newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כיצד יכולה ישראל להקטין את הסיכוי להתפרצות אלימה בצפון?

הסלמת הרטוריקה הלוחמנית מול חזבאללה והסיוע לארגוני האופוזיציה הסוריים עלולים להוביל את ישראל למערכה צבאית שאיש לא מעוניין בה. האינטרס הישראלי הוא בייצוב המצב הפוליטי במזרח התיכון, אבל זה לא יקרה בלי פתרון הסכסוך עם הפלסטינים וסיום הכיבוש

מאת:

כותב אורח: אשר קאופמן

ב"כנס הרצליה" האחרון אמר ראש אמ"ן, האלוף הרצי לוי, כי "איראן, משטר אסד וחיזבאללה – זה האיום המרכזי על האזור, עם הקרנות לעולם וסיכון ראשי למדינת ישראל". עוד הוא הוסיף כי "רואים בצורה ברורה את חיזבאללה בונה תעשייה צבאית עם ידע איראני, מייצר אמצעי לחימה ומעביר אותם לדרום לבנון". שנה לפני כן, ב"כנס הרצליה" הקודם, טען האלוף לוי ביחד עם פוליטיקאים ואנשי צבא אחרים דברים דומים לגבי האיום הנובע מהברית בין איראן, משטר אסד וחזבאללה ועל כך שנדמה שסיבוב אלים נוסף בין חזבאללה לישראל הוא רק שאלה של זמן.

חסן נסראללה, מצדו, מקפיד גם הוא לאיים על ישראל חדשות לבקרים ולהזהירה שבמלחמה הבאה, הבלתי נמנעת, כל שטחה של ישראל יהיה חשוף לטווח הטילים שברשות הארגון וכי חזבאללה עשוי להפתיע ואף לכבוש חלקים מצפון הארץ. בנאומו ב"יום ירושלים" האחרון הוא אף הוסיף שבמלחמה הבאה אלפי מתנדבים מוסלמים מרחבי העולם יצטרפו למערכה נגד ישראל. דומה כי בריטואל קבוע שולחים זה לזה בכירים ישראלים וראשי חזבאללה מסרים מאיימים על המערכה הבאה שתביא אחת ולתמיד לתבוסתו של הצד השני. אמנם לשני הצדדים אין אינטרס מידי לפריצתה של המערכה הזאת – חזבאללה שקוע עד צוואר במלחמה בסוריה ולישראל נוח השקט בן למעלה מעשור בצפון –  אך לעתים נדירות פורצות מלחמות מתוך חישוב מבוקר של אחד הגורמים המעורבים בה.

> אהוד ברק, מה עשית בקיץ האחרון?

מחיר המעורבות הישראלית במלחמה בסוריה

תקריות הירי האחרונות ברמת הגולן מחדדות את הסכנה הגלומה בגבול הצפון. גבול סוריה לאורך רמת הגולן נמצא עדיין ברובו בשליטת כוחות האופוזיציה, ובחודשים האחרונים משטר אסד ובני בריתו מפנים את תשומת לבם ואת חלק ממשאביהם הצבאיים לכיבוש האזור. למרות שבאופן רשמי ישראל חוזרת ואומרת שאין היא מתערבת במלחמת האזרחים הסורית, זה סוד גלוי שהיא מספקת סיוע הומינטרי וחומרי לחלק מארגוני האופוזיציה הפועלים בסמוך לרמת הגולן. לאחרונה אף צוטט אחד מראשי ארגוני האופוזיציה ברמת הגולן, פורסאן אל-ג'ולאן, באומרו שללא הסיוע הישראלי ארגונו לא היה שורד את המלחמה. נראה כי עקב התגברות הסיוע הישראלי לארגונים סוריים באזור, הסיכוי לחיכוכים צבאיים בין ישראל למשטר אסד ובני בריתו הולכים וגדלים. אמנם הצבא הסורי לא מהווה איום בעל משמעות אסטרטגית לישראל, אך בריתו עם חזבאללה ואיראן עלולה להפוך הדרדרות מקומית שולית למערכה אזורית שתממש את האיומים החוזרים ונשנים בין ישראל לחזבאללה.

מלחמת האזרחים בסוריה והשלכותיה האזוריות מעלה שאלות רבות לגבי ישראל. מה שהחל כמאבק פנים סורי על שליטה במדינה כבר מזמן הפך למערכת מורכבת של קונפליקטים אזוריים חוצי גבולות עם שלוחות גלובליות לאירופה, אפריקה ועוד. האם ועד מתי תוכל ישראל למנוע את זליגת המלחמה לתחומה? האם ישראל יכולה לנקוט במהלכים ספציפיים להקטנת הסיכוי להתפרצות אלימה בגבול הצפון? האם קשורה וכיצד משפיעה מלחמת האזרחים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

האינטרס הישראלי הוא כמובן לשמור את ישראל מחוץ למעגל האלימות האזורי הקשור למלחמת האזרחים הסורית. אולם הסיוע הישראלי לארגונים סוריים ברמת הגולן פותח פתח להגברת המעורבות הישראלית במלחמה. אמנם לא נראה שלחזבאלללה יש כרגע אינטרס בפתיחת חזית נגד ישראל, אך לו התערבה ישראל באופן ישיר במלחמה היה הדבר מאפשר לארגון להגדיר את מאבקו הצבאי בסוריה כחלק מאסטרטגיית ההתנגדות שלו נגד הציונות. מלחמת האזרחים אמנם רחוקה מסיומה, אולם נראה כי ארגוני האופוזיציה נאבקים עתה קרב מאסף. חזבאללה תמיד הגדיר את המלחמה כמאבק בין ציר ההתנגדות למערב ולציונות לבין הכוחות הראקציונריים התומכים בישראל. עתה, בשלב הזה של המלחמה בסוריה, נראה כי מעורבות ישירה יותר של ישראל תסייע לחזבאללה לשווק באופן משכנע יותר את המלחמה בסוריה כחלק מתנועת ההתנגדות שלו.

> למה העצם שזרק ביבי נתקעה בגרונם של הנכים?

האם ועד מתי תוכל ישראל למנוע את זליגת מלחמת האזרחים הסורית לתחומה? (חיילים בגבול לבנון, 2009. צילום:חאמד אלמקט/פלאש90)

האתגר הכפול של ישראל

מה צריכה ישראל לעשות כדי להקטין את האפשרות להתפרצות אלימה בצפון? הפחתת הרטוריקה המלחמתית היא צעד פשוט ומתבקש. צמצום הסיוע לסורים הסמוכים לגבול לצרכים הומניטריים בלבד עשוי גם הוא להקטין את פוטנציאל החיכוך. אולם נדרשת מדיניות רחבה יותר המתייחסת לרמה האזורית האסטרטגית, וכאן מצוי לא רק האתגר הסורי אלא גם אתגר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ממשלת ישראל הנוכחית ורבים אחרים בארץ יטענו שמבחינת ישראל אין קשר בן השניים. מלחמת האזרחים בסוריה היא עניין בין-ערבי או בין-מוסלמי, ואילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא עניין פנימי בין שני העמים הקשור למאבק על שליטה על הארץ.

אמנם תפיסה זו אינה מופרכת, אולם היא מתעלמת מהתמונה הרחבה יותר של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ומהעובדה שאי פתרונו מזין מתחים וסכסוכים אזוריים ומספק לגיטמציה למגמות אנטי-ישראליות באזור. דמיינו רק את מעמדו וכוחו של חזבאללה לו פלסטינים וישראלים היו מגיעים להסכמות על חיים משותפים בארץ. חזבאללה זקוק להמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני כי ככל שהלה מחריף כך מתחזקת הלגיטימציה של הארגון להמשך מאבקו בישראל.

כך ניצבת ישראל בפני שני אתגרים ביטחוניים שבסיכומו של יום קשורים זה בזה. האחד מול חזבאללה ואיראן, אתגר שהוא צבאי במהותו ושעלול להוביל לסוג של מלחמה שהחברה הישראלית לא התמודדה איתה בעבר מעולם. השני מול הפלסטינים, אתגר שנתפס בישראל כביטחוני אך לא ניתן להשוותו לאיום הצבאי שמציבים ארגון חזבאללה ופטרונו איראן, כי לפלסטינים – גם לא לחמאס בעזה – אין הכלים הצבאיים העלולים להציב את ישראל בפני אתגר בטחוני אסטרטגי וקיומי. למעשה, האויב הגדול ביותר של ישראל אל מול הפלסטינים הוא ישראל עצמה. המשך הכיבוש והכרסום ההדרגתי במערכות השלטון הדמוקרטיות הן הן האויב מספר אחת של החברה הישראלית.

> סרבנית המצפון עתליה בן-אבא שוחררה מהכלא הצבאי

דמיינו את מעמדו וכוחו של חזבאללה לו פלסטינים וישראלים היו מגיעים להסכמות על חיים משותפים בארץ (תיירים בגבול ישראל-סוריה. צילום: באסל עווידאת/פלאש90)

הפלסטינים הם חלק מהמשוואה

ההערכה הרווחת בארץ היא כי המשך מלחמת האזרחים הסורית פועל לטובת ישראל. הנה סוריה, שפעם ניצבה בחזית המאבק מול ישראל, התפרקה לגורמים ואינה מהווה עוד איום על המדינה. שאלת החזרת רמת הגולן לסוריה ירדה מהפרק ואינה מעסיקה עוד את הקהילה הבינלאומית. אל מול התפרקות סוריה, תימן ולוב ואל מול היריבות האזורית המתעצמת בין איראן לערב הסעודית, הסטאטוס קוו המתבטא בשליטת ישראל בשטחים הפלסטינים וברמת הגולן יכול להימשך לזמן בלתי מוגבל. אולם גישה זו היא קצרת ראייה בכך שהיא מתבססת על ההערכה שהתוהו ובוהו האזורי משרת את ישראל.

האינטרס הישראלי, כמו גם הבינלאומי, חייב לשאוף לסיום מלחמת האזרחים בסוריה ולייצוב המצב הפוליטי במזרח התיכון. לרוע המזל, הכוחות המקומיים, האזוריים והבינלאומיים שעניינם התססת האזור וליבוי הסכסוכים בו שולטים בכיפה. האו"ם והמערכת הבינלאומית בכלל ניצבים בפני לחצים רבים שמקטינים את הסיכוי להתערבות קונסטרקטיבית לסיום הלחימה בסוריה ולתחילת שיקומה. בסופו של יום תישאר ישראל עם אותם האתגרים שגם אם הם נראים בלתי קשורים, למעשה הם תלויים זה בה. האחד הוא הסכסוך עם הפלסטינים, והשני הוא ההתמודדות עם ציר איראן-חזבאללה בסוריה ובלבנון. האחד לא ייפתר בלי השני.

פרופסור אשר קאופמן הוא ראש המכון ללימודי שלום בינלאומי באוניברסיטת נוטרדאם בארה"ב. תחומי מחקריו כוללים את יחסי סוריה, לבנון וישראל.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

טסט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf