newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סמל פמיניסטי לערביות באשר הן: פרידה מזאהה חדיד

רק במותה זכיתי לשמוע על זאהה חדיד, אדריכלית בחסד, אישה גדולה מהחיים, וכנראה היחידה בעולם שהייתה מעזה לבנות בלב דוחא אצטדיון בצורת וגינה

מאת:

את כל זמני הפנוי בסוף השבוע ביליתי בהיכרות עם אישה שהלכה לעולמה. לא שמעתי עליה קודם, לא הכרתי את פועלה, אך מפעל חייה מרגש אותי יותר ויותר עם כל ראיון עמה שאני מוצאת, בניסיון להתוודע אל האייקון הנשי הערבי הפמיניסטי הענק הזה שנסתר ממני כל השנים.

עם כל תמונה של אחד מהמבנים הגאוניים שהיא ילדה לאוויר האנושות, נפעם לבי מחדש. זוהי זאהה חדיד, אדריכלית עיראקית שחיה בלונדון, שהשאירה אחרי מותה עיצובים ומבנים עוצרי נשמה בכל פינה בעולם, סיפור חיים מאלף, ופרסים יוקרתיים שקטפה בעולם האדריכלות, הייתה לאישה הראשונה בתעשיית ההנדסה ובטח הערבייה הראשונה שזוכה בהם.

אני כועסת על הבורות שלי: איך לא שמעתי עליה קודם, עד שדיווחו על מותה הפתאומי בעקבות התקף לב בגיל 65 במהדורת ה-BBC, אל-ג'זירה ו-CNN? זאהה חדיד, מתברר, לא הייתה רק אדריכלית מחוננת אלא גם בנאדם מסקרן במיוחד. הקשבתי ארוכות לראיונות שנתנה בחייה, וזיהיתי את הפילוסופית הפמיניסטית החבויה בה.

> תקרית יערי-וייס: מי בכלל צריך פרשנים לענייני ערבים?

זאהה חדיד (arcticpenguin CC BY-NC 2.0)

זאהה חדיד (arcticpenguin CC BY-NC 2.0)

אף אחד בעולם הערבי לא דאג לתת לה את הבמה והמקום הראוי לה, לילדה השובבה הזאת, שנולדה במוסול בעיראק, למדה בביירות מתמטיקה ועברה ללמוד בלונדון אדריכלות בתחילת שנות השבעים. במובן מסוים, טוב שהיא נשארה לה בלונדון, אחרת אני לא יכולה לתאר לעצמי מה היה קורה לגאונה הזאת במוסול בצל כיבוש עיראק ב-2003, והמלחמות שלא יודעות סוף שם מאז.

פעם שאלה אותה מראיינת חיננית ויפה מלבנון: "איך זה להיות אישה בעולם האדריכלות ששולטים בו גברים?" – "אני, כמו שאת רואה, אישה", ענתה חדיד. "לא הייתי אף פעם גבר. לכן אני לא יודעת דבר אחר מלבד להיות אישה. אני מה שאני והם יסתדרו". בראיון אחר אמרה: "בעולם הערבי נתנו לי כבוד של מלכה מפורסמת, אבל אני חיפשתי כבוד של אדריכלית מוכשרת. אין להם בעיה עם היותי אישה, יש להם בעיה עם היותי אדריכלית ערבייה. אם הייתי אדריכלית אמריקאית הייתי זוכה בהרבה כבוד ועבודה בעולם הערבי".

כששאלו אותה אם הערביות שלה או הנשיות שלה עיצבו את חייה, ענתה: "אני חושבת שעצם היותי ערבייה מעיראק זו גאווה גדולה. אני לא מרגישה בריטית בדם. אני הסתדרתי פה יפה בזכות עמל רב שלי. במערב זה מפחיד אנשים לפעמים שאני ערבייה. להיות אישה בעולם הגברים, זה לא פשוט, אבל עצם היותי לא קונבנציונאלית זה מה שמייחד אותי. אלה שלושת המרכיבים שמעצבים את חיי".

עם השנים זכתה חדיד לבנות ולעצב את אצטדיון אל דוחא, שזכה לדימוי של וגינה. באמצע קטאר להניח איבר מין נשי זה צעד נועז למדי, לא? בעיניי זה ביטוי לשילוב שעליו מדברת חדיד: להיות ערבייה, להיות אישה, להיות ייחודית – ולהצליח מתוך השילוב של כל אלה.

אצטדיון דוחא בקטאר בעיצובה של זאהה חדיד (Forgemind ArchiMedia)

אצטדיון דוחא בקטאר בעיצובה של זאהה חדיד (Forgemind ArchiMedia)

אין רק פסגה אחת

חדיד אמרה גם שיש הרבה נשים מוכשרות בתחום האדריכליות והן פורצות דרך. כששאלו אותה איפה הן, ענתה שהן עדיין סטודנטיות, עוד תשמעו עליהן. על הצלחה בחיים ואסרטיביות הצהירה: "אני לא מאמינה בכישרון, אני מאמינה בעבודה קשה, ארוכה וסיזיפית. עשרים שנה אמרו שהתכנון שלי לא בר ביצוע, והיום זה נשמע כמו בדיחה. אם אני רוצה לבנות משהו זה חייב לצאת לעולם".

חדיד גדלה בבית אמיד, ומשפחתה דחפה אותה ללימודים בכל מחיר. אביה היה שר הכלכלה בממשלת עיראק, אבל בסוף שנות השבעים במסגרת הטיהורים שעשתה מפלגת הבעת' הוא נשפט ונושל מנכסיו. חדיד תיארה את אביה כגבר סוציאליסט עם בטחון עצמי, שלא מפחד מעוצמתן של נשים. כך הוא העז לשבור מוסכמות ולתת לה את חופש הפעולה עד הסוף, וגם עודד אותה לבנות את עצמה בעבודה קשה ובהתמדה.

חדיד לא חסכה ביקורת נוקבת מאף גבר בסביבה ולא היו לה הנחות לגדולי האדריכלים מהעולם הערבי, בעלי שם עולמי כמו חסן פתחי המצרי וראסם בדראן הירדני. "אני לא אוהבת אותם!", קבעה נחרצות. "בניין לא צריך להיות מזכרת, סוביניר, בניין אמור לשרת את הכאן ועכשיו ולדגדג את העבר אם צריך. אני לא מתלהבת מבנייה נוסטלגיית שמשמרת את האדריכלות היפה מימי האסלאם. הסבים שלנו העזו וחידשו כל הזמן ולכן הם התפתחו. אני לא שמרנית ולא מקדשת שמרנות לשמה. האדריכליות היא אומנות החידוש וההתאמה לצרכי זמננו. השתקעות בשימור ושחזור ההיסטוריה לא מקדמות את התרבות שלנו אלא מחלישות אותה. אומה שמפחדת מחידוש לא תתקדם".

בניין בעיצובה של זאהה חדיד (Forgemind ArchiMedia)

בניין בעיצובה של זאהה חדיד (Forgemind ArchiMedia)

עם ההצלחה שקצרה סיפרה שמבחינתה אין פסגה אחת שהיא רוצה לכבוש, אלא שהיא עוברת משיא לשיא עם כל פרויקט חדש. "כשאני מסיימת משהו אני מחפשת את האתגר הבא, אני ממשיכה לטעות וללמוד ולהיות מופתעת כל יום מחדש. אלו החיים שלי, ואני מאושרת בהם. יכולתי להיות האסטרונאוטית העיראקית הראשונה, וחשבתי על זה האמת. אני יודעת שכל דבר שאני מחליטה לעשות אני צריכה להשקיע בו ולהיות הכי טובה שאפשר. כך האדם מתפתח, מסתכל מסביב ולומד מכל דבר. התעודה האקדמית היא רק אות הפתיחה לחיים מלאים באתגרים והישגים".

זאהה חדיד נתפסת כאישה אמיצה, חזקה ופרועה בתכנון שלה, מי שניצלה את כל היכולת הטכנולוגית בת זמננו והשאירה חותם על כדור הארץ, שהתפרס על משטחים ענקיים, ומדהים מיליוני אנשים כל יום מחדש בלונדון, ברלין, קטאר, אזרבייג'ן, סין, דובאי ועוד.

ואילו אני הוספתי לאוסף הנשים שאני מעריצה עוד אחת מדהימה, באיחור רב לצערי. בניגוד למפורסמים מתים אחרים זאהה חדיד לא תלויה בספרי ההיסטוריה. המבנים שלה ייעמדו מולנו כאנדרטה מופלאה לחייה לאורך השנים.

> מחאת המנופאים: רוצים גם להתפרנס וגם לחזור הביתה בשלום

בניין בעיצוב זאהה חדיד, באזו, אז'רבייג'ן (Asian Development Bank CC BY-NC-ND 2.0)

בניין בעיצוב זאהה חדיד, באזו, אז'רבייג'ן (Asian Development Bank CC BY-NC-ND 2.0)

בניין בעיצוב זאהה חדיד, סיאול (Warren Whyte CC BY-SA 4.0)

בניין בעיצוב זאהה חדיד, סיאול (Warren Whyte CC BY-SA 4.0)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

טסט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf