ונכונה הטענה שההרכב הנוכחי אינו משקף מספיק את הגיוון הקיים בחברה. כמארגנים פרסמנו קול קורא פתוח, אך גיוון אינו דבר אוטומטי, אלא דורש מאמץ מודע, שיש להגבירו ולהעמיקו".

עוד הוסיף וולטמן בהתייחס למספרים שהצגנו בפניהם כי "האופן בו הוצגה השאלה בדבר הרכב הדוברים מבחינה לאומית, עדתית, מגדרית, וכו', מקפל בתוכו חלק מהנחות היסוד שכנס מרקס מבקש להתווכח איתן. מארגני כנס מרקס, כצפוי, הם מרקסיסטים, ולכן הסוג היסודי של חלוקה שאנו רואים בעולם הוא חלוקה מעמדית. עבורנו, למשל, מעניין לציין שמבין 27 הדוברים בכנס יש 27 עובדים שכירים ו-0 בעלי הון. במובן עמוק יותר, אנחנו מזהים שמה שמכונה 'שיח הזהויות' מקדם גישות אשר על פניו נראות אולי ביקורתיות ושמאליות, אולם למעשה מאששות ומחזקות את הסדר החברתי הקיים. לקיים דיון רעיוני סביב השאלה הזו הוא אתגר חשוב עבור שמאל רדיקלי, דיון שלא תם ושיש להמשיכו".

אולם מבט חוזר ברשימת הדוברים בכנס מבהיר מיהם 27 השכירים עליהם מדבר וולטמן בגאווה. אלה כוללים גם חבר כנסת (דב חנין), דוקטורים, פרופסורים ואנשי אקדמיה, רובם חיים במרכז או בערים הגדולות. זהו מעמד הפועלים שידבר בכנס. הלוואי על כולנו להיות "שכירים" כאלה.

מי שמעוניינים במהפכה מעמדית לא יצליחו לקדם אותה אם ישארו מנותקים מהמשמעות הכבדה שיש למגדר ואתניות בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. גם כשמדברים על שיח מעמדי, ההתעלמות מהצבע והמגדר של הלוקחים חלק בשיח, ובעיקר ההתעלמות החוזרת ונשנית ממי שנעדרים ממנו, משאירה את הדיון בידיהן של אליטות שרק מתחלפות בניהן. האם זו המהפכה המדוברת?

אנשי הכנס מבקשים "להתמודד" עם שיח הזהויות, לא חלילה וחס ללמוד ממנו. כי מה יש לחבורת גברים אקדמאים ללמוד מנשים? ממזרחים? מאנשים עם ניסיון חיים שונה משלהם? מיוצאי אתיופיה שחתומים על המחאה הלוהטת ביותר כאן בשנים האחרונות? מאנשי הפריפריה?

כשהתבקש לאחרונה ראש ממשלת קנדה הנבחר, ג'סטין טרודו, להתייחס להרכב המגדרי של הקבינט שלו, המונה 50 אחוז נשים, הגיב בנונשלאנטיות: "משום שזו 2015". האם גם מאמיני מרקס מתכוונים יום אחד להצטרף למאה הנוכחית?

בשביל ראש ממשלת קנדה החדש, אלו החיים עצמם:

> אם היו מטפלים באלימות נגד נשים כמו שמטפלים בטרור

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf