newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מינימום 5,000 ש"ח בחודש - כי גם לקשישים מגיע לחיות בכבוד

אחד מכל שלושה קשישים בישראל נאלץ לבחור בין מזון, תרופות או חימום בחורף. ליותר ממחצית הקשישים אין הסדרי פנסיה, והקצבאות הקיימות מסתכמות בסכום מגוחך שלא מבטיח קיום, לא כל שכן בכבוד. יוזמה חדשה דורשת מהמדינה להתחייב להכנסה מינימלית שתחלץ את האזרחים הוותיקים ממעגל העוני

מאת:

כותבת אורחת: זיו ברקוביץ'-פדידה

בואו נתחיל מהסוף: עם המציאות הקיימת של האזרחים הוותיקים בישראל, מציאות שבה מחצית מהאזרחים הוותיקים והקשישים חיים במצוקות כלכליות ועוני – אי-אפשר להסכים. וכשאני כותבת לא להסכים, אני לא מתכוונת לצקצוק בלשון או לצביטה בלב בכל פעם שרואים על זה כתבה בטלוויזיה. אני מתכוונת לכוונה המלאה של לא להסכים עם מציאות: לשנות אותה.

לכל אחד מאיתנו יש זכות לחיות בכבוד. זו נקודת המוצא של המאבק שלנו, תנועת "עומדים ביחד", בשיתוף עם ארגון "כוח לעובדים". יש לנו הזכות לחיות בכבוד גם בגיל העבודה וגם בגיל הפרישה. בעוד חוק שכר המינימום מבטיח את היכולת שלנו לקיום (מינימאלי, נכון) כל עוד אנחנו עובדים, המדינה לא מבטיחה כיום את האפשרות של אזרחיה להתקיים בגיל הפרישה.

דווקא בגיל שבו ההוצאות עולות (למשל על הבריאות), אנשים שעבדו כל חייהם ופרשו לגמלאות צפויים לירידה חדה בהכנסותיהם. למה? פשוט כי קצבת הזקנה שהמדינה מעניקה לאזרחיה הוותיקים עומדת על הסכום המגוחך של 1,531 שקלים. יחד עם קצבת השלמת ההכנסה בזקנה, ההכנסה החודשית של אזרח ותיק בישראל תגיע לקצת פחות מ-3,000 שקלים בחודש. ומה עם הפנסיות, אתם שואלים? ובכן, ליותר ממחצית האזרחים שנמצאים היום בגיל הפנסיה אין הסדר פנסיה. ולאחוזים גבוהים מאלו מאיתנו שנמצאים עדיין בגיל העבודה – יש פנסיות עלובות והסדרים שלא באמת יבטיחו יותר מכמה מאות שקלים בחודש עם צאתנו לפנסיה.

> משרד החינוך מסרב להבטיח לתלמידים ממשפחות עניות גישה לספרי לימוד

אחד מכל שלושה קשישים נאלץ לבחור בין מזון, תרופות וחימום בחורף (צילום אילוסטרציה: דניאל שטרית/פלאש90)

אחד מכל שלושה קשישים נאלץ לבחור בין מזון, תרופות וחימום בחורף (צילום אילוסטרציה: דניאל שטרית/פלאש90)

ומכאן תרשו לי לחזור למציאות היום יומית של האזרחים הוותיקים בישראל: הנתונים של המדינה מראים שאחד מכל ארבעה קשישים חי היום עמוק מתחת לקו העוני (רחוק מלגרד את גובה שכר המינימום), ואחד מכל שלושה קשישים נאלץ לבחור בין מזון, תרופות או חימום בחורף. לא מדובר כאן רק על המקרים קורעי הלב של קשישים שנמצאים בשוליים החברתיים, אלא בסבא ובסבתא שלנו, בהורים שלנו. המציאות העצובה הזו חובקת את כל שדרות החברה: יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, ניצולי שואה, מרכז ופריפריה. חוסר האחריות של המדינה במישור הזה לא מפלה בין האזרחים השונים.

אני חושבת על סבתא שלי, אישה בת 78, ילידת הארץ הזאת, שלא הייתה מצליחה להתקיים לולא העזרה שלנו, הילדים והנכדים. ועל עוד רבים שכמותה, שלא לכולם יש את העזרה הזאת. אני חושבת על ההורים שלי, על הבת שלי, על עצמי.

יש לנו הזדמנות לשנות את המציאות הזאת, ולהבטיח עתיד קצת יותר טוב לכולנו.

וזו הסיבה שבחודשים האחרונים יזמנו בתנועת "עומדים ביחד" את המאבק שלנו על מינימום 5,000. בראש ובראשונה כדי להבטיח שאפשר יהיה לחיות כאן בכבוד ולהזדקן בכבוד. אבל מעבר לכך, אנחנו מאמינים בכוחו של מאבק חברתי להעמיד ביחד אנשים ממקומות שונים מקהילות שונות, ולהיאבק ביחד על מטרה משותפת. המאבק הזה, ככל שיצבור תאוצה יהיה מאבק של כל מי שצריך אותו – של כל מי שחי כאן. לכן גם היה לנו ברור כשהקמנו את עמוד המאבק, שבתור התחלה אנחנו נדבר בשתי שפות – עברית וערבית.

יש מאיפה להביא את הכסף

מה שאנחנו מציעים הוא פשוט: המדינה תערוב לכך שלכל אזרח שחי כאן ועבר את גיל הפרישה – תהיה הכנסה חודשית של לפחות 5,000 שקלים.

המנגנון שאנחנו מבקשים לייצר הוא מנגנון דיפרנציאלי שיבטיח שלאחר שכלול כל ההכנסות של האזרח הוותיק, המדינה תשלים את הסכום החסר כדי להגיע להכנסה חודשית של 5,000 שקלים.

מההסדר שאנחנו מציעים ייהנו ציבורים רבים וחתכים רחבים במעמד העובדים בישראל. ראשית, אותם אנשים שפרשו לגמלאות לפני שנת 2008, אז נכנס לתוקפו הסדר פנסיית החובה. שנית, ההסדר יעזור לעולים חדשים שהגיעו לישראל בגיל מבוגר מארצות בהן לא היו קיימים הסדרים פנסיוניים שניתן להעביר לישראל.

בציבור זה ניתן למצוא יוצאי אתיופיה רבים ויוצאי מדינות חבר העמים שהגיעו לישראל בגילאים שנושקים לגיל הפרישה, אך נאלצים לעבוד היום באופן מאומץ בשנות ה-70 וה-80 שלהם. בנוסף, ההסדר שאנו מציעים יעזור רבות למבוגרים בקרב הציבור הערבי, שבמשך שנים רבות סובלים מאפליה בתקציבים, בתחבורה ובגישה למקומות תעסוקה – וכפועל יוצא של האבטלה הכפויה הזו לא זכו להסדרי פנסיה.

במהלך שלושת הימים שעברו מאז השקנו את המאבק שלנו, ניסו להגיד לנו אנשים רבים שהדרישה שלנו חשובה, אבל ש"אין כסף" למימונה. ובכן, יש לנו תשובה מאוד ברורה, תודה ששאלתם,

אנחנו מציעים, בפשטות, לקחת ממי שיש לו כדי לממן את הדרישה שלנו: במקום להוריד את מס החברות של חברות הענק והטייקונים – להעלות אותו. במקום להעניק הטבות מס לחברות הבינלאומיות – לגבות מהן את מלוא המס. ולבסוף, אנחנו מציעים להנהיג בישראל, כמו במדינות מערביות רבות –  מס ירושה על כל ירושה של מעל ל-7 מיליון שקלים.

המאבק הזה על מינימום 5,000 הולך לצבור תאוצה ואנחנו מתכוונים ללכת איתו רחוק ככל שניתן: לגבש כמה שיותר כוח, בכמה שיותר ישובים וציבורים, ואז להגיע עם הכוח הזה להכרעה בכנסת ובממשלה. זה לא רק מאבק על גובה ההכנסה של אזרחים ותיקים בישראל. זה באמת מאבק על הזכות לחיות בכבוד.

זיו ברקוביץ-פדידה היא פעילה ב"עומדים ביחד" וחברת הנהגה בכוח לעובדים.

> "אני מחכה שהאחיות ייצאו ואוכל מה שנשאר על המגשים"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf