newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הטלטלות בבורסות העולמיות: הדרקון הסיני מחשב מסלול מחדש

למרות נתונים שהצביעו על החלשות הכלכלה הסינית בשנה האחרונה, הבורסה בשנחאי רשמה עליות מתמשכות, עד שהגיע יוני והביא איתו ירידות חדות. נתק נוצר בין ביצועי הבורסה לבין הכלכלה הסינית הריאלית. עכשיו הממשל הסיני, שמעורב בשוק בצורה עמוקה, רוצה לייצב אותו בכל מחיר

מאת:

כותבת אורחת: דבורה כהן

יש דברים שאנו יודעים שאנו יודעים, יש דברים שאנו יודעים שאיננו יודעים, אך יש גם דברים שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים.

הציטוט הזה משנת 2002 של דונלד רמספלד, מזכיר ההגנה האמריקאי, מתייחס כמובן לסיכונים המודיעיניים ההגנתיים של המודיעין האמריקאי לפני הפלישה לעיראק, אך ניתן לשאול אותו גם לתחומים אחרים בהם יש ניהול סיכונים כמו התחום הכלכלי.

בחרתי להתחיל בציטוט זה מכיוון שבכל הנוגע להאטה בצמיחה של סין – רוב הכלכלנים והאנליסטים ידעו שהכלכלה הסינית מהווה סיכון מערכתי המרחף בשמי הכלכלה העולמית. נתונים חלשים שיצאו מסין פורסמו לאורך תקופה ארוכה.

לכן, לא ניתן להגדיר את המשבר הסיני הנוכחי כ"ברבור שחור". זהו מושג שקבע הפילוסוף וסוחר ניירות הערך האמריקאי ממוצא לבנוני נאסים טלאב, שמתאר אירוע חד פעמי ובלתי צפוי בעל השפעה גדולה, שכביכול לא ניתן היה לחזות אותו מראש אך, שמבחינה היסטורית אפשר לצפות שאירועים מסוגו יקרו מפעם לפעם. מכיוון שהמשבר הסיני היה די צפוי, לא ראוי להתייחס אליו כברבור שחור אלא כברבור לבן.

עם זאת בכלכלה יש חשיבות גדולה מאד לתזמון. התזמון הוא ההבדל בין הפסד לרווח, ולא מספיק לדעת שקיים סיכון מסוים בשוק כזה או אחר אם לא יודעים לתזמן מתי בדיוק הוא יפרוץ. לצורך המחשה, על אף נתונים חלשים שיצאו מסין במהלך השנה האחרונה והצביעו על ירידה מתמדת בצמיחה ועל חולשה כלכלית, הבורסה הסינית בשנחאי עלתה ב-140 אחוזים במהלך השנה.

הגלגל הגלובלי מסתובב

הכלכלה הסינית שצמחה בצורה פנומנלית בשלושת העשורים האחרונים מהווה כיום 15 אחוז מהכלכלה העולמית. סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ועל פי הערכות קרן המטבע העולמית כלכלת סין צפויה לעקוף את כלכלת ארה"ב תוך 15-20 שנים, ואז להפוך לכלכלה הגדולה בעולם.

השוק הסיני הוא ממש לא שוק חופשי. דוגמה אחת לכך היא ששער החליפין של המטבע הסיני, היואן, מוחזק באופן מלאכותי על ידי הממשל הסיני, שמקבע אותו לשער הדולר, כך שהמסחר בין הדולר ליואן הוא בתזוזה של שני אחוזים סביב רצועה מקובעת. הקיבוע הזה משאיר את המטבע הסיני חלש כדי לעודד ייצוא, על מנת שיהיה זול לכל העולם לקנות מוצרים תוצרת סין.

> מה גורם לטלטלות בבורסות העולם, ולמה זה בעצם לא כל כך נורא

הבורסה בניו יורק. כשיש חולשה כלכלית בארה"ב ובאירופה, בסין מייצרים פחות ופחות בשל הביקושים החלשים ממערב (צילום: Ryan Lawler)

הבורסה בניו יורק. כשיש חולשה כלכלית בארה"ב ובאירופה, בסין מייצרים פחות ופחות בשל הביקושים החלשים ממערב (צילום: Ryan Lawler)

בעשורים האחרונים הייתה סין בית החרושת הגדול בעולם. היא ייצרה וייצאה מוצרים לכל רחבי העולם. בתחילה המפעלים היו פשוטים טכנולוגית, למשל בתחום הטקסטיל ובתחום הפלסטיקה. כעבור זמן, עם עליית השכר והעלייה ביכולות הייצור והטכנולוגיה, נכנסה סין לתחומי ייצור נוספים כמו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

לאחר ששכר העבודה בסין עלה מפעלים רבים נטשו את סין לטובת מדינות נחשלות יותר בהן כוח העבודה זול יותר, כדוגמת וייטנאם, מלזיה, בנגלדש ומיינמאר. כלכלת סין, שהייתה מבוססת על ייצור וייצוא, הייתה צריכה לחשב מסלול מחדש ולבסס מקורות צמיחה חדשים, מכיוון שבמציאות הנוכחית היא כבר לא יכלה לבסס את כלכלתה אך ורק על ייצור וייצוא.

התיעוש המואץ הביא לשיעורי הצמיחה הגבוהים שעמדו בממוצע על 10 אחוזים בשנה, ואף הגיעו ב-2007, ערב המשבר העולמי, ל-14 אחוז בשנה (מדובר במספרים שהעולם המפותח יכול רק לחלום עליהם. בשנת 2015 צפויה כלכלת ארה״ב לצמוח בקצב של 2.5-3 אחוז בלבד).

הגלגל הגלובלי מסתובב לו: כשיש חולשה כלכלית בארה"ב ובאירופה, בסין מייצרים פחות ופחות בשל הביקושים החלשים ממערב. כך בעקבות המשבר העולמי של 2011 חלה בסין האטה בצמיחה בשל הירידה בביקושים העולמיים.

כאשר כוח הקניה של מעל מיליארד סינים נשחק המון חברות מערביות נחשפות להאטה הזו. היא פוגעת, למשל, גם בחברות כמו אפל האמריקאית, שבונה על התרחבות בשוק הסיני לאחר שהציפה כבר את העולם המפותח באייפונים, או יצרנית רכב כמו מרצדס הגרמנית שהמכירות שלה בסין יורדות. וכאשר סין נכנסת להאטה, לאחר שהייתה יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מחירי הנפט ושאר הסחורות מתרסקים, גם אם לא רק בשל הביקושים הנמוכים.

> מלחמות האנרגיה: מחירי הנפט הצונחים מטלטלים את המזרח התיכון

הבורסה בשנזן (צילום: Leon Petrosyan ויקיפדיה)

הבורסה בשנזן (צילום: Leon Petrosyan ויקיפדיה)

בועת הנדל"ן של ערי הרפאים

עם כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים הצהיר הנשיא הסיני המכהן, שי ג'יפינג, כי בכוונתו לתת לשוק החופשי תפקיד מרכזי יותר בכלכלה הסינית. קרן המטבע העולמית כמובן ברכה. במסגרת תוכנית רחבה להעביר את כלכלת סין להתבססות על צריכה פרטית, בדומה למדינות מערביות בהן כ-60 אחוזים מהצמיחה מבוססת על צריכה פרטית, לצד הירידה בייצור חלה עליה במגזר השירותים. כיום מגזר השירותים בסין כבר גדול יותר ממגזר הייצור.

במקביל עוברת המדינה תהליך מסיבי של עיור. מאות מיליוני אנשים עברו מהכפרים לערים על מנת לעבוד באותם מפעלי ייצור וכך צמח מעמד חדש בסין – מעמד ביניים. שוק הנדל"ן הסיני עבר תהפוכות כאשר בשנים האחרונות הממשלה מימנה יזמים ועודדה בנייה של כמויות אדירות של דירות למגורים, אך לא במרכזי הערים הקיימות אלא על ידי הקמת ערים חדשות.

הבניה המסיבית יצרה ערי רפאים העומדות ריקות לחלוטין, מכיוון שהאנשים שקנו בהם דירות מעדיפים להשאר בערים הגדולות קרוב למקומות התעסוקה שלהם. אך בסין כמו בסין לממשל יש יכולות שאין במדינות אחרות – כבר כעת נבנים במרץ פרויקטים מסיביים של תשתיות ותחבורה שיקשרו את ערי הרפאים למטרופולינים על מנת לעודד אוכלוסיה לעבור לאותן ערים.

> הרוגי הפיצוץ בסין: קורבנות הכלכלה המודרנית

אורדוס, אחת מערי הרפאים הסיניות החדשות (צילום: Adam Cohn, פליקר CC BY-NC-ND 2.0)

אורדוס, אחת מערי הרפאים הסיניות החדשות (צילום: Adam Cohn, פליקר CC BY-NC-ND 2.0)

המשק הסיני שונה מאוד מרוב משקי העולם בכך שמדבר במדינה קומוניסטית שנשלטת ביד רמה על ידי מפלגה ריכוזית. לנו כאנשים החיים במדינה דמוקרטית בכלל קשה לדמיין את רמת המעורבות של הממשל הסיני בכל שדרת ניהול המדינה. לצד ממשל קומוניסטי ריכוזי מתקיים בסין שוק קפיטלסטי אכזרי, שגם אותו מנתב השלטון ביד רמה.

בעיה נוספת קשורה לנתונים היוצאים מסין. בשל חוסר האמינות וחוסר השקיפות לא ניתן לדעת מהי רמת האבטלה האמיתית ולא ניתן לדעת מהו קצב הצמיחה האמיתי במדינה. הדעה הרווחת היא שהממשל מסדר ומייפה את הנתונים. חוסר השקיפות הזה מרתיע משקיעים זרים מלהיכנס לשוק הסיני.

אז מה קרה בבורסה הסינית

בסין יש שתי בורסות: שנחאי ושנזן. מבחינת היקף המסחר היומי, הבורסה בשנחאי היא הגדולה בעולם. עד לפני כשנה משקיעים זרים לא יכלו להשקיע בשוק הסיני בכלל, וההשקעה בוצעה דרך השער של סין למערב  – בורסת הונג קונג. מחאת המטריות שפרצה בהונג קונג בשנת 2014 כוונה נגד השלטון הסיני והתערבותו בנעשה בהונג קונג. אז ביקשו המפגינים למנוע מהונג קונג להפוך לעוד עיר סינית.

לפני שנה הממשל הסיני אפשר למשקיעים זרים להתחיל לסחור בחלק מהנכסים ישירות בבורסה הסינית, אך תחת מגבלה שהמסחר יבוצע  דרך ברוקר סיני מקומי בלבד. את החשיבות של ההחלטה הזאת נבין בהמשך.

העולם הפנסיוני בסין איננו מפותח כלל ולכן האזרח הסיני חוסך בממוצע 30 אחוז מהכנסתו, זאת בהשוואה, למשל, לחמישה אחוזים במשק האמריקאי. הכסף הזה נשמר במזומן או שנקנה בו זהב או שהוא מופנה לקניית נדל״ן וכך מתנפחת בועת נדל"ן אפילו חמורה משלנו. במהלך שנת 2015 הממשל הסיני עודד בצורה נמרצת את האזרחים הפשוטים להשקיע את כספם בבורסה דרך מודעות בעיתונים, פליירים בתיבות דואר וכינוס כנסים תוך הבטחות לתשואות פנומנליות. אנשים פשוטים השקיעו את מיטב כספם בבורסה המקומית, ואף מינפו את עצמם על ידי לקיחת הלוואות להגדלת יכולת ההשקעה במניות. באופן הזה דוחף הממשל את הציבור לחשוף את עצמו להגדלת רמת הסיכון.

כעת ניתן להבין ביתר קלות איך נוצר מצב שבו הבורסה הסינית עלתה מתחילת השנה ב-140 אחוז, וזאת, חשוב להדגיש, במנותק לחלוטין מביצועי החברות והכלכלה הריאלית שהרק הראתה סימני החלשות והאטה.

> מהפכה של שמחה מאולצת: סין פרסמה רשימת שירים אסורים להשמעה

מחאת המטריות בהונג קונג (צילום: Alex Leung, פליקר CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת המטריות בהונג קונג (צילום: Alex Leung, פליקר CC BY-NC-SA 2.0)

בשוק ההון נוטים להפריד בין מה שנקרא "כסף חכם", שמגיע ממשקיעים מתוחכמים כגון קרנות פנסיה וקרנות גידור, בנקים גדולים ובתי השקעות, לבין ״כסף טיפש״, שמגיע ממשקיעים פרטיים ולא מתוחכמים. האחרונים, כך מראים הנתונים, מושפעים יותר מפסיכולגיה, קונים בעליות ומוכרים דווקא בירידות כאשר מהדורות החדשות זורעות פאניקה כשהן משדרות תמונות של מסכים אדומים. או כמו שניסח את זה המשקיע האגדי וורן באפט: "כשיש דם ברחובות תיקנו מניות". וזה מה שקרה בשוק הסיני שאליו נכנסו משקיעים פרטיים ופשוטים שבעידוד הממשל קנו מניות וניפחו בועה והם אלה שמכרו והפילו את השוק.

ב-10 ביוני התהפכה המגמה והבורסות הסיניות החלו לצנוח בשל שילוב של כמה גורמים שהובילו למחסור בנזילות. וכאמור, ברגע שיש מסכים אדומים הפסיכולוגיה משחקת תפקיד וכולם רצים למכור, מה שמתדלק את הירידות עוד יותר. מאז, לאחר שביוני נרשם שיא שנתי בעלייה של 140 אחוזים בבורסת שנחאי מתחילת השנה, חלה כבר ירידה של  40 אחוז (הבורסה עדיין ברווח).

לייצב את השוק בכל מחיר

הממשל הסיני לא עמד מנגד. הוא נקט בשלל יוזמות על מנת לנסות לבלום את הירידות ולהגדיל את הנזילות בשוק תוך התערבות בוטה, שמצד אחד אכן בולמת את הירידות אך מצד שני מחלישה את האמינות של המשטר ומבריחה משקיעים. כך לדוגמה, הממשל אסר על ברוקרים לפתוח פוזיציות שורט (להמר על ירידה של נכס בסיס) או למכור מניות ואפשר להם רק לקנות מניות (קשה לתפוס כזה דבר במדינה עם שלטון דמוקרטי. מדובר בהתערבות בוטה בשוק). למעשה, הממשל הסיני מזרים מיליארדי דולרים לשוק  – פשוט נותן לברוקרים מקומיים קו פתוח של אשראי ואומר להם "תקנו, תקנו!!"

עד עכשיו הממשל הסיני לא אפשר לקרנות הפנסיה הסיניות להשקיע במניות בכלל. כעת הוא מאפשר להן להשקיע במניות ברמת חשיפה של עד 30 אחוז, בתקווה שהזרמת הון מסיבית זו של 313 מיליארד דולר מקרנות הפנסיה לשוק המניות תבלום את הירידות ואולי אף תגרום לעלייה.

לצד זה הממשל פיחת עוד יותר את היואן מול הדולר כדי להחליש את המטבע. המהלך הזה אמור לתמוך בייצור וייצוא, אך מקשה על האזרחים לקנות תוצרת מיובאת מכיוון שזו הופכת ליותר יקרה עבורם. בנוסף, יכולת הקניה של הצרכן הסיני נפגעה כתוצאה מהפסדיו בשוק ההון.

הממשל הוריד גם את הריבית כבר מספר פעמים במהלך השנה וזאת על מנת לתמוך בשווקים ולהגדיל נזילות. הוא גם הקטין את דרישת הלימות ההון מהבנקים הסיניים (כמה כסף מותר להלוות ביחס לכמה כסף שיש במערכת הבנקאית).

חשוב להבין שלאחר עשורים של צמיחה פנומנלית, רזרבות המטבע הסיניות מהוות 30 אחוזים מכלל רזרבות הדולרים בעולם. לממשל הסיני יש כסף רב ונזיל והרבה יכולת לתמוך בשוק המקומי. כסף זה משמש בין השאר את הסינים לביצוע עסקאות רכישה בכל העולם, והסינים מחזיקים כמויות אדירות של אג״ח אמריקאיות, ומשקיעים בפרויקטים עצומים של תשתיות בכל העולם. ניתן לציין את העסקאות הבולטות של הסינים מול ישראל מהתקופה האחרונה וביניהן רכישת תנובה (לא בגלל שהם חושבים שהם יעשו רווחים עצומים מלמכור לישראלים קוטג וחלב אלא בגלל שהם רוצים לייצא את הטכנולוגיות של תנובה אליהם לסין) והמשא ומתן לרכישת חברת הביטוח הפניקס מקבוצת דלק בבעלות תשובה.

הממשל הסיני מעודד את ההשקעות אשר מתמקדות בעיקר בתחומי האנרגיה והתשתיות הזרות, ומחליפות את התעשייה כזרז לצמיחה של סין. ברקע ישנם כמובן אינטרסים פוליטיים נרחבים שמטרתם ביסוס שליטה מחוץ למדינה, במיוחד בפרויקטים משמעותיים כגון הקמת קו רכבת אשר ייסע על מסלול דרך המשי שייצא מסין, ויעבור דרך איראן, עיראק ורוסיה בדרך לאירופה.

בשבוע הבא, בשלישי בספטמבר, יערך בסין מצעד צבאי גדול לציון 70 שנה לנצחון הסיני על יפן במלחמת העולם השנייה. על פי הדיווחים בכוונת הממשל הסיני לייצב את השוק "בכל מחיר" עד למועד זה.

 דבורה כהן היא בוגרת תואר שני במנהל עסקים, גרה ביפו.

> למה אנחנו בכלל לא מדברים על אברה מנגיסטו?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

טסט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf