חוק איסור הכניסה לתומכי החרם: עונש קודם כל לפלסטינים

החוק החדש, שאושר אמש בקריאה שלישית בכנסת, הוא הוכחה לכך שהפלסטינים הם האסירים שלנו. את מחיר שחרורם, אנחנו פשוט לא מוכנים לשלם

מאת:

החוק האוסר על כניסת מי שתומכים בחרם על ישראל או ההתנחלויות, שעבר בכנסת אתמול (ב׳), הוא בעיקר דוגמה נוספת לאופן שבו ישראל מחזיקה את הפלסטינים כאסיריה. החוק לא ישפיע מאוד על הכניסה לתחומי הקו הירוק, אלא בעיקר על הכניסה לשטחים, שכן רוב מי שמגיע לרשות תומך – יש לשער – בהתנגדות להתנחלויות או בחרם.

מכיוון שישראל שולטת בכל מעברי הכניסה לרשות הפלסטינית בגדה, מדובר בהבט נוסף שבו הפלסטינים הם פשוט האסירים של מדינת ישראל, בלי יכולת לעזוב (בלי אישור), לחזור (בלי אישור) וכעת גם לקבל מבקרים. וכמובן שיש עוד מגבלות רבות ונוספות, שהצבעה וייצוג פוליטי הן רק הקצה שלהן.

> למה בחרתי להצטרף לתנועת החרם על ישראל

ממשיך לכלוא פלסטינים. בצלאל סמוטריץ', ממשיך החוק אותו יזם ינון מגל (מרים אלסטר / פלאש90)

ממשיך לכלוא פלסטינים. בצלאל סמוטריץ', ממשיך החוק אותו יזם ינון מגל (מרים אלסטר/פלאש90)

כמו בכלא, ישראל מאפשרת למרבית האסירים לנהל את ענייניהם – ההסדר הקרוי הרשות הפלסטינית – כל עוד הם מתנהגים יפה. קצת כמו הקנטינה. התנאי הוא שיתוף הפעולה הבטחוני – לרשות הפלסטינית אין שום קשר לזכויות (כי היא לא מעניקה לפלסטינים זכויות, וגם לא היתה יכולה אם היתה רוצה). היא צ'ופר קטן שמוריד את הלחץ מהאוכלוסיה בתמורה לקבלה בהכנעה של מעמדה כאסירים.

ובינתיים, ישראל מייצאת את הידע והכישרון והטכנולוגיה שהיא פיתחה לשליטה על בני אדם נגד רצונם – סחורה מאוד מבוקשת לכל מנהיג, במיוחד בכיוון שאליו העולם הולך כרגע.

זה המצב. לא תהליך שלום ולא ויכוח בין שתי מדינות או אחת. אפילו הדיון על האפרטהייד הוא בעיקר שעשוע אינטלקטואלי ליהודים ולשמאלנים. המציאות היא כלא, והאסירים ימשיכו להיות מוחזקים בכח כל עוד אפשר, מפני לשלחרורם יהיה מחיר, ואותו אנחנו לא מוכנים לשלם.

לשמאל אין שום משמעות בסיפור הזה. ההצעות של מרבית המערכת הפוליטית, כמו תוכנית 10 הנקודות של הרצוג, הן וריאציה אחרת על הכלא. יותר בנוסח עזה מאשר הגדה. אף פלסטיני שפוי לא יקנה את זה, ולכן שום תוכנית כזו לא תצא אל הפועל. ואולי טוב שכך. הפיתרון האמיתי היחיד כרוך בחיסול הכלא והענקת חירות מלאה לפלסטינים, בכל מסגרת שזו לא תהיה (מדינה אחת, שתיים, קונפדרציה). ולזה כרגע מעט מאוד ישראלים-יהודים מוכנים.

> חדר עם נוף לבטון מדכא: בנקסי פותח מלון ומיצג חדש בבית לחם

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מוביל קו יותר חברתי, פתוח לשותפויות, שקול ומתון. מנצור עבאס, יו"ר רע"מ (צילום: אורן זיו)

מוביל קו יותר חברתי, פתוח לשותפויות, שקול ומתון. מנצור עבאס, יו"ר רע"מ (צילום: אורן זיו)

מנסור עבאס כוכב עליון

מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס מנסור עבאס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf