newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רק אם כל הערסים יבואו יהיה כאן מהפך פוליטי אמיתי

אנחנו נמצאים כיום במצב של הגמוניה פוליטית ליכודית. כדי שיתחולל מהפך שמאלה, צריך לייצר חלופה לשלטון. זה יקרה, כמו שקרה בעבר, רק בחיבור רחב לפריפריות. וזה יכול להתממש רק אם נצביע ביום שלישי, אבל נתחיל לעבוד כבר ביום רביעי לקראת מערכות הבחירות הבאות

מאת:

באחד מהפאנלים היותר משובחים שהתקיימו לקראת הבחירות באפריל 2019, מצאתי את עצמי יושב לצד ח"כ מיקי זוהר מהליכוד בוויכוח על הצרכים של הפריפריות והנגב בפרט. באחת ההפסקות הוא זרק לעברי "זו מערכת הבחירות הכי קלה שלנו". הרמתי גבה. "אנחנו רק צריכים לומר שהיריבים שלנו שמאל, וזה מספיק", הוא אמר.

ההיסטוריה הוכיחה שהוא טעה, אבל גם צדק. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא הצליח להרכיב את ממשלת "השותפים הטבעיים" שלו עם 65 מנדטים. אבל, במהות, זוהר צדק. היתרון הימני הוא עמוק ומבוסס. למעשה, רק הצטברות של מקרים – מהסרבנות הבלתי צפויה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, דרך הנפילה של הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד, זהות של משה פייגלין, ואפילו גשר של אורלי לוי-אבקסיס – הובילו לתיקו הפוליטי. כפיית סיבוב הבחירות הנוסף מוכיחה את זה.

שלט בחירות של הליכוד בתל אביב, ספטמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

וריאציה על קץ ההיסטוריה. שלט בחירות של הליכוד בתל אביב, ספטמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אנחנו במצב של הגמוניה פוליטית ליכודית. הציבור הישראלי מצביע לליכוד וימינה. הממסד המוניציפלי והממשלתי הופך להיות בדמותו של השלטון. גבירותי ורבותי, ההיסטוריה חוזרת. והיא מדכאת, אבל היא גם מעוררת תקווה.

ההיסטוריה הזאת מדכאת, כי אני יודע מה פירושה. גדלתי במשפחה שנשלחה למעברה בדרום וסבלה מנחת זרועו של השלטון, כמשפחה מזרחית, דתית וימנית. הליכוד שיכלל את שיטות מפא"י. הוא מתגמל את שותפיו ודוחק את ה"אחרים" הפוליטיים מעמדות השפעה ומלגיטימציה ציבורית. הדיבור הפופולרי על כך שאין תחליף לנתניהו וניצחון קמפיין "ליגה אחרת" הם וריאציה על "קץ ההיסטוריה" של פרנסיס פוקויאמה. נתניהו (ביבי, יאיר ועוזריהם) לנצח…

אז למה ההיסטוריה הזאת בכל זאת מעוררת תקווה? כי כבר ראינו איך הגלגל מסתובב לו. שנה אחרי הולדתי, התחולל מהפך 1977. הוא הביא לתקופה פוליטית הפכפכה, עד שב-2001 ניצח הליכוד ויצר את ההגמוניה הפוליטית החדשה (מלבד האפיזודה של קדימה, שהוקמה על ידי יו"ר הליכוד דאז אריאל שרון). במובן זה, צודק זוהר. רק הליכוד יכול לנצח את הליכוד. תעיד על כך הקריסה של מפא"י, ויעידו על כך גם מפלגות הלוויין של יוצאי הליכוד בנט ושקד, ליברמן ועד לאחרונה גם משה כחלון (שעמד בראש מפלגת כולנו וחזר עכשיו לליכוד).

זמן, מיקוד ונחישות

אז אולי כל שנותר הוא לחכות? כפי שקרה בישראל, וגם בעולם, מפלגת השלטון תמאיס את עצמה על הציבור, תשקע בקרבות פנימיים – והמהפך בוא יבוא. התשובה הפעם היא שלילית. על מנת שיתחולל מהפך שמאלה, צריך לייצר חלופה לשלטון. צריך למצוא את הפערים בין ההבטחות למציאות ובין ההנהגה לבוחרים – ולהיכנס לשם בכל הכוח.

מנחם בגין עשה את זה מול ההגמוניה המפ"איניקית. העבודה של יצחק רבין עשתה את זה ב-1992. נתניהו עשה את זה ב-1996, ואהוד ברק ב- 1999. וזה תמיד היה דומה להפליא: הפריפריות היו הברומטר. כפי שכתב רועי חסן "כִּי אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם/כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ". הערס הפוליטי הוא הפריפריאלי, לרוב המזרחי. רק אם הוא יגיע – יהיה מהפך אמיתי. רק בחיבור רחב לפריפריות המזרחיות, הערביות, האתיופיות, הרוסיות, תיתכן חלופה מנצחת.

בבחירות האחרונות ירד השמאל אל מתחת לקו האדום בפריפריות. כפי שהראה מירון רפופורט, השמאל הציוני (מרצ והעבודה יחד) קיבל כ-3% מקולות המצביעים בערי הפריפריות. נראה שלא הרבה ישתנה ביום שלישי הקרוב. רק טרחה בערב הבחירות, ובשנים לקראתן, יביאו לשינוי בבחירות עצמן. משום כך, גם המסע החשוב של ראשי מפלגת העבודה-גשר, עמיר פרץ ואורלי לוי, אל הפריפריות, כנראה לא יניב הישגים דרמטיים. לכך נחוצים זמן, מיקוד ונחישות.

ראשי העבודה-גשר, עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס, בשוק הכרמל בתל אביב, ב-12 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

מסע חשוב אל הפריפריות, שכנראה לא יניב הישגים דרמטיים. ראשי העבודה-גשר, עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס, בשוק הכרמל בתל אביב, ב-12 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

מימוש התסריט האופטימי ביותר לבחירות הנוכחיות – ממשלת "אחדות" של הליכוד וכחול- לבן – יהיה רק משחק תפקידים בין הליכוד וההעתק של הליכוד, אם לא תצמח חלופה אמיתית לפריפריות. "אמת מארץ תצמח", אומר הפסוק. וכל זה יכול להתממש רק אם נצביע ביום שלישי, אבל נתחיל לעבוד כבר ביום רביעי עם הפנים למערכות הבחירות הבאות.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם וחבר הנהלת מרצ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf