newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרפורמה החדשה של הממשלה מסכנת את משק המזון הישראלי

תכנית הרפורמה החדשה של ממשלת ישראל לתמיכה בענף החקלאות מקדמת בפועל מהלכים לחיסול החקלאות המקומית ולהפיכתה לתלויית יבוא תוך פגיעה אנושה בפריפריה. מחר תתקיים עצרת מחאה כנגד התוכנית, ושלוש מועצות איזוריות ישביתו את שרותיהן

מאת:

ממשלת ישראל מובילה בשנים האחרונות מהלכים כלכליים התואמים את האג'נדה הניאו-ליברלית שלה: מניסיון להרוס את העבודה המאורגנת, דרך פגיעה בקצבאות של המוחלשים ביותר, הפיכת הנדל"ן לבועה ספקולטיבית, הפרטת שירותי הרווחה, ועתה – ניסיון בולט לחסל את החקלאות, המפרנסת עשרות אלפים מתושבי הפריפריה. זאת במסגרת תכנית חדשה לרפורמה במדיניות התמיכה בענף החקלאות.

בטענה של הורדת יוקר המחייה ממשלת ישראל פוגעת בזה אחר זה בענפי החקלאות השונים. חקלאי הערבה, למשל, נאלצו להפסיד מאות טונות של ירק ופרי בשל היעדר יכולת לשווק אותם במחיר שיכסה את ההוצאות שלהם. לא להרוויח חלילה, אלא רק לכסות הוצאות. לחקלאי הערבה קשה להתמודד עם מחירי היצף של עגבניות ירדניות או פלפלים ממרוקו. עם זאת, איך זה שלמשל השבוע, קילו פלפלים ירוקים עלה ברשתות השיווק 9.90 שקלים ותפוחים בין 10 ל-14 שקלים? פערי תיווך מטורפים.

גם ענפי הרפת והדגה סובלים מייבוא זול, במה שבענף טוענים שהם בבחינת מחירי היצף, של דגים מאסיה ובשר ומוצרי חלב מפולין, שעלותם לקמעונאי כרבע מעלות התוצרת הישראלית. עם זאת, פערי התיווך המטורפים מונעים מקהל הצרכנים בישראל ליהנות מההוזלה.

בממשלה רוצים לפרק את האגודות החקלאיות, לבטל את ההסדרים השונים ולהעביר את החקלאות לידי תאגידים פרטיים. את הקרקעות החקלאיות מבקשים להעביר ליזמי נדל"ן. את מכון וולקני, בעל השם העולמי במחקר ופיתוח חקלאי, מבקשים לסגור, למכור את הקרקעות עליהן הוא יושב, שסמוכות לראשון לציון, ולפתוח גרסא מוקטנת שלו אי שם בגליל.

> מאיפה מגיעים הביכורים: ביקורים אצל עובדי חקלאות

עובד חקלאות קוטף רימונים, שדה ניצן, ה-18 לאוקטובר, 2013. השכר הממוצע בשדה ניצן עומד על כ-17.5 ש״ח לשעה, עבור כ-8 עד שעות עבודה ביום, ללא תוספת משכורת עבור שעות נוספות. לאחר שביתה שקיימו העובדים הסכימו בעלי המשקים להעלות את השכר למשכורת יומית של כ-130 ש״ח. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

עובד חקלאות קוטף רימונים, שדה ניצן, ה-18 לאוקטובר, 2013.  (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מה יעשו הלולנים?

החקלאות הישראלית הייתה פעם סיבה לגאווה לאומית. ראשי ממשלה התפארו בנס של שדה בוקר, בפלפלים בערבה שהושקו במים מלוחים, במטעי הזיתים של חלוצה. ההתיישבות בעוטף עזה בדרום ובקו העימות בצפון היו על טהרת החקלאות: מטעי אבוקדו ופרי, לולי הודים על גדר המערכת בנחל עוז, במפלסים, בעין השלושה. לולי מטילות בצפון, ביישובים צמודי גדר כמו אביבים, זרעית וספסופה. החקלאות הייתה הסיבה שההתיישבות הזו קמה ויושבת על הגבול. בפריפריה הדרומית והצפונית אחוזי האבטלה גבוהים והאופק ההזדמנותי צר. אין היי טק, אין מסחר, והפרנסה מאירוח בצימרים היא בדוחק רב. אם החקלאות תיעלם משם, יש חשש שתתרחש נטישה המונית.

בין הנפגעים מתוכנית הממשלה נמצא ציבור הלולנים: על פי תוכנית לרפורמה במדיניות התמיכה בחקלאות, נבחנים תרחישים של התרת ייבוא בשר עוף וביצים. בין מסקנות התוכנית: את הלולנים המבוגרים (גיל העוסקים בענף הינו מעל 60) ממליצים לבחון לשלוח לפנסיה או לעבודות אחרות, באזורים שגם כך מוכים אבטלה. אחת התוכניות המוצעות מדברת על תשלום קצבת קיום, בסך 7000 שקלים, לכל לולן שיפרוש, כאשר במקביל, ישנה כוונה להפוך את הקרקעות החקלאיות עליהן יושבים הלולים לקרקע נדל"נית.

בקרב הלולנים בצפון הרוחות סוערות: מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, שלח מכתב לכלל המושבים והחקלאים וקרא להם להשתתף בעצרת המחאה של המגדלים בענף ההטלה אשר צפויה להתקיים מחר (שני) החל מהשעה 10:00 בכניסה הצפונית למושב אביבים על גדר המערכת. מחר תתקיים גם שביתה כללית של כל השירותים במועצות האזוריות מרום הגליל, מעלה יוסף ומבואות חרמון.

רק לאחרונה נדרשו בעלי המשקים הקטנים, המשפחתיים, לבצע השקעות גדולות בשיפור הלולים. רוב הלולנים במשקים הקטנים, המשפחתיים, גרים בקו העימות ובעוטף עזה. העיסוק בלולי הטלה הוא הפרנסה היחידה של המשפחות הללו מזה עשרות שנים. כל לולן מעניק עבודה לעוד כעשרה אנשים בפריפריה: עובדי משק, מובילים, רואה חשבון, טכנאי קירור ועוד. קריסת ענף הלול תחמיר את הקריסה הכלכלית בפריפריה.

> הרפורמה של כחלון: גזר דין מוות בעינויים למיליוני אפרוחים

ערימות של אפרוחים ממתינים לגריסה (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

סכנה לענף? ערימות של אפרוחים ממתינים לגריסה (צילום: החזית לשחרור בעלי חיים)

לא עסוקים בכשרות

לאחרונה ערכו הלולנים כנס חירום בכפר רופין. במהלך הכנס הסוער, סיפר בניהו מנדל, לולן ותיק מגבעת חן, שהיה מזכיר ארגון מגדלי עופות וכיום משמש כגזבר האגודה העולמית למדע עופות – סניף ישראל, כי בחו"ל, באירופה, נהוג להוסיף לתערובת המזון של העופות שומן חזירים.

בדיון שנערך השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת, נציג המגדלים יוסי אדוני העלה בעיה נוספת באשר לביצים המיובאות ואמר כי המגדלים בארץ מצווים להאכיל את התרנגולות במזון כשר לפסח חודש מראש. המזון הזה יקר מאוד, אך הם נוהגים כך לטובת הציבור החרדי המהדר בכשרות ולמען השקט הנפשי של שאר הצרכנים. לדבריו, בארץ מזינים את העופות בין היתר בשמן סויה, בעוד בחו"ל משתמשים בשומן חזיר ועלול להיות חשש שהן לא כשרות. סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, התייחס לכך ואמר כי משרד החקלאות לא עוסק בכשרות, אלא בבריאות העוף והצרכנים. לדבריו, לביצים המיובאות יש כשרות.

בראיון שערכתי עם הרב בר גיורא מהרבנות הראשית, אגב, אומרים כי אין בעיה הלכתית עם הביצים המיובאות. לדברי הרב חגי בר גיורא, מרכז בכיר באגף הכשרות הארצי ברבנות הראשית: "תרנגולת בטבע אוכלת לעתים תולעים. תולעים אינן כשרות, כשם שחזיר אינו כשר. אבל תולעים או שומן חזיר אינם מזונה הבלעדי של בתרנגולת, כי אם מרכיב במזונה".

עם זאת, יצויין כי בשנות השמונים, בזמן ממשלת יצחק שמיר ז"ל, שר החקלאות אריאל שרון אסר לייבא ביצים מתרנגולות שהוזנו בשומן חזיר.

בין ספסרי מזון לתנועת החרם

החוקר הבכיר גרי גרדנר, מה-Worldwatch Institute שבוושינגטון, מתריע מפני תלות מוחלטת בייבוא חקלאי. לדבריו, תלות כזו עלולה להוביל מדינות לכדי משבר עמוק ואבדן יכולתן למשול. על פי הדוח, מאז שנת 1961 חלה עלייה של 57 אחוזים ביבוא מזון ושליש ממדינות העולם נסמכות על יבוא על מנת לספק את צרכי המזון שלהן.

עוד קובע הדו"ח כי הפיכת שוק חקלאי למוטה יבוא יוצרת שתי סכנות ברורות ומיידיות: הראשונה, שלא כל המדינות בעולם יכולות להפוך ליבואניות מזון, מאחר והיקפי הביקוש עלולים לעלות על היקפי ההיצע, מה שעלול להוביל למחסור ועליית מחירים תלולה. המדינות המספקות מזון בעצמן חוות מעת לעת אירועים אקלימיים או פוליטיים העלולים לפגוע בתפוקה שלהן. השנייה: תלות מוגברת בייבוא חקלאי הופכת מדינה לפגיעה מבחינה אסטרטגית, בין אם בגלל אירועים אקלימיים אצל הספקית או רצונה לתמרן מבחינת פוליטית את המדינה היבואנית, שהופכת להיות תלויה בהן.

ישראל, במקרה הזה, עלולה למצוא עצמה מחזרת אחרי הפתחים בניסיון לקנות תוצרת חקלאית שפעם גידלה פה בשפע ובאיכות. בחיסול החקלאות, הממשלה הנוכחית נותנת את הביטחון התזונתי של תושבי ישראל על מגש של כסף לידיהן של תנועות החרם. בסבב הלחימה הבא, שהוא רק עניין של זמן, חברות תעופה והובלה ימית עלולות להפסיק את ההגעה לישראל, כמו שכבר קרה. בהחלט ייתכן כי סוחרים זריזים יאגרו מזון ויספסרו בו. הרי בשוק הנדל"ן זה כך.

הדוח קובע במסקנות שלו כי "יש להימנע ככל האפשר מאסטרטגיית יבוא מזון ולהשתמש בה במשורה. מדינות המסוגלות ליצור את התצרוכת החקלאית בעצמן, חייבות לשמר את המשאבים החקלאיים ככל האפשר".

גילוי נאות: הכותב עורך את עיתון "משק העופות".

> הממשלה תשקיע פי ארבעה בפיצוי שמיטה לחקלאים מאשר בביטחון תזונתי

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

טסט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf